רב שמואל וויינברג: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך Smarpedia
(יצירת ערך חדש)
 
(הרחבת הערך - תולדות חיים, הנהגת חסידות סלונים, תורתו, ספר דברי שמואל)
 
שורה 1: שורה 1:
'''רב שמואל וויינברג''' (נפטר תרע"ו, 1916) היה האדמו"ר מסלונים ומחבר הספר "דברי שמואל".
'''רבי שמואל וויינברג''' (תר"י - י"ט בשבט תרע"ו, 1850-1916), המכונה '''בעל "דברי שמואל"''' או '''ה"פאטר"''' (האב), היה האדמו"ר השני בשושלת חסידות סלונים, נכדו של מייסד החסידות רבי אברהם וויינברג, ומגדולי הרבנים והמחנכים בליטא ובפולין בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20.


== חייו ==
== תולדות חיים ==
שימש כאדמו"ר מסלונים והנהיג את חסידות סלונים. נודע בעבודת ה' ובתורתו העמוקה.


== תורתו ==
=== משפחתו וילדותו ===
חיבר את הספר "דברי שמואל" הכולל מאמרי חסידות על התורה והמועדים.
נולד בשנת תר"י (1850) לאביו '''רבי יחיאל מיכל אהרן וויינברג''', בנו של '''רבי אברהם וויינברג''' (בעל "יסוד העבודה"), מייסד חסידות סלונים. גדל בבית המייסד זקנו, בית שהיה מרכז תורה וחסידות, ונחשף מילדותו לעבודת ה' ולדרכי החסידות.
 
=== התבגרותו ולימודיו ===
בצעירותו למד תורה מפי זקנו מייסד החסידות, ושאב ממנו את עיקרי שיטת החסידות הסלונימאית שהתבססה על עבודת ה' פנימית, יראת שמים ומוסר.
 
=== נישואיו ===
נישא והקים משפחה שממשיכה את השושלת עד היום. בניו ונכדיו המשיכו את השושלת החסידית ופיזרו את תורתו לדורות רבים.
 
== מינויו כאדמו"ר ==
 
=== עלייה לכסא הרבנות ===
בשנת תרמ"ד (1884), לאחר פטירת זקנו רבי אברהם מייסד החסידות, התמנה ר' שמואל לאדמו"ר השני של חסידות סלונים. הוא היה אז בן 34 בלבד, אך כבר נודע כמחנך גדול ומנהיג רוחני מיוחד. מינויו היה טבעי לאור שורשיו המשפחתיים וגדלותו בתורה ובחסידות.
 
=== שנות הנהגתו ===
במשך 32 שנה, מ-1884 עד 1916, הנהיג את החסידות ביד רמה. הוא הרחיב את מעגל החסידים, העמיק את תורת החסידות הסלונימאית, וחינך דורות של תלמידים ושל חסידים במידות טובות, ביראת שמים ובאהבת תורה.
 
== תורתו והשקפתו ==
 
=== דרכו בחסידות ===
רבי שמואל המשיך בדרכו של זקנו - דרך של עבודת ה' פנימית, דביקות רוחנית ומוסר. הוא דגש את ענייני היראה והפשטות, ואת העבודה על המידות האישיות. חסידות סלונים תחת הנהגתו נודעה כחסידות מוסרית עמוקה, המדגישה עבודה פנימית ואמיתית של האדם עם קונו.
 
=== מאמרי תורה ודרשות ===
לאורך שנות הנהגתו אמר רבי שמואל מאמרי חסידות ודרשות רבות על התורה, על המועדים ועל עבודת ה'. מאמריו נשמרו בזיכרון חסידיו ובכתבים שונים שהגיעו לארץ ישראל לאחר השואה.
 
=== הספר "דברי שמואל" ===
תורתו ומאמריו של רבי שמואל אוספו על ידי חסידיו ונשמרו לדורות. לאחר השואה, הביא '''רבי אליהו טנאנהויז''' זצ"ל מכתבים ורשימות מתורתו לארץ ישראל. בתשרי תשכ"ט (1968), פרסם '''רבי שלום נח ברזובסקי''' (בעל "נתיבות שלום"), אדמו"ר מסלונים, את הספר '''דברי שמואל''', הכולל מאמרי תורה על התורה והמועדים שנשארו מרבי שמואל. הספר זכה להתקבלות רבה ונלמד על ידי חסידי סלונים ואוהבי החסידות עד היום.


== פטירתו ==
== פטירתו ==
נפטר בי"ט בשבט תרע"ו (1916).
 
