בינה: הבדלים בין גרסאות בדף
(יצירת קיצורון אוטומטית) |
(הרחבת ערך באמצעות AI) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
**בִּינָה** - הספירה השלישית בעשר הספירות, המסמלת את כוח ההבנה והתפיסה העמוקה, וזוכה לכינוי "אם העולמות" במסורת הקבלה. | |||
== הגדרה ורקע == | |||
הבינה נמנית על שלוש הספירות העליונות (כתר, חכמה ובינה) הנקראות "שלש הספירות הראשונות" או "מוחין דאבא". במערכת הקבלה, הבינה מהווה את האמצעי שבין החכמה (הארה ראשונית) ובין שבע הספירות התחתונות. היא מקבלת את זרע החכמה ומפתחת אותו לעולמות מושגים ברורים ומפורטים. | |||
== משמעות רוחנית == | |||
הבינה נחשבת ל"אימא עילאה" (האם העליונה), המזינה ומגדלת את כל הבריאה. בעל הזהר קורא לה "בינה דכסיא" - הבינה הנסתרת, המהווה מקור לכל הגילויים בעולמות התחתונים. הבינה היא כוח ההתבוננות הפנימית המאפשר להבין את סתרי התורה ולחדור למעמקי הנבואה. | |||
בספר יצירה נאמר: "עשר ספירות בלי מה... שלישית רוח מרוח", ורש"ל הגר"א מבאר כי זו הבינה. האר"י הקדוש מלמדנו כי מהבינה נמשכים כל הגילויים האלוהיים לעולמות, והיא המקור לנביאים ולחכמי הדורות. | |||
== יישום מעשי == | |||
עבודת הבינה בעבודת הבורא כוללת התבוננות עמוקה בתורה ובמעשה בראשית, פיתוח כוח ההבחנה בין קודש לחול, וטיפוח היכולת לראות את האמת הפנימית שמעבר לגילויים החיצוניים. | |||
== ראו גם == | |||
[[חכמה (ספירה)]] | |||
[[דעת]] | |||
[[עשר ספירות]] | |||
[[אימא עילאה]] | |||
[[מוחין]] | |||
[[עולם הבריאה]] | |||
== מקורות == | |||
* ספר יצירה, פרק א | |||
* ספר הזהר, פרשת בראשית | |||
* עץ חיים, שער השלשלת | |||
* משנת חסידים, מסכת חכמה ובינה | |||
* ליקוטי תורה, פרשת עקב | |||
[[קטגוריה:מושגי קבלה]] | [[קטגוריה:מושגי קבלה]] | ||
גרסה אחרונה מ־21:58, 4 בפברואר 2026
- בִּינָה** - הספירה השלישית בעשר הספירות, המסמלת את כוח ההבנה והתפיסה העמוקה, וזוכה לכינוי "אם העולמות" במסורת הקבלה.
הגדרה ורקע[עריכה]
הבינה נמנית על שלוש הספירות העליונות (כתר, חכמה ובינה) הנקראות "שלש הספירות הראשונות" או "מוחין דאבא". במערכת הקבלה, הבינה מהווה את האמצעי שבין החכמה (הארה ראשונית) ובין שבע הספירות התחתונות. היא מקבלת את זרע החכמה ומפתחת אותו לעולמות מושגים ברורים ומפורטים.
משמעות רוחנית[עריכה]
הבינה נחשבת ל"אימא עילאה" (האם העליונה), המזינה ומגדלת את כל הבריאה. בעל הזהר קורא לה "בינה דכסיא" - הבינה הנסתרת, המהווה מקור לכל הגילויים בעולמות התחתונים. הבינה היא כוח ההתבוננות הפנימית המאפשר להבין את סתרי התורה ולחדור למעמקי הנבואה.
בספר יצירה נאמר: "עשר ספירות בלי מה... שלישית רוח מרוח", ורש"ל הגר"א מבאר כי זו הבינה. האר"י הקדוש מלמדנו כי מהבינה נמשכים כל הגילויים האלוהיים לעולמות, והיא המקור לנביאים ולחכמי הדורות.
יישום מעשי[עריכה]
עבודת הבינה בעבודת הבורא כוללת התבוננות עמוקה בתורה ובמעשה בראשית, פיתוח כוח ההבחנה בין קודש לחול, וטיפוח היכולת לראות את האמת הפנימית שמעבר לגילויים החיצוניים.
ראו גם[עריכה]
חכמה (ספירה) דעת עשר ספירות אימא עילאה מוחין עולם הבריאה
מקורות[עריכה]
- ספר יצירה, פרק א
- ספר הזהר, פרשת בראשית
- עץ חיים, שער השלשלת
- משנת חסידים, מסכת חכמה ובינה
- ליקוטי תורה, פרשת עקב