האריז"ל: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־03:56, 5 בפברואר 2026

רבי יצחק בן שלמה לוריא אשכנזי (הידוע בכינוי האריז"ל או האר"י הקדוש, שצ"ד–של"ב, 1534–1572) היה מגדולי המקובלים בכל הדורות, מחדש דרך חדשה בקבלה, ומייסד "קבלת האר"י" או "הקבלה הלוריאנית". למרות שפעל בצפת פחות משנתיים בלבד, השפעתו על עולם הקבלה והחסידות היתה עצומה ונמשכת עד היום.

תולדות חייו[עריכה]

ילדותו בירושלים[עריכה]

רבי יצחק לוריא נולד בירושלים בשנת שצ"ד (1534). אביו, רבי שלמה לוריא, היה ממשפחה אשכנזית מיוחסת המיוחסת לרש"י ולמלך דוד. אמו היתה ספרדייה ממשפחת פראנסיס (פרנסיס). כאשר רבי יצחק היה בן שמונה נפטר אביו, והשאיר אחריו אלמנה צעירה עם ילד קטן.

אמו ניסתה בתחילה להתפרנס בכבוד ללא קבלת צדקה, אך התמודדות עם מחסור קשה אילצה אותה לרדת למצרים ולהתגורר עם אחיה, מרדכי פראנסיס, שהיה איש עשיר ונכבד בקהילה היהודית במצרים.

שנותיו במצרים[עריכה]

במצרים למד רבי יצחק תורה אצל גדולי התורה. רבותיו העיקריים היו:

רבי בצלאל אשכנזי – מחבר "שיטה מקובצת"
רבי דוד בן זימרא (הרדב"ז) – גדול הפוסקים במצרים

רבי יצחק התבלט בחריפות וגאונות, והשלים כבר בצעירותו את לימוד התלמוד והפוסקים. בגיל צעיר נישא, והתפרנס מעסקי משפחתו העשירה.

התבודדותו בנילוס[עריכה]

בגיל 22 בערך החל האר"י לעסוק בלימוד הקבלה, ובמיוחד בספר הזוהר. במשך שבע שנים התבודד בבקתה על שפת נהר הנילוס, ורק לקראת שבת היה שב לביתו. בתקופת ההתבודדות הזאת הוא עמל בלימוד הזוהר בהתמדה עצומה, והגיע לרזי רזין של תורת הקבלה.

במסורות מסופר שבתקופה זו נתגלו לו סודות עמוקים, ושאליהו הנביא היה מתגלה אליו ומלמדו רזי תורה. כמו כן, נשמות צדיקים היו נגלות לו ומשתפות אותו בסודות עליונים.

עלייתו לצפת[עריכה]

בשנת של"ל (1569-1570), כשהאר"י היה בן 36, הגיע אליו אליהו הנביא ואמר לו שעוד שנתיים בלבד נשארו לו בעולם הזה, ושהגיע הזמן שיעלה לארץ ישראל כדי לזכות בקדושה נוספת ובחכמה אלוקית.

האר"י עלה לצפת, שהיתה באותה תקופה מרכז רוחני מרכזי של תורה וקבלה. בצפת פעלו במקביל חכמים גדולים כמו רבי יוסף קארו (מחבר השולחן ערוך), רבי משה קורדובירו (הרמ"ק), רבי משה אלשיך, רבי שלמה אלקבץ ועוד.

שיטתו בקבלה[עריכה]

חידושו המהפכני[עריכה]

בעוד שהקבלה שקדמה לאר"י (בעיקר של הרמ"ק) ראתה את מעשה הבריאה כמעשה של שלמות והתגלות אלוהית, האר"י חידש תפיסה מהפכנית:

תורת הצמצום – הקדוש ברוך הוא "צמצם" את עצמו כדי לפנות מקום לבריאה. בלי צמצום זה, לא היה יכול להיות קיום לשום דבר חוץ ממנו.

שבירת הכלים – בעת הבריאה, הכלים (הספירות) לא יכלו להכיל את האור האלוקי העצום, ונשברו. ניצוצות הקדושה נפלו ונתערבו בקליפות ובעולם החומרי.

