חשבון הנפש: הבדלים בין גרסאות בדף
(קיצורון אוטומטי - רשימה מורחבת) |
(הרחבת ערך באמצעות AI) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
' | # חשבון הנפש | ||
**חשבון הנפש הוא מעשה של בדיקה עצמית ובחינה פנימית שבו האדם סוקר את מעשיו, מחשבותיו ומדותיו לצורך תיקון רוחני וקירוב לבורא עולם.** | |||
## רקע והיסטוריה | |||
עיקרי חשבון הנפש נזכרו כבר בדברי חז"ל, שאמרו: "לעולם יחשוב אדם עצמו כאילו חציו זכאי וחציו חייב" (קידושין מ ע"ב). הרמב"ם קבע בהלכות תשובה שחשבון הנפש הוא יסוד מרכזי בתהליך התשובה, כאשר האדם בוחן את דרכיו ומתחרט על מעשיו הרעים. | |||
הספר "חשבון הנפש" נכתב על ידי הרב מנחם מנדל לפין (תקמ"ח-תקפ"ד) בהשפעת תנועת השכלה, אך זוכך ומעמיק את עיקרי המוסר היהודי המסורתי. הספר מציג שיטה מעשית לבחינה עצמית יומית ותיקון המדות. | |||
## משמעות רוחנית והלכתית | |||
על פי תורת החסידות, חשבון הנפש איננו מעשה של דיכדוך עצמי, אלא כלי להתעלות רוחנית. הבעש"ט לימד שהבדיקה העצמית צריכה להיעשות באהבה ובשמחה, מתוך הכרה שהנשמה טהורה היא בעצמה. | |||
האר"י הקדוש קבע סדרים מיוחדים לחשבון הנפש בעתות מסוימות, במיוחד בחודש אלול ובימים הנוראים. הוא הדגיש כי חשבון הנפש מזכך את הנשמה ומכין אותה לקבלת שפע רוחני עליון. | |||
## מקורות וציטוטים | |||
במשנת ר' עקיבא נאמר: "הכול צפוי והרשות נתונה" (אבות ג, ט"ו), המלמד על החובה לבחון את המעשים תוך מודעות לחירות הבחירה. רבן גמליאל אמר: "עשה רצונו כרצונך" (אבות ב, ד), דבר המחייב בחינה מתמדת של המניעים הפנימיים. | |||
בספר התניא נכתב: "ולזאת צריך כל איש לעמוד על נפשו ולשקול מעשיו בכל יום", המדגיש את החובה היומית לחשבון הנפש. | |||
== ראו גם == | |||
* [[תשובה]] | |||
* [[יום הדין]] | |||
* [[מוסר]] | |||
* [[תיקון המדות]] | |||
* [[חודש אלול]] | |||
* [[ימים נוראים]] | |||
== מקורות == | |||
* תלמוד בבלי, מסכת קידושין מ ע"ב | |||
* רמב"ם, הלכות תשובה פרק ב | |||
* שלחן ערוך אורח חיים, סימן תר"ג | |||
* ספר התניא, ליקוטי אמרים | |||
* חשבון הנפש - ר' מנחם מנדל לפין | |||
[[קטגוריה:ספרי מוסר]] | [[קטגוריה:ספרי מוסר]] | ||
גרסה אחרונה מ־23:14, 4 בפברואר 2026
- חשבון הנפש
- חשבון הנפש הוא מעשה של בדיקה עצמית ובחינה פנימית שבו האדם סוקר את מעשיו, מחשבותיו ומדותיו לצורך תיקון רוחני וקירוב לבורא עולם.**
- רקע והיסטוריה
עיקרי חשבון הנפש נזכרו כבר בדברי חז"ל, שאמרו: "לעולם יחשוב אדם עצמו כאילו חציו זכאי וחציו חייב" (קידושין מ ע"ב). הרמב"ם קבע בהלכות תשובה שחשבון הנפש הוא יסוד מרכזי בתהליך התשובה, כאשר האדם בוחן את דרכיו ומתחרט על מעשיו הרעים.
הספר "חשבון הנפש" נכתב על ידי הרב מנחם מנדל לפין (תקמ"ח-תקפ"ד) בהשפעת תנועת השכלה, אך זוכך ומעמיק את עיקרי המוסר היהודי המסורתי. הספר מציג שיטה מעשית לבחינה עצמית יומית ותיקון המדות.
- משמעות רוחנית והלכתית
על פי תורת החסידות, חשבון הנפש איננו מעשה של דיכדוך עצמי, אלא כלי להתעלות רוחנית. הבעש"ט לימד שהבדיקה העצמית צריכה להיעשות באהבה ובשמחה, מתוך הכרה שהנשמה טהורה היא בעצמה.
האר"י הקדוש קבע סדרים מיוחדים לחשבון הנפש בעתות מסוימות, במיוחד בחודש אלול ובימים הנוראים. הוא הדגיש כי חשבון הנפש מזכך את הנשמה ומכין אותה לקבלת שפע רוחני עליון.
- מקורות וציטוטים
במשנת ר' עקיבא נאמר: "הכול צפוי והרשות נתונה" (אבות ג, ט"ו), המלמד על החובה לבחון את המעשים תוך מודעות לחירות הבחירה. רבן גמליאל אמר: "עשה רצונו כרצונך" (אבות ב, ד), דבר המחייב בחינה מתמדת של המניעים הפנימיים.
בספר התניא נכתב: "ולזאת צריך כל איש לעמוד על נפשו ולשקול מעשיו בכל יום", המדגיש את החובה היומית לחשבון הנפש.
ראו גם[עריכה]
מקורות[עריכה]
- תלמוד בבלי, מסכת קידושין מ ע"ב
- רמב"ם, הלכות תשובה פרק ב
- שלחן ערוך אורח חיים, סימן תר"ג
- ספר התניא, ליקוטי אמרים
- חשבון הנפש - ר' מנחם מנדל לפין