=== נסיבות המוות ===
במהלך מלחמת העולם הראשונה, כשהמצב באזור סלונים היה מסוכן, נסע רבי שמואל לוורשה לטיפול רפואי. בגלל קשיי התחבורה והמצב הביטחוני הקשה במהלך המלחמה, לא הצליח לחזור לביתו בסלונים.
 
נפטר בוורשה ביום ה', י"ט בשבט תרע"ו (24 בינואר 1916), בגיל 65. בשל המלחמה, נקבר בבית העלמין היהודי בוורשה ולא בעירו סלונים, כפי שרצה.
 
=== אבלות והנצחה ===
יום פטירתו, י"ט בשבט, נעשה ליום זיכרון מיוחד אצל חסידי סלונים. במהלך השנים, ובמיוחד לאחר השואה, נהוג לקיים אזכרות והילולות לזכרו. יום זה הפך בחסידות סלונים גם ליום זיכרון כללי לנספי השואה, שכן חלק גדול מחסידי סלונים נספו בשואה.
 
== מורשתו ==
 
=== השפעה על החסידות ===
תורתו של רבי שמואל עיצבה את חסידות סלונים במשך דורות. הוא ביסס את השיטה החינוכית והדרך הרוחנית של החסידות, שהושפעה ממנה דורות שלמים, כולל אדמו"רים מאוחרים כרבי אברהם מסלונים (בעל "ברכת אברהם") ורבי שלום נח ברזובסקי (בעל "נתיבות שלום").
 
=== יורשיו ===
לאחר פטירתו, ירש את מקומו בנו '''רבי אברהם וויינברג''' (בעל "ברכת אברהם"), שהנהיג את החסידות עד השואה. דרך משפחתו ותלמידיו, המשיכה חסידות סלונים לצמוח ולהתפתח, והיום יש לה אלפי חסידים בעולם כולו.
 
=== ספרים שנחשבים לאוצרות סלונים ===
בנוסף ל"דברי שמואל", ספרים נוספים מוערכים בחסידות סלונים:
* '''יסוד העבודה''' - מאת רבי אברהם וויינברג (זקנו)
* '''ברכת אברהם''' - מאת רבי אברהם וויינברג (בנו)
* '''נתיבות שלום''' - מאת רבי שלום נח ברזובסקי
* '''תורת אבות''' - כתבי אדמו"רי סלונים


== ראו גם ==
== ראו גם ==
* [[חסידות סלונים]]
* [[חסידות סלונים]]
* [[אדמו"רי סלונים]]
* [[רבי אברהם וויינברג]] (זקנו, מייסד החסידות)
* [[רבי אברהם וויינברג]] (בנו, בעל "ברכת אברהם")
* [[רבי שלום נח ברזובסקי]] (בעל "נתיבות שלום")
* [[ספרי חסידות]]
* [[אדמו"רים]]


[[קטגוריה:אדמו"רים]]
[[קטגוריה:אדמו"רים]]
[[קטגוריה:חסידות סלונים]]
[[קטגוריה:חסידות סלונים]]
[[קטגוריה:גדולי החסידות]]
[[קטגוריה:רבני ליטא]]
[[קטגוריה:רבני פולין]]
[[קטגוריה:ספרי חסידות]]

גרסה אחרונה מ־03:54, 5 בפברואר 2026

רבי שמואל וויינברג (תר"י - י"ט בשבט תרע"ו, 1850-1916), המכונה בעל "דברי שמואל" או ה"פאטר" (האב), היה האדמו"ר השני בשושלת חסידות סלונים, נכדו של מייסד החסידות רבי אברהם וויינברג, ומגדולי הרבנים והמחנכים בליטא ובפולין בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20.

תולדות חיים[עריכה]

משפחתו וילדותו[עריכה]

נולד בשנת תר"י (1850) לאביו רבי יחיאל מיכל אהרן וויינברג, בנו של רבי אברהם וויינברג (בעל "יסוד העבודה"), מייסד חסידות סלונים. גדל בבית המייסד זקנו, בית שהיה מרכז תורה וחסידות, ונחשף מילדותו לעבודת ה' ולדרכי החסידות.

התבגרותו ולימודיו[עריכה]

בצעירותו למד תורה מפי זקנו מייסד החסידות, ושאב ממנו את עיקרי שיטת החסידות הסלונימאית שהתבססה על עבודת ה' פנימית, יראת שמים ומוסר.

נישואיו[עריכה]

נישא והקים משפחה שממשיכה את השושלת עד היום. בניו ונכדיו המשיכו את השושלת החסידית ופיזרו את תורתו לדורות רבים.

מינויו כאדמו"ר[עריכה]

עלייה לכסא הרבנות[עריכה]

בשנת תרמ"ד (1884), לאחר פטירת זקנו רבי אברהם מייסד החסידות, התמנה ר' שמואל לאדמו"ר השני של חסידות סלונים. הוא היה אז בן 34 בלבד, אך כבר נודע כמחנך גדול ומנהיג רוחני מיוחד. מינויו היה טבעי לאור שורשיו המשפחתיים וגדלותו בתורה ובחסידות.

שנות הנהגתו[עריכה]

במשך 32 שנה, מ-1884 עד 1916, הנהיג את החסידות ביד רמה. הוא הרחיב את מעגל החסידים, העמיק את תורת החסידות הסלונימאית, וחינך דורות של תלמידים ושל חסידים במידות טובות, ביראת שמים ובאהבת תורה.

תורתו והשקפתו[עריכה]

דרכו בחסידות[עריכה]

רבי שמואל המשיך בדרכו של זקנו - דרך של עבודת ה' פנימית, דביקות רוחנית ומוסר. הוא דגש את ענייני היראה והפשטות, ואת העבודה על המידות האישיות. חסידות סלונים תחת הנהגתו נודעה כחסידות מוסרית עמוקה, המדגישה עבודה פנימית ואמיתית של האדם עם קונו.

מאמרי תורה ודרשות[עריכה]

לאורך שנות הנהגתו אמר רבי שמואל מאמרי חסידות ודרשות רבות על התורה, על המועדים ועל עבודת ה'. מאמריו נשמרו בזיכרון חסידיו ובכתבים שונים שהגיעו לארץ ישראל לאחר השואה.

הספר "דברי שמואל"[עריכה]

תורתו ומאמריו של רבי שמואל אוספו על ידי חסידיו ונשמרו לדורות. לאחר השואה, הביא רבי אליהו טנאנהויז זצ"ל מכתבים ורשימות מתורתו לארץ ישראל. בתשרי תשכ"ט (1968), פרסם רבי שלום נח ברזובסקי (בעל "נתיבות שלום"), אדמו"ר מסלונים, את הספר דברי שמואל, הכולל מאמרי תורה על התורה והמועדים שנשארו מרבי שמואל. הספר זכה להתקבלות רבה ונלמד על ידי חסידי סלונים ואוהבי החסידות עד היום.

פטירתו[עריכה]

נסיבות המוות[עריכה]

במהלך מלחמת העולם הראשונה, כשהמצב באזור סלונים היה מסוכן, נסע רבי שמואל לוורשה לטיפול רפואי. בגלל קשיי התחבורה והמצב הביטחוני הקשה במהלך המלחמה, לא הצליח לחזור לביתו בסלונים.

נפטר בוורשה ביום ה', י"ט בשבט תרע"ו (24 בינואר 1916), בגיל 65. בשל המלחמה, נקבר בבית העלמין היהודי בוורשה ולא בעירו סלונים, כפי שרצה.

אבלות והנצחה[עריכה]

יום פטירתו, י"ט בשבט, נעשה ליום זיכרון מיוחד אצל חסידי סלונים. במהלך השנים, ובמיוחד לאחר השואה, נהוג לקיים אזכרות והילולות לזכרו. יום זה הפך בחסידות סלונים גם ליום זיכרון כללי לנספי השואה, שכן חלק גדול מחסידי סלונים נספו בשואה.

מורשתו[עריכה]

השפעה על החסידות[עריכה]

תורתו של רבי שמואל עיצבה את חסידות סלונים במשך דורות. הוא ביסס את השיטה החינוכית והדרך הרוחנית של החסידות, שהושפעה ממנה דורות שלמים, כולל אדמו"רים מאוחרים כרבי אברהם מסלונים (בעל "ברכת אברהם") ורבי שלום נח ברזובסקי (בעל "נתיבות שלום").

יורשיו[עריכה]

לאחר פטירתו, ירש את מקומו בנו רבי אברהם וויינברג (בעל "ברכת אברהם"), שהנהיג את החסידות עד השואה. דרך משפחתו ותלמידיו, המשיכה חסידות סלונים לצמוח ולהתפתח, והיום יש לה אלפי חסידים בעולם כולו.

ספרים שנחשבים לאוצרות סלונים[עריכה]

בנוסף ל"דברי שמואל", ספרים נוספים מוערכים בחסידות סלונים:

  • יסוד העבודה - מאת רבי אברהם וויינברג (זקנו)
  • ברכת אברהם - מאת רבי אברהם וויינברג (בנו)
  • נתיבות שלום - מאת רבי שלום נח ברזובסקי
  • תורת אבות - כתבי אדמו"רי סלונים

ראו גם[עריכה]