התיקון – תפקיד האדם הוא לתקן את השבירה, לברר את הניצוצות, ולהעלותם בחזרה למקורם. זה נעשה על ידי קיום מצוות, תפילה בכוונה, ומעשים טובים.

תורה זו שינתה את התפיסה הקבלית מיסודה, והפכה את האדם לשותף פעיל בתיקון העולם.

גילגולי נשמות[עריכה]

האר"י התמחה בידיעת גילגולי הנשמות – היכולת לדעת מי האדם היה בגלגולים קודמים, ומה תיקונו הספציפי בעולם הזה. תורה זו פורטה בספריו של רבי חיים ויטאל, ועוררה עניין רב בדורות הבאים.

כוונות התפילה[עריכה]

האר"י גילה כוונות מיוחדות בתפילה – מחשבות עמוקות על ספירות, שמות קדושים, ויחודים שצריך לכוין בכל מילה ובכל תיבה בתפילה. כוונות אלו מובאות ב"סידור האר"י", ונהוגות עד היום בקרב מקובלים וחסידים רבים (בעיקר בחסידות חב"ד).

תלמידיו – אריות האר"י[עריכה]

האר"י לא קיבל תלמידים רבים, אלא בחר בתלמידים מיוחדים שזיכה בסודות תורתו. תלמידיו כונו "אריות האר"י" (מלשון אר"י = אריה). בין תלמידיו הבולטים:

רבי חיים ויטאל – התלמיד המובהק והעיקרי, שכתב את כל תורת האר"י בספריו
רבי יוסף קארו – מחבר השולחן ערוך, שהיה מבוגר ממנו אך הכיר בגדולתו
רבי משה אלשיך – המפרש הנודע על התנ"ך
רבי שלמה אלקבץ – מחבר "לכה דודי"
רבי יונתן סגל – שזכה להיות שמש האר"י

האר"י האריך במיוחד עם רבי חיים ויטאל, אותו בחר כתלמיד המובהק. הוא אסר על שאר תלמידיו ללמד קבלה, והקנה את כל סודותיו לרבי חיים ויטאל בלבד.

פטירתו[עריכה]

מחלתו[עריכה]

בשנת של"ב (1572), שנתיים לאחר עלייתו לצפת, פרצה במחנה הצבא התורכי שהה בקרבת צפת מחלת דבר (מגיפה). המגיפה הגיעה גם לעיר צפת, וגם האר"י לקה בה.

במסורות מסופר שהאר"י ידע שזה זמנו לעזוב את העולם. הוא קרא לתלמידו רבי חיים ויטאל, ואמר לו: "כל מה שלמדתי אותך – היה רק כמו הקדמה קטנה. כעת רציתי להתחיל ללמד אותך את עיקר החכמה, אבל הזמן כבר אזל. נשארה לי בקשה אחת: אל תפרוש מעסק התורה שקיבלת ממני, ואל תגלה אותה לאיש".

היום האחרון[עריכה]

ביום ה' בחודש מנחם אב של"ב (15 ביולי 1572) נפטר האר"י הקדוש, בהיותו רק בן 38. למרות חייו הקצרים, השפעתו על עולם הקבלה והחסידות היתה אדירה.

הוא נקבר בבית העלמין העתיק בצפת, לא רחוק מקברו של הרמ"ק שנפטר שנתיים קודם לכן. על מצבתו נכתב: "האר"י הקדוש – רבנו יצחק לוריא אשכנזי זיע"א".

כתביו[עריכה]

בניגוד למקובלים אחרים, האר"י כמעט לא כתב דבר מתורתו. יש רק כמה שירים קצרים שנשארו מעטו:

שיר "אזמר בשבחין" – הפיוט המפורסם לכבוד שבת, שנהוג לשורר בליל שבת לפני קידוש במנהג הספרדים ובחב"ד
פיוט "בני היכלא" – פיוט לסעודת שבת
כמה מכתבים קצרים – שנשלחו לתלמידים

את כל יתר תורתו כתב תלמידו רבי חיים ויטאל, במיוחד בספר "עץ חיים" (ספר היסוד של קבלת האר"י) ובשאר כתביו.

