תשובה: הבדלים בין גרסאות בדף
(יצירת קיצורון אוטומטית) |
(הרחבת ערך תשובה - תוכן מקיף על מקורות, הלכה, חסידות ויישום מעשי) |
||
| (גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''תשובה''' | '''תשובה''' היא אחת ממצוות העשה החשובות ביותר ביהדות, המחייבת את האדם לעזוב את דרך החטא ולשוב אל ה'. התשובה כוללת התוודות על החטא, חרטה, וקבלה על העתיד שלא לשוב לכך. | ||
== הגדרה == | |||
תשובה היא תהליך רוחני שבו האדם מכיר בחטאו, מתחרט עליו, מתוודה בפניו של הקב"ה ומקבל על עצמו שלא לשוב לאותה עבירה. על פי ההלכה, זוהי מצוות עשה מהתורה, כמו שנאמר: "והתודו את חטאתם אשר עשו" (במדבר ה', ז'). | |||
המושג "תשובה" כולל שני היבטים: האחד – תשובה כתגובה ותיקון לעבירה שעבר, והשני – תשובה כתנועה פנימית של חזרה למקור, היינו חזרה להתקשרות עם הקב"ה. | |||
== מקורות תנ"כיים == | |||
התורה מזכירה את מצוות התשובה במקומות רבים: | |||
* "ושבת עד ה' אלוהיך ושמעת בקולו" (דברים ל', ב') | |||
* "והתודו את חטאתם אשר עשו" (במדבר ה', ז') | |||
* הנביא יחזקאל קורא: "שובו שובו מדרכיכם הרעים" (יחזקאל לג, יא) | |||
* "שובה ישראל עד ה' אלוהיך כי כשלת בעוונך" (הושע יד, ב) | |||
== הלכות תשובה == | |||
=== עיקרי התשובה לפי הרמב"ם === | |||
הרמב"ם בהלכות תשובה (פרק ב') מונה ארבעה יסודות בתשובה: | |||
# '''עזיבת החטא''' – להפסיק מיד מעשיית העבירה | |||
# '''חרטה''' – להצטער על מה שעבר | |||
# '''וידוי''' – להתוודות בפה בפני הקב"ה ולומר "אנא ה' חטאתי עויתי פשעתי" | |||
# '''קבלה על העתיד''' – לקבל על עצמו בלב שלם שלא לעשות כן שוב | |||
הרמב"ם קובע: "מה היא התשובה השלמה? זה שיבוא לידו דבר שעבר בו, ואפשר בידו לעשותו, ופירש ולא עשה מפני התשובה, לא מיראה ולא מכשלון כוח". | |||
=== תשובה מיראה ותשובה מאהבה === | |||
חכמים הבחינו בין שני סוגי תשובה: | |||
* '''תשובה מיראה''' – שהאדם שב מפחד העונש. תשובה זו הופכת זדונות לשגגות. | |||
* '''תשובה מאהבה''' – שהאדם שב מאהבת ה' ורצון להידבק בו. תשובה זו גדולה יותר, והיא הופכת זדונות לזכויות. | |||
במסכת יומא (דף פו ע"ב) נאמר: "גדולה תשובה שמגעת עד כסא הכבוד", וכן "גדולה תשובה שזדונות נעשות לו כזכויות". | |||
=== זמן התשובה === | |||
התשובה פתוחה לאדם בכל עת, כמו שכתוב בתלמוד (משנה אבות ב, י): "שוב יום אחד לפני מיתתך". כלומר, כיון שהאדם אינו יודע מתי ימות, עליו לשוב בכל יום. | |||
עם זאת, ישנם זמנים מיוחדים המסוגלים לתשובה: | |||
* '''עשרת ימי תשובה''' – מראש השנה עד יום כיפור | |||
* '''יום כיפור''' – יום מחילה וסליחה שנקבע לכפרה | |||
* '''חודש אלול''' – זמן רחמים וסליחות | |||
* '''תפילות סליחות''' – בערב שנה חדשה | |||
== תשובה בחסידות == | |||
=== תשובה תתאה ותשובה עילאה === | |||
תורת החסידות מעמיקה במושג התשובה ומבחינה בין שני מישורים: | |||
* '''תשובה תתאה''' (תשובה תחתונה) – תשובה על עוונות ומעשים רעים, באמצעות עזיבת החטא, וידוי וקבלת עול מלכות שמים. זוהי התשובה הבסיסית שמדברים עליה בנגלה. | |||
