טהרה: הבדלים בין גרסאות בדף
(יצירת קיצורון אוטומטית) |
(הרחבת ערך באמצעות AI) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
''' | **טהרה היא מושג יסודי ביהדות המתאר מצב של קדושה וזכות רוחנית, הן בהיבט הגשמי והן ברוחני.** | ||
## רקע והיסטוריה | |||
מושג הטהרה נזכר כבר בחומש ומפורט בהרחבה בספר ויקרא ובמשנה וגמרא בסדר טהרות. התורה קובעת דיני טהרה וטומאה כחלק בלתי נפרד מהעבודה הדתית והקשר לקדושה. הטהרה נחלקת לשני תחומים עיקריים: טהרת הגוף (נטילת ידיים, טבילה במקווה) וטהרת הנפש (תשובה, מידות טובות). | |||
## משמעות רוחנית והלכתית | |||
על פי ההלכה, הטהרה היא תנאי הכרחי למגע עם דברים קדושים. הרמב"ם בהלכות מקוואות מדגיש כי "אין המים מטהרים אלא בכוונה". החסידות מלמדת שהטהרה הגשמית מכוונת לעורר טהרת הנפש. הבעל שם טוב דגל בטהרת המחשבה כיסוד המוביל להתדבקות בבורא. | |||
רבי נחמן מברסלב אמר: "כל מצווה שאדם עושה בטהרה - מאירה לו בעולם הבא". הזוהר מתאר את הטהרה כ"נהירו דנפשא" - האור הפנימי של הנשמה. | |||
הטהרה כוללת היבטים מעשיים: טבילת כלים, נטילת ידיים, טהרת המשפחה, וכן היבטים רוחניים: זהירות בדיבור, טהרת הלב והמחשבה. | |||
## מקורות וציטוטים | |||
"וקדשתם והייתם קדושים כי קדוש אני ה' אלהיכם" (ויקרא כ', ז'). "טהרו עצמכם וטהרו את לבבכם" (גמרא ברכות לט, ב'). האר"י הקדוש כתב: "הטהרה היא הכשרת הכלי לקבלת השפע העליון". | |||
== ראו גם == | |||
[[טומאה]] • [[מקווה]] • [[נטילת ידיים]] • [[קדושה]] • [[תשובה]] • [[טבילת כלים]] | |||
== מקורות == | |||
* ויקרא פרקים י"א-ט"ו | |||
* משנה סדר טהרות | |||
* רמב"ם הלכות טומאת מת, מקוואות | |||
* זוהר פרשת מצורע | |||
* ליקוטי מוהר"ן תניינא סימן ח' | |||
* שולחן ערוך יורה דעה הלכות טהרה | |||
[[קטגוריה:מושגים]] | [[קטגוריה:מושגים]] | ||
גרסה אחרונה מ־23:16, 4 בפברואר 2026
- טהרה היא מושג יסודי