השפעתו[עריכה]

על התפילה והמנהגים[עריכה]

"נוסח האר"י" – נוסח התפילה שנוסח על פי כוונות האר"י, התפשט בקרב קהילות רבות, ובמיוחד בעדות המזרח ובחסידות חב"ד. כל חסידי חב"ד מתפללים עד היום בנוסח האר"י, וכן קהילות רבות בעדות המזרח.

הכוונות בתפילה, טבילות לשם תיקונים, ומנהגים נוספים שגילה האר"י – הפכו לחלק בלתי נפרד מהמסורת החסידית.

על תנועת החסידות[עריכה]

הבעל שם טוב, מייסד החסידות, התבסס במידה רבה על תורת האר"י. הרעיון המרכזי של "תיקון העולם על ידי בירור הניצוצות" הפך ליסוד מרכזי בתורת החסידות. גם המושג "דביקות", חיבור האדם לאלוקות, נסמך על תורת האר"י.

כל זרמי החסידות – חב"ד, ברסלב, וכל השושלות הרבות – מחזיקים בתורת האר"י כבסיס לעולמם הרוחני.

על הקבלה לדורות[עריכה]

לאחר האר"י, הקבלה נחלקה לשתי שיטות מרכזיות:

קבלת הרמ"ק – השיטה המסודרת והשיטתית, שעוסקת בספירות בצורה לוגית
קבלת האר"י – השיטה המאוחרת יותר, שמדברת על צמצום, שבירה ותיקון

קבלת האר"י השפיעה יותר מכל שיטה אחרת על החסידות והמחשבה היהודית המאוחרת.

הערכתו בדורות הבאים[עריכה]

רבי שניאור זלמן מלאדי (מייסד חב"ד) כתב בתניא: "והנה ידוע דברי האר"י ז"ל שגם המעלה קליפת התפוח מן הארץ – מעלה עמה את הניצוץ האלוקי שבה".

רבי נחמן מברסלב אמר: "כל תורת האר"י היא תיקון לישראל".

האדמו"ר מליובאוויטש (הרבי) דיבר רבות על חשיבות תורת האר"י, ועודד ללמוד את כתביו.

מקומו בעולם הקבלה[עריכה]

האר"י נחשב לאחד משלושת עמודי התווך של הקבלה:

רשב"י (רבי שמעון בר יוחאי) – מחבר הזוהר
האר"י – מחדש שיטת הקבלה החדשה
הבעל שם טוב – מייסד תנועת החסידות, שהפכה את הקבלה למעשית ונגישה

קברו והילולא[עריכה]

קברו של האר"י בבית העלמין העתיק בצפת הוא אתר עלייה לרגל חשוב. אלפים מגיעים אליו בכל שנה, בעיקר ביום ההילולא בה' באב.

מסורת אומרת שהתפילה על קבר האר"י מועילה במיוחד לרפואה, לפרנסה, ולישועות.

מובאות ומסורות[עריכה]

במסורות חסידיות מסופר:

כאשר הגיע האר"י לראשונה לצפת, ראה הרמ"ק מרחוק עמוד אור שמלווה אותו, וידע שזהו אדם גדול
האר"י היה יכול לדעת את כל מעשי האדם על פי קווי פניו, על פי גילגולי נשמתו
בכל יום שישי היה יוצא לקראת שבת לשדות שמחוץ לצפת, ומקבל את פני שבת בשירה ובריקוד

