הרמ"ק

רבי משה קורדובירו (הידוע בכינויו הרמ"ק, תרפ"ב–של"ל, 1522–1570) היה מגדולי מקובלי צפת במאה ה-16, ממייסדי שיטת הקבלה המאוחרת, ומחבר "פרדס רימונים" – אחד הספרים היסודיים ביותר בעולם הקבלה. האריז"ל הקדוש כינה אותו "רבי ומורי", והוא היה רבו של רוב מקובלי צפת בתקופתו.

תולדות חייו

ילדותו ומוצאו

רבי משה קורדובירו נולד בשנת תרפ"ב (1522) לאביו רבי יעקב. מקום לידתו אינו ידוע בוודאות, אך שם המשפחה "קורדובירו" מעיד שהמשפחה יצאה מעיר קורדובה שבספרד. לאחר גירוש ספרד (1492), המשפחה נדדה ובסופו של דבר התיישבה בצפת שבארץ ישראל.

לימודיו

בצפת גדל רבי משה ולמד תורה. הוא למד תלמוד והלכה אצל רבי יוסף קארו, מחבר השולחן ערוך, וקיבל ממנו סמיכת רבנות. בן עשרים היה כאשר החל לימודי הקבלה אצל רבי שלמה אלקבץ (מחבר הפיוט "לכה דודי"). רבי משה התמסר ללימודי הקבלה בהתמדה עצומה, וכבר בגיל צעיר נחשב לתלמיד חכם גדול.

ראש ישיבה וחוג המקובלים

רבי משה ייסד חבורה למדנית של מקובלים בצפת, וניהל ישיבה להוראת קבלה. בין תלמידיו היו גדולי המקובלים של הדור, ביניהם:

• רבי אליהו דה וידאש – אחד מתלמידיו המובהקים
• רבי שמואל גליקו – שכתב את ספרו "אספקלריא המאירה" בשיטתו
• רבי אברהם גלנטי – מקובל גדול בדמשק
• רבי חיים ויטאל – שלימים היה תלמידו המובהק של האריז"ל

גם האריז"ל עצמו נמנה בקצרה עם תלמידיו. ישנם מסורות על מפגש בין השניים, ואף שהאריז"ל היה צעיר ממנו, הוא כינה אותו "רבי ומורי" בכבוד עצום.

שיטתו בקבלה

הגישה השיטתית

הרמ"ק נודע בגישתו השיטתית והמסודרת ללימוד הקבלה. בניגוד לספרים קבליים קודמים שהיו כתובים בסגנון רמזי ומעורפל, הרמ"ק ביקש להציג את תורת הקבלה בצורה מסודרת, לוגית ומובנת. הוא עסק בסינתזה של כל שיטות הקבלה שקדמו לו, וניסה ליישב סתירות בין המסורות השונות.

עשר הספירות

מרכז שיטתו של הרמ"ק הוא תורת עשר הספירות – עשר כוחות האלוהיים המתגלים בעולם. הוא הסביר בהרחבה את טבען, יחסיהן זו לזו, והשפעתן על העולמות העליונים והתחתונים. במקום להציג אותן כישויות נפרדות, הרמ"ק דגל בגישת ה"אחדות המוחלטת" – שהספירות הן כולן פנים שונות של אותה אלוהות אחת.

יחסו לזוהר

הרמ"ק ראה את ספר הזוהר כספר הקודש המרכזי בקבלה, וחיבר עליו פירוש ענק בשם "אור יקר" (בן 23 כרכים במהדורות המודרניות). פירוש זה מסביר קטעים קשים בזוהר, מביא מקורות וביאורים, ומבאר את עמקי הסודות הכתובים בו.

חיבוריו

פרדס רימונים

ספר פרדס רימונים הוא היצירה המונומנטלית של הרמ"ק, שנכתבה בשנת של"ט (1549) כשהוא היה כבן 27. הספר מחולק ל-32 "שערים" (פרקים), כאשר כל שער עוסק בנושא אחר בקבלה:

• שער א' – עשר ספירות
• שער ב' – שמות הספירות
• שער ו' – צירופי השמות הקדושים
• שער י"ב – הבריאה
• שער י"ג – הנשמות

ועוד.

הספר נחשב לאנציקלופדיה קבלית מקיפה, והשפיע עמוקות על כל מי שבא אחריו. עד היום הוא נלמד בישיבות ובקרב מקובלים כטקסט יסוד.

תומר דבורה

ספר תומר דבורה הוא חיבור קצר אך נשגב בנושא המידות והמוסר. הספר מלמד את האדם כיצד לנהוג בתכונות של רחמים, חסד, סבלנות ואהבה, בהתאם לדרך שבה הקדוש ברוך הוא מנהיג את העולם. כל פרק עוסק במידה אחרת, ומסביר כיצד להדמות לספירות העליונות. זהו אחד הספרי מוסר היפים והנפוצים ביותר בספרות החסידות והמוסר.