* '''תשובה עילאה''' (תשובה עליונה) – תשובה עמוקה יותר, שאינה קשורה דווקא לחטאים, אלא לתנועה של הנשמה לשוב למקורה האלוקי. זהו מצב של כמיהה והשתוקקות להידבק בה' ולהתעלות מעל המציאות הגשמית. | |||
הבעל שם טוב ותלמידיו הדגישו שהתשובה העיקרית היא השבת הנשמה האלוקית למקומה – להידבקות עם הקב"ה כפי שהייתה לפני ירידתה לעולם הזה. | |||
=== מעלת בעל תשובה === | |||
במסכת ברכות (דף לד ע"ב) נאמר: "במקום שבעלי תשובה עומדים אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד". תורת החסידות מבארת שבעל התשובה עולה לדרגה גבוהה מצדיק מפני שעבודתו היא בניגוד לטבעו, והוא מגלה צמאון רב לקדושה. | |||
=== שמחה בתשובה === | |||
אדמו"ר הזקן, בעל התניא, הדגיש ש'''עבודת התשובה צריכה להיעשות בשמחה'''. גם אם יש מקום למרירות על העבר, העיקר הוא השמחה על כך שיכולים לשוב אל ה'. כך כתב: "התשובה היא לא רק תיקון העבר, אלא בנין העתיד". | |||
הרבי מליובאוויטש הדגיש את החשיבות של '''תשובה עילאה בימינו''' – לא מתוך פחד ומרירות, אלא מתוך התעוררות רצון וכמיהה פנימית להתקרב לה'. | |||
== יישום מעשי == | |||
=== וידוי === | |||
הוידוי נעשה בעמידה, בלחש, בפני הקב"ה. נוסח הוידוי הוא: "אנא ה', חטאתי עויתי פשעתי לפניך, ועשיתי כך וכך, והרי נחמתי ובושתי במעשי, ולעולם איני חוזר לדבר זה". | |||
בסידורי התפילה מופיעים וידויים נוספים, כגון: | |||
* '''וידוי הקצר''' – אשמנו, בגדנו, גזלנו... | |||
* '''וידוי הארוך''' – על חטא שחטאנו לפניך... | |||
=== תעניות === | |||
במקורות קדומים נהגו בעלי תשובה להתענות לשם כפרה. אולם אדמו"ר הזקן קבע שבדורות האחרונים, כאשר הגופים חלשים, יש לפדות את התעניות בצדקה. | |||
=== צדקה ומעשים טובים === | |||
התשובה מלווה במעשים של צדקה, גמילות חסדים, תפילה ולימוד תורה. על פי הזוהר והתניא, גילוי הלב והתעוררות הנפש האלוקית הם הדרך לתשובה אמיתית. | |||
== תשובה קולקטיבית == | |||
ישנה גם תשובה קולקטיבית של עם ישראל כולו. הנביאים קראו לעם לשוב מדרכיהם הרעות, והבטיחו שבזכות תשובה תבוא הגאולה. | |||
הרבי מליובאוויטש הדגיש שכל יהודי – גם אם לא חטא – צריך לעשות תשובה על כך שלא מיצה את כל הפוטנציאל הרוחני שלו. | |||
== סיכום == | |||
תשובה היא לא רק תיקון העבר, אלא גם בניית העתיד. היא פותחת דלת חדשה לחיים של משמעות, קדושה והתקרבות לה'. על פי התורה והחסידות, התשובה היא מתנה אלוקית שניתנה לאדם כדי שיוכל תמיד לתקן ולהתעלות. | |||
== ראו גם == | |||
* [[יום כיפור]] | |||
* [[עשרת ימי תשובה]] | |||
* [[בעל תשובה]] | |||
* [[חזרה בתשובה]] | |||
* [[סליחות]] | |||
* [[וידוי]] | |||
== מקורות == | |||
* רמב"ם, הלכות תשובה | |||
* תניא, אגרת התשובה | |||
* משנה תורה, ספר המדע | |||
* תלמוד בבלי, מסכת יומא | |||
* שולחן ערוך, אורח חיים הלכות תשובה | |||
[[קטגוריה:מושגים]] | [[קטגוריה:מושגים]] | ||
[[קטגוריה:הלכות]] | |||
[[קטגוריה:ספרי חסידות]] | |||
גרסה אחרונה מ־04:14, 5 בפברואר 2026
תשובה היא אחת ממצוות העשה החשובות ביותר ביהדות, המחייבת את האדם לעזוב את דרך החטא ולשוב אל ה'. התשובה כוללת התוודות על החטא, חרטה, וקבלה על העתיד שלא לשוב לכך.