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-'''האריז"ל'''
+'''רבי יצחק בן שלמה לוריא אשכנזי''' (הידוע בכינוי '''האריז"ל''' או '''האר"י הקדוש''', שצ"ד–של"ב, 1534–1572) היה מגדולי המקובלים בכל הדורות, מחדש דרך חדשה בקבלה, ומייסד "קבלת האר"י" או "הקבלה הלוריאנית". למרות שפעל בצפת פחות משנתיים בלבד, השפעתו על עולם הקבלה והחסידות היתה עצומה ונמשכת עד היום.
+== תולדות חייו ==
+=== ילדותו בירושלים ===
+רבי יצחק לוריא נולד בירושלים בשנת שצ"ד (1534). אביו, רבי שלמה לוריא, היה ממשפחה אשכנזית מיוחסת המיוחסת לרש"י ולמלך דוד. אמו היתה ספרדייה ממשפחת פראנסיס (פרנסיס). כאשר רבי יצחק היה בן שמונה נפטר אביו, והשאיר אחריו אלמנה צעירה עם ילד קטן.
+אמו ניסתה בתחילה להתפרנס בכבוד ללא קבלת צדקה, אך התמודדות עם מחסור קשה אילצה אותה לרדת למצרים ולהתגורר עם אחיה, מרדכי פראנסיס, שהיה איש עשיר ונכבד בקהילה היהודית במצרים.
+=== שנותיו במצרים ===
+במצרים למד רבי יצחק תורה אצל גדולי התורה. רבותיו העיקריים היו:
+* '''רבי בצלאל אשכנזי''' – מחבר "שיטה מקובצת"
+* '''רבי דוד בן זימרא (הרדב"ז)''' – גדול הפוסקים במצרים
+רבי יצחק התבלט בחריפות וגאונות, והשלים כבר בצעירותו את לימוד התלמוד והפוסקים. בגיל צעיר נישא, והתפרנס מעסקי משפחתו העשירה.
+=== התבודדותו בנילוס ===
+בגיל 22 בערך החל האר"י לעסוק בלימוד הקבלה, ובמיוחד בספר הזוהר. במשך שבע שנים התבודד בבקתה על שפת נהר הנילוס, ורק לקראת שבת היה שב לביתו. בתקופת ההתבודדות הזאת הוא עמל בלימוד הזוהר בהתמדה עצומה, והגיע לרזי רזין של תורת הקבלה.
+במסורות מסופר שבתקופה זו נתגלו לו סודות עמוקים, ושאליהו הנביא היה מתגלה אליו ומלמדו רזי תורה. כמו כן, נשמות צדיקים היו נגלות לו ומשתפות אותו בסודות עליונים.
+=== עלייתו לצפת ===
+בשנת של"ל (1569-1570), כשהאר"י היה בן 36, הגיע אליו אליהו הנביא ואמר לו שעוד שנתיים בלבד נשארו לו בעולם הזה, ושהגיע הזמן שיעלה לארץ ישראל כדי לזכות בקדושה נוספת ובחכמה אלוקית.
+האר"י עלה לצפת, שהיתה באותה תקופה מרכז רוחני מרכזי של תורה וקבלה. בצפת פעלו במקביל חכמים גדולים כמו רבי יוסף קארו (מחבר השולחן ערוך), רבי משה קורדובירו (הרמ"ק), רבי משה אלשיך, רבי שלמה אלקבץ ועוד.
+== שיטתו בקבלה ==
+=== חידושו המהפכני ===
+בעוד שהקבלה שקדמה לאר"י (בעיקר של הרמ"ק) ראתה את מעשה הבריאה כמעשה של שלמות והתגלות אלוהית, האר"י חידש תפיסה מהפכנית:
+'''תורת הצמצום''' – הקדוש ברוך הוא "צמצם" את עצמו כדי לפנות מקום לבריאה. בלי צמצום זה, לא היה יכול להיות קיום לשום דבר חוץ ממנו.
+'''שבירת הכלים''' – בעת הבריאה, הכלים (הספירות) לא יכלו להכיל את האור האלוקי העצום, ונשברו. ניצוצות הקדושה נפלו ונתערבו בקליפות ובעולם החומרי.