אור יקר

אור יקר הוא פירוש מקיף על חלקים מספר הזוהר. זהו חיבור ענק בן עשרות כרכים, ובו מבאר הרמ"ק בהרחבה ובעומק את סתרי הזוהר. הספר נחשב לאחד הפירושים המרכזיים על הזוהר, ומצוטט הרבה במאמרי הקבלה.

חיבורים נוספים

הרמ"ק כתב עוד חיבורים רבים, ביניהם:

• אלימה רבתי – עיונים בקבלה
• שיעור קומה – מבוא למאמרי האדרות בזוהר
• אור נערב – חיבור קצר בשבעה חלקים על מעלת לימוד הקבלה
• פירוש על ספר יצירה – ביאור על אחד הספרים הקדומים ביותר בקבלה

יחסיו עם האריז"ל

יש לציין את היחס המיוחד שבין הרמ"ק לאריז"ל. האריז"ל הגיע לצפת בסביבות שנת של"ל (1570), כשהרמ"ק היה כבר בסוף חייו. האריז"ל כינה אותו "רבי ומורי", והחזיק בו מאוד. במסורת מסופר כי כאשר נפטר הרמ"ק, האריז"ל ראה במוחש שני עמודי אש המלווים את מיטתו בהלוויה – סימן לגדולתו הרוחנית.

בעוד שהרמ"ק ייצג את הקבלה בגישה השיטתית והמסודרת, האריז"ל חידש שיטה חדשה לגמרי – שיטת ה"קבלה האריית", המבוססת על תורת הצמצום, השבירה והתיקון. שתי השיטות – של הרמ"ק ושל האריז"ל – הן שני העמודים המרכזיים של הקבלה החל מהמאה ה-16 ואילך.

השפעתו

על תלמידיו ובני דורו

הרמ"ק השפיע עמוקות על כל מקובלי צפת בדורו. בית המדרשו והחבורה שהקים הפכו למרכז רוחני חשוב, וממנו יצאו תלמידי חכמים שהמשיכו להפיץ את תורתו.

על הדורות הבאים

חיבוריו של הרמ"ק, בעיקר "פרדס רימונים" ו"תומר דבורה", נלמדו ברציפות במשך מאות שנים. רבי שניאור זלמן מלאדי, מייסד חב"ד, הסתמך רבות על הרמ"ק בחיבוריו. גם האדמו"ר הזקן כתב ש"הרמ"ק הוא יסוד ושורש לכל מי שבא אחריו".

תרומתו לפיתוח הקבלה

הרמ"ק הוא הראשון שהציג את תורת הקבלה בצורה שיטתית ומסודרת, דבר שאיפשר לרבים ללמוד אותה ולא רק לבעלי כשרון מיוחד. הוא גם ליבן וביאר מושגים שהיו עמומים בספרים הקודמים, והביא סדר ותבונה למה שנראה כפיסקאות מסתוריות.

פטירתו

רבי משה קורדובירו נפטר בכ"ג בתמוז של"ל (23 ביולי 1570), בגיל 48, בעודו בשיא כוחו הרוחני. הוא נקבר בבית העלמין העתיק בצפת.

במסורת מסופר שהאריז"ל ראה במוחש בעת הלוויה שני עמודי אש המלווים את מיטתו – כסימן לרוחניותו הגבוהה. ההילולא שלו מתקיימת מדי שנה בכ"ג בתמוז, וקברו בצפת הוא אתר עלייה לרגל לרבים.

מקום קבורתו הפך לאתר קדוש אליו עולים רבים, בעיקר ביום ההילולא. על המצבה כתוב: "פה טמון האלוקי רבינו משה זלה"ה, בר כמוהר"ר יעקב זלה"ה, מפורסם קורדובירו הרמ"ק".

מורשתו

מורשתו של הרמ"ק ממשיכה לחיות עד היום בעולם הקבלה והחסידות. ספריו נלמדים בישיבות קבליות, בבתי מדרש חסידיים, ובקרב מעיינים במקורות הקבלה. הוא ייצג את הגישה השכלתנית והמסודרת לקבלה, והניח את היסודות שעליהם בנו הדורות הבאים.

הרב קוק כתב עליו: "הרמ"ק הניח את האבן השואבת שעליה נבנתה כל תורת הקבלה המאוחרת". ועד היום, מי שרוצה להבין את תורת הקבלה לעומקה – פונה לספרי הרמ"ק.

ראו גם

• האריז"ל
• רבי חיים ויטאל
• רבי יוסף קארו
• רבי שלמה אלקבץ
• ספר הזוהר
• קבלה
• מקובלי צפת

קישורים חיצוניים

• רבי משה קורדובירו, הרמ"ק - הידברות
• ויקיפדיה - משה קורדובירו