חרדים

1. חרדים

• • חרדים** הם אלה הנוהגים לפי הפירוש המחמיר ביותר של ההלכה ועושים מעשיהם בחרדת קודש מיראת שמים, על פי הפסוק "אל אלה אביט אל עני ונכה רוח וחרד על דברי" (ישעיהו סו, ב).

1. 1. רקע והיסטוריה

המונח "חרדי" נטבע במאה התשע עשרה כתגובה להתפתחות תנועת ההשכלה ותנועות הרפורמה. גדולי הדור, ובראשם החתם סופר, הרמב"ן מפרסבורג ושאר גאוני ישראל, קראו לשמירה קפדנית על מסורת ישראל העתיקה והזהירו מפני חידושים בדרכי העבודה והלמידה. החרדים מחזיקים בעיקרון "חדש אסור מן התורה" ונוהגים על פי הכלל שכל שינוי בנוהגי ישראל עלול להביא לקלקול.

1. 1. משמעות רוחנית והלכתית

החרדים שמים דגש מרכזי על יראת שמים ושמירת המצוות במהדרין מן המהדרין. הם פועלים על פי עקרון "אל תוסיפו על הדבר אשר אנכי מצוה אתכם" (דברים ד, ב) ומקפידים על שמירת הנהגות וקדושת הדורות הקודמים. בתחום הלימוד הם מחזיקים בגישת "תורה לשמה" ורואים בתלמוד תורה את הערך העליון ביותר.

חכמי החסידות מדגישים כי החרדה על דבר ה' אינה פחד אלא אהבה נעלה, שכן כמו שכתב הבעל שם טוב: "יראה שבא מתוך אהבה היא היראה העליונה". הזוהר הקדוש מבאר כי "כל דחיל ורחיץ מן קדישא בריך הוא הוא בר עלמא דאתי".

1. 1. מקורות וציטוטים

בתלמוד בברכות ל,ב מובא: "לעולם יהא אדם ירא שמים בסתר", והירושלמי בברכות (פ"ב ה"ה) מוסיף: "אין אדם עומד על דברי תורה אלא אם כן נכשל בהם תחילה". מרן החפץ חיים זצ"ל כתב במשנה ברורה שחובת כל יהודי לנהוג בחרדת קודש בכל עניני הדת והמצוות.

ראו גם

- יראת שמים - מחזיקי הדת - התנגדות לחילונים - משמר התורה - שמירת המסורת

מקורות

- תנ"ך, ישעיהו סו, ב - תלמוד בבלי, מסכת ברכות ל,ב - משנה ברורה להחפץ חיים - כתבי הבעל שם טוב - זוהר הקדוש