+'''התיקון''' – תפקיד האדם הוא לתקן את השבירה, לברר את הניצוצות, ולהעלותם בחזרה למקורם. זה נעשה על ידי קיום מצוות, תפילה בכוונה, ומעשים טובים.
+תורה זו שינתה את התפיסה הקבלית מיסודה, והפכה את האדם לשותף פעיל בתיקון העולם.
+=== גילגולי נשמות ===
+האר"י התמחה בידיעת גילגולי הנשמות – היכולת לדעת מי האדם היה בגלגולים קודמים, ומה תיקונו הספציפי בעולם הזה. תורה זו פורטה בספריו של רבי חיים ויטאל, ועוררה עניין רב בדורות הבאים.
+=== כוונות התפילה ===
+האר"י גילה כוונות מיוחדות בתפילה – מחשבות עמוקות על ספירות, שמות קדושים, ויחודים שצריך לכוין בכל מילה ובכל תיבה בתפילה. כוונות אלו מובאות ב"סידור האר"י", ונהוגות עד היום בקרב מקובלים וחסידים רבים (בעיקר בחסידות חב"ד).
+== תלמידיו – אריות האר"י ==
+האר"י לא קיבל תלמידים רבים, אלא בחר בתלמידים מיוחדים שזיכה בסודות תורתו. תלמידיו כונו "'''אריות האר"י'''" (מלשון אר"י = אריה). בין תלמידיו הבולטים:
+* '''רבי חיים ויטאל''' – התלמיד המובהק והעיקרי, שכתב את כל תורת האר"י בספריו
+* '''רבי יוסף קארו''' – מחבר השולחן ערוך, שהיה מבוגר ממנו אך הכיר בגדולתו
+* '''רבי משה אלשיך''' – המפרש הנודע על התנ"ך
+* '''רבי שלמה אלקבץ''' – מחבר "לכה דודי"
+* '''רבי יונתן סגל''' – שזכה להיות שמש האר"י
+האר"י האריך במיוחד עם רבי חיים ויטאל, אותו בחר כתלמיד המובהק. הוא אסר על שאר תלמידיו ללמד קבלה, והקנה את כל סודותיו לרבי חיים ויטאל בלבד.
+== פטירתו ==
+=== מחלתו ===
+בשנת של"ב (1572), שנתיים לאחר עלייתו לצפת, פרצה במחנה הצבא התורכי שהה בקרבת צפת מחלת דבר (מגיפה). המגיפה הגיעה גם לעיר צפת, וגם האר"י לקה בה.
+במסורות מסופר שהאר"י ידע שזה זמנו לעזוב את העולם. הוא קרא לתלמידו רבי חיים ויטאל, ואמר לו: "כל מה שלמדתי אותך – היה רק כמו הקדמה קטנה. כעת רציתי להתחיל ללמד אותך את עיקר החכמה, אבל הזמן כבר אזל. נשארה לי בקשה אחת: אל תפרוש מעסק התורה שקיבלת ממני, ואל תגלה אותה לאיש".
+=== היום האחרון ===
+ביום ה' בחודש מנחם אב של"ב (15 ביולי 1572) נפטר האר"י הקדוש, בהיותו רק בן 38. למרות חייו הקצרים, השפעתו על עולם הקבלה והחסידות היתה אדירה.
+הוא נקבר בבית העלמין העתיק בצפת, לא רחוק מקברו של הרמ"ק שנפטר שנתיים קודם לכן. על מצבתו נכתב: "האר"י הקדוש – רבנו יצחק לוריא אשכנזי זיע"א".
+== כתביו ==
+בניגוד למקובלים אחרים, האר"י כמעט לא כתב דבר מתורתו. יש רק כמה שירים קצרים שנשארו מעטו:
+* '''שיר "אזמר בשבחין"''' – הפיוט המפורסם לכבוד שבת, שנהוג לשורר בליל שבת לפני קידוש במנהג הספרדים ובחב"ד
+* '''פיוט "בני היכלא"''' – פיוט לסעודת שבת
+* '''כמה מכתבים קצרים''' – שנשלחו לתלמידים
+את כל יתר תורתו כתב תלמידו רבי חיים ויטאל, במיוחד בספר "'''עץ חיים'''" (ספר היסוד של קבלת האר"י) ובשאר כתביו.
