התלהבות: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך Smarpedia
(קיצורון אוטומטי - רשימה מורחבת)
 
(הרחבת ערך באמצעות AI)
 
שורה 1: שורה 1:
'''התלהבות'''
**התלהבות היא מצב נפשי עליון של התעוררות רוחנית עמוקה, המביאה את האדם לדביקות והתקרבות אל הבורא יתברך.**
 
== רקע והיסטוריה ==
 
מושג ההתלהבות זוכה למקום מרכזי בספרות החסידית והמוסר היהודית. הבעל שם טוב והמגיד ממזריץ' הדגישו את חשיבות ההתלהבות בעבודת השם, כאמצעי להגיע לדביקות אמיתית. החסידות רואה בהתלהבות כלי יסודי להעלאת הנפש ממדרגתה הרגילה אל מעמקי הקדושה.
 
== משמעות רוחנית והלכתית ==
 
מבחינה רוחנית, ההתלהבות מזקקת את כוחות הנפש ומכוונת אותם לעבודת הבורא. היא מעוררת את הרגש הפנימי ומקרבת את האדם לאהבת השם ויראתו. כפי שכתב האדמו"ר הזקן בתניא: "עיקר העבודה היא בהתעוררות הלב".
 
בהלכה נפסק שמצוות הנעשות בהתלהבות ובכוונה עולות במעלתן. הגמרא במסכת ברכות (לא, ע"א) מדגישה: "חסידים הראשונים היו שוהין שעה אחת ומתפללין כדי שיכוונו את לבם למקום", מה שמלמד על החשיבות של הכנה נפשית והתלהבות לפני העבודה.
 
== מקורות וציטוטים ==
 
הרמב"ם בהלכות תפילה (ד, טז) כותב: "כיצד היא הכוונה? שיפנה את לבו מכל המחשבות ויראה עצמו כאילו הוא עומד לפני השכינה".
 
בספר "דגל מחנה אפרים" נאמר: "עיקר העבודה להתלהב בעבודת הבורא יתברך, כי ההתלהבות פורצת כל הגדרות ומגעת עד מקום שאין שכל מגיע".
 
ה"נועם אלימלך" מדגיש: "האדם צריך להתלהב בכל מצוה ומצוה, שהרי כל מצוה היא דביקות עם הקדוש ברוך הוא".
 
== ראו גם ==
[[דביקות]]
[[כוונה]]
[[אהבת השם]]
[[יראת שמים]]
[[עבודה בגשמיות]]
[[התבודדות]]
 
== מקורות ==
* תלמוד בבלי, מסכת ברכות לא, ע"א
* רמב"ם, משנה תורה, הלכות תפילה פרק ד
* שולחן ערוך, אורח חיים סימן צח
* ספר התניא, חלק א
* דגל מחנה אפרים
* נועם אלימלך


[[קטגוריה:מושגים]]
[[קטגוריה:מושגים]]

גרסה אחרונה מ־23:07, 4 בפברואר 2026

    • התלהבות היא מצב נפשי עליון של התעוררות רוחנית עמוקה, המביאה את האדם לדביקות והתקרבות אל הבורא יתברך.**

רקע והיסטוריה[עריכה]

מושג ההתלהבות זוכה למקום מרכזי בספרות החסידית והמוסר היהודית. הבעל שם טוב והמגיד ממזריץ' הדגישו את חשיבות ההתלהבות בעבודת השם, כאמצעי להגיע לדביקות אמיתית. החסידות רואה בהתלהבות כלי יסודי להעלאת הנפש ממדרגתה הרגילה אל מעמקי הקדושה.

משמעות רוחנית והלכתית[עריכה]

מבחינה רוחנית, ההתלהבות מזקקת את כוחות הנפש ומכוונת אותם לעבודת הבורא. היא מעוררת את הרגש הפנימי ומקרבת את האדם לאהבת השם ויראתו. כפי שכתב האדמו"ר הזקן בתניא: "עיקר העבודה היא בהתעוררות הלב".

בהלכה נפסק שמצוות הנעשות בהתלהבות ובכוונה עולות במעלתן. הגמרא במסכת ברכות (לא, ע"א) מדגישה: "חסידים הראשונים היו שוהין שעה אחת ומתפללין כדי שיכוונו את לבם למקום", מה שמלמד על החשיבות של הכנה נפשית והתלהבות לפני העבודה.

מקורות וציטוטים[עריכה]

הרמב"ם בהלכות תפילה (ד, טז) כותב: "כיצד היא הכוונה? שיפנה את לבו מכל המחשבות ויראה עצמו כאילו הוא עומד לפני השכינה".

בספר "דגל מחנה אפרים" נאמר: "עיקר העבודה להתלהב בעבודת הבורא יתברך, כי ההתלהבות פורצת כל הגדרות ומגעת עד מקום שאין שכל מגיע".

ה"נועם אלימלך" מדגיש: "האדם צריך להתלהב בכל מצוה ומצוה, שהרי כל מצוה היא דביקות עם הקדוש ברוך הוא".

ראו גם[עריכה]

דביקות כוונה אהבת השם יראת שמים עבודה בגשמיות התבודדות

מקורות[עריכה]

  • תלמוד בבלי, מסכת ברכות לא, ע"א
  • רמב"ם, משנה תורה, הלכות תפילה פרק ד
  • שולחן ערוך, אורח חיים סימן צח
  • ספר התניא, חלק א
  • דגל מחנה אפרים
  • נועם אלימלך