הגדרה[עריכה]
תשובה היא תהליך רוחני שבו האדם מכיר בחטאו, מתחרט עליו, מתוודה בפניו של הקב"ה ומקבל על עצמו שלא לשוב לאותה עבירה. על פי ההלכה, זוהי מצוות עשה מהתורה, כמו שנאמר: "והתודו את חטאתם אשר עשו" (במדבר ה', ז').
המושג "תשובה" כולל שני היבטים: האחד – תשובה כתגובה ותיקון לעבירה שעבר, והשני – תשובה כתנועה פנימית של חזרה למקור, היינו חזרה להתקשרות עם הקב"ה.
מקורות תנ"כיים[עריכה]
התורה מזכירה את מצוות התשובה במקומות רבים:
- "ושבת עד ה' אלוהיך ושמעת בקולו" (דברים ל', ב')
- "והתודו את חטאתם אשר עשו" (במדבר ה', ז')
- הנביא יחזקאל קורא: "שובו שובו מדרכיכם הרעים" (יחזקאל לג, יא)
- "שובה ישראל עד ה' אלוהיך כי כשלת בעוונך" (הושע יד, ב)
הלכות תשובה[עריכה]
עיקרי התשובה לפי הרמב"ם[עריכה]
הרמב"ם בהלכות תשובה (פרק ב') מונה ארבעה יסודות בתשובה:
- עזיבת החטא – להפסיק מיד מעשיית העבירה
- חרטה – להצטער על מה שעבר
- וידוי – להתוודות בפה בפני הקב"ה ולומר "אנא ה' חטאתי עויתי פשעתי"
- קבלה על העתיד – לקבל על עצמו בלב שלם שלא לעשות כן שוב
הרמב"ם קובע: "מה היא התשובה השלמה? זה שיבוא לידו דבר שעבר בו, ואפשר בידו לעשותו, ופירש ולא עשה מפני התשובה, לא מיראה ולא מכשלון כוח".
תשובה מיראה ותשובה מאהבה[עריכה]
חכמים הבחינו בין שני סוגי תשובה:
- תשובה מיראה – שהאדם שב מפחד העונש. תשובה זו הופכת זדונות לשגגות.
- תשובה מאהבה – שהאדם שב מאהבת ה' ורצון להידבק בו. תשובה זו גדולה יותר, והיא הופכת זדונות לזכויות.
במסכת יומא (דף פו ע"ב) נאמר: "גדולה תשובה שמגעת עד כסא הכבוד", וכן "גדולה תשובה שזדונות נעשות לו כזכויות".
זמן התשובה[עריכה]
התשובה פתוחה לאדם בכל עת, כמו שכתוב בתלמוד (משנה אבות ב, י): "שוב יום אחד לפני מיתתך". כלומר, כיון שהאדם אינו יודע מתי ימות, עליו לשוב בכל יום.
עם זאת, ישנם זמנים מיוחדים המסוגלים לתשובה:
- עשרת ימי תשובה – מראש השנה עד יום כיפור
- יום כיפור – יום מחילה וסליחה שנקבע לכפרה
- חודש אלול – זמן רחמים וסליחות
- תפילות סליחות – בערב שנה חדשה
תשובה בחסידות[עריכה]
תשובה תתאה ותשובה עילאה[עריכה]
תורת החסידות מעמיקה במושג התשובה ומבחינה בין שני מישורים:
- תשובה תתאה (תשובה תחתונה) – תשובה על עוונות ומעשים רעים, באמצעות עזיבת החטא, וידוי וקבלת עול מלכות שמים. זוהי התשובה הבסיסית שמדברים עליה בנגלה.
- תשובה עילאה (תשובה עליונה) – תשובה עמוקה יותר, שאינה קשורה דווקא לחטאים, אלא לתנועה של הנשמה לשוב למקורה האלוקי. זהו מצב של כמיהה והשתוקקות להידבק בה' ולהתעלות מעל המציאות הגשמית.
הבעל שם טוב ותלמידיו הדגישו שהתשובה העיקרית היא השבת הנשמה האלוקית למקומה – להידבקות עם הקב"ה כפי שהייתה לפני ירידתה לעולם הזה.
מעלת בעל תשובה[עריכה]
במסכת ברכות (דף לד ע"ב) נאמר: "במקום שבעלי תשובה עומדים אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד". תורת החסידות מבארת שבעל התשובה עולה לדרגה גבוהה מצדיק מפני שעבודתו היא בניגוד לטבעו, והוא מגלה צמאון רב לקדושה.
שמחה בתשובה[עריכה]
אדמו"ר הזקן, בעל התניא, הדגיש שעבודת התשובה צריכה להיעשות בשמחה. גם אם יש מקום למרירות על העבר, העיקר הוא השמחה על כך שיכולים לשוב אל ה'. כך כתב: "התשובה היא לא רק תיקון העבר, אלא בנין העתיד".
הרבי מליובאוויטש הדגיש את החשיבות של תשובה עילאה בימינו – לא מתוך פחד ומרירות, אלא מתוך התעוררות רצון וכמיהה פנימית להתקרב לה'.
יישום מעשי[עריכה]
וידוי[עריכה]
הוידוי נעשה בעמידה, בלחש, בפני הקב"ה. נוסח הוידוי הוא: "אנא ה', חטאתי עויתי פשעתי לפניך, ועשיתי כך וכך, והרי נחמתי ובושתי במעשי, ולעולם איני חוזר לדבר זה".
בסידורי התפילה מופיעים וידויים נוספים, כגון:
- וידוי הקצר – אשמנו, בגדנו, גזלנו...
- וידוי הארוך – על חטא שחטאנו לפניך...
תעניות[עריכה]
במקורות קדומים נהגו בעלי תשובה להתענות לשם כפרה. אולם אדמו"ר הזקן קבע שבדורות האחרונים, כאשר הגופים חלשים, יש לפדות את התעניות בצדקה.
צדקה ומעשים טובים[עריכה]
התשובה מלווה במעשים של צדקה, גמילות חסדים, תפילה ולימוד תורה. על פי הזוהר והתניא, גילוי הלב והתעוררות הנפש האלוקית הם הדרך לתשובה אמיתית.
תשובה קולקטיבית[עריכה]
ישנה גם תשובה קולקטיבית של עם ישראל כולו. הנביאים קראו לעם לשוב מדרכיהם הרעות, והבטיחו שבזכות תשובה תבוא הגאולה.
הרבי מליובאוויטש הדגיש שכל יהודי – גם אם לא חטא – צריך לעשות תשובה על כך שלא מיצה את כל הפוטנציאל הרוחני שלו.
סיכום[עריכה]
תשובה היא לא רק תיקון העבר, אלא גם בניית העתיד. היא פותחת דלת חדשה לחיים של משמעות, קדושה והתקרבות לה'. על פי התורה והחסידות, התשובה היא מתנה אלוקית שניתנה לאדם כדי שיוכל תמיד לתקן ולהתעלות.
ראו גם[עריכה]
מקורות[עריכה]
- רמב"ם, הלכות תשובה
- תניא, אגרת התשובה
- משנה תורה, ספר המדע
- תלמוד בבלי, מסכת יומא
- שולחן ערוך, אורח חיים הלכות תשובה