+== השפעתו ==
+=== על התפילה והמנהגים ===
+"נוסח האר"י" – נוסח התפילה שנוסח על פי כוונות האר"י, התפשט בקרב קהילות רבות, ובמיוחד בעדות המזרח ובחסידות חב"ד. כל חסידי חב"ד מתפללים עד היום בנוסח האר"י, וכן קהילות רבות בעדות המזרח.
+הכוונות בתפילה, טבילות לשם תיקונים, ומנהגים נוספים שגילה האר"י – הפכו לחלק בלתי נפרד מהמסורת החסידית.
+=== על תנועת החסידות ===
+הבעל שם טוב, מייסד החסידות, התבסס במידה רבה על תורת האר"י. הרעיון המרכזי של "תיקון העולם על ידי בירור הניצוצות" הפך ליסוד מרכזי בתורת החסידות. גם המושג "דביקות", חיבור האדם לאלוקות, נסמך על תורת האר"י.
+כל זרמי החסידות – חב"ד, ברסלב, וכל השושלות הרבות – מחזיקים בתורת האר"י כבסיס לעולמם הרוחני.
+=== על הקבלה לדורות ===
+לאחר האר"י, הקבלה נחלקה לשתי שיטות מרכזיות:
+# '''קבלת הרמ"ק''' – השיטה המסודרת והשיטתית, שעוסקת בספירות בצורה לוגית
+# '''קבלת האר"י''' – השיטה המאוחרת יותר, שמדברת על צמצום, שבירה ותיקון
+קבלת האר"י השפיעה יותר מכל שיטה אחרת על החסידות והמחשבה היהודית המאוחרת.
+== הערכתו בדורות הבאים ==
+רבי שניאור זלמן מלאדי (מייסד חב"ד) כתב בתניא: "והנה ידוע דברי האר"י ז"ל שגם המעלה קליפת התפוח מן הארץ – מעלה עמה את הניצוץ האלוקי שבה".
+רבי נחמן מברסלב אמר: "כל תורת האר"י היא תיקון לישראל".
+האדמו"ר מליובאוויטש (הרבי) דיבר רבות על חשיבות תורת האר"י, ועודד ללמוד את כתביו.
+== מקומו בעולם הקבלה ==
+האר"י נחשב לאחד משלושת עמודי התווך של הקבלה:
+# '''רשב"י''' (רבי שמעון בר יוחאי) – מחבר הזוהר
+# '''האר"י''' – מחדש שיטת הקבלה החדשה
+# '''הבעל שם טוב''' – מייסד תנועת החסידות, שהפכה את הקבלה למעשית ונגישה
+== קברו והילולא ==
+קברו של האר"י בבית העלמין העתיק בצפת הוא אתר עלייה לרגל חשוב. אלפים מגיעים אליו בכל שנה, בעיקר ביום ההילולא בה' באב.
+מסורת אומרת שהתפילה על קבר האר"י מועילה במיוחד לרפואה, לפרנסה, ולישועות.
+== מובאות ומסורות ==
+במסורות חסידיות מסופר:
+* כאשר הגיע האר"י לראשונה לצפת, ראה הרמ"ק מרחוק עמוד אור שמלווה אותו, וידע שזהו אדם גדול
+* האר"י היה יכול לדעת את כל מעשי האדם על פי קווי פניו, על פי גילגולי נשמתו
+* בכל יום שישי היה יוצא לקראת שבת לשדות שמחוץ לצפת, ומקבל את פני שבת בשירה ובריקוד
+== ראו גם ==
+* [[רבי חיים ויטאל]]
+* [[הרמ"ק]]
+* [[רבי יוסף קארו]]
+* [[קבלה]]
+* [[חסידות]]
+* [[ספר עץ חיים]]
+* [[נוסח האר"י]]
+* [[מקובלי צפת]]
+== קישורים חיצוניים ==
+* [https://he.wikipedia.org/wiki/האר%22י ויקיפדיה - האר"י]
+* [https://www.hidabroot.org/article/143446 10 עובדות על האר"י הקדוש - הידברות]
 [[קטגוריה:מקובלים]]
+[[קטגוריה:רבנים]]
+[[קטגוריה:מקובלי צפת]]
+[[קטגוריה:מאה ה-16]]
+[[קטגוריה:קבלה]]