כיבוד הורים: הבדלים בין גרסאות בדף
(קיצורון אוטומטי - רשימה מורחבת) |
(הרחבת ערך באמצעות AI) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''כיבוד הורים''' | **כיבוד הורים הוא מצוה חיובית מהתורה המחייבת לכבד ולהוקיר את ההורים במעשה ובמחשבה, והיא נמנית על עשרת הדברות.** | ||
## רקע והיסטוריה | |||
מצוות כיבוד הורים ניתנה בסיני יחד עם עשרת הדברות, והיא נקראה "כבוד אב ואם" (שמות כ', י"ב). חכמים מדגישים שמצוה זו סמוכה למצוות שבין אדם למקום מחד, ולמצוות שבין אדם לחברו מאידך, משום שההורים הם שותפיו של הקדוש ברוך הוא ביצירת הילד. כמאמר חז"ל: "שלושה שותפין באדם - הקדוש ברוך הוא, אביו ואמו" (קידושין ל', ב'). | |||
מצוה זו נחשבת לאחת הקשות ביותר לקיום, ועל כן זכתה לתשומת לב מיוחדת בכל הדורות. רבותינו קבעו שכיבוד הורים שקול כנגד כל המצוות, ושכרה בעולם הזה וקרנה קיימת לעולם הבא. | |||
## משמעות רוחנית והלכתית | |||
מצוות כיבוד הורים כוללת שני עיקרים: **כיבוד** ו**מורא**. הכיבוד כולל מתן אוכל ושתיה, הלבשה והנעלה, הכנסה והוצאה, וכל צרכי ההורים. המורא כוללת איסור לשבת במקומם, לסתור את דבריהם בפניהם, ולקרוא להם בשמם. | |||
הזוהר הקדוש מפרש שכיבוד הורים הוא תיקון עולם השכינה, שכן ההורים מייצגים את הספירות העליונות - האב את חכמה והאם את בינה. דרך כיבוד ההורים האדם מתחבר לשורש נשמתו העליון. | |||
הבעש"ט זי"ע לימד שמי שמכבד את הוריו בשמחה ובאהבה זוכה לגילוי אלוקות בחייו, שכן מידת הכיבוד שהאדם נוהג עם הוריו הארציים כך נוהג איתו אביו שבשמים. | |||
## מקורות וציטוטים | |||
"כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ לְמַעַן יַאֲרִכוּן יָמֶיךָ עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ" (שמות כ', י"ב). הרמב"ם פוסק: "גדול כיבוד אב ואם עד מאוד, מעלה עליו הכתוב כאילו כיבדו למקום" (הלכות ממרים ו', ג'). | |||
== ראו גם == | |||
[[מורא הורים]] | |||
[[עשרת הדברות]] | |||
[[מצוות בין אדם לחבירו]] | |||
[[הכרת הטוב]] | |||
[[כיבוד רב]] | |||
== מקורות == | |||
* שמות כ', י"ב; דברים ה', ט"ז | |||
* תלמוד בבלי, מסכת קידושין דף ל'-ל"א | |||
* רמב"ם, הלכות ממרים פרק ו' | |||
* שולחן ערוך יורה דעה סימן ר"מ | |||
* זוהר, פרשת יתרו | |||
* ספר חסידים סימן התקס"ד | |||
[[קטגוריה:מושגים]] | [[קטגוריה:מושגים]] | ||
גרסה אחרונה מ־23:37, 4 בפברואר 2026
- כיבוד הורים הוא מצוה חיובית מהתורה המחייבת לכבד ולהוקיר את ההורים במעשה ובמחשבה, והיא נמנית על עשרת הדברות.**
- רקע והיסטוריה
מצוות כיבוד הורים ניתנה בסיני יחד עם עשרת הדברות, והיא נקראה "כבוד אב ואם" (שמות כ', י"ב). חכמים מדגישים שמצוה זו סמוכה למצוות שבין אדם למקום מחד, ולמצוות שבין אדם לחברו מאידך, משום שההורים הם שותפיו של הקדוש ברוך הוא ביצירת הילד. כמאמר חז"ל: "שלושה שותפין באדם - הקדוש ברוך הוא, אביו ואמו" (קידושין ל', ב').
מצוה זו נחשבת לאחת הקשות ביותר לקיום, ועל כן זכתה לתשומת לב מיוחדת בכל הדורות. רבותינו קבעו שכיבוד הורים שקול כנגד כל המצוות, ושכרה בעולם הזה וקרנה קיימת לעולם הבא.
- משמעות רוחנית והלכתית
מצוות כיבוד הורים כוללת שני עיקרים: **כיבוד** ו**מורא**. הכיבוד כולל מתן אוכל ושתיה, הלבשה והנעלה, הכנסה והוצאה, וכל צרכי ההורים. המורא כוללת איסור לשבת במקומם, לסתור את דבריהם בפניהם, ולקרוא להם בשמם.
הזוהר הקדוש מפרש שכיבוד הורים הוא תיקון עולם השכינה, שכן ההורים מייצגים את הספירות העליונות - האב את חכמה והאם את בינה. דרך כיבוד ההורים האדם מתחבר לשורש נשמתו העליון.
הבעש"ט זי"ע לימד שמי שמכבד את הוריו בשמחה ובאהבה זוכה לגילוי אלוקות בחייו, שכן מידת הכיבוד שהאדם נוהג עם הוריו הארציים כך נוהג איתו אביו שבשמים.
- מקורות וציטוטים
"כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ לְמַעַן יַאֲרִכוּן יָמֶיךָ עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ" (שמות כ', י"ב). הרמב"ם פוסק: "גדול כיבוד אב ואם עד מאוד, מעלה עליו הכתוב כאילו כיבדו למקום" (הלכות ממרים ו', ג').
ראו גם[עריכה]
מורא הורים עשרת הדברות מצוות בין אדם לחבירו הכרת הטוב כיבוד רב
מקורות[עריכה]
- שמות כ', י"ב; דברים ה', ט"ז
- תלמוד בבלי, מסכת קידושין דף ל'-ל"א
- רמב"ם, הלכות ממרים פרק ו'
- שולחן ערוך יורה דעה סימן ר"מ
- זוהר, פרשת יתרו
- ספר חסידים סימן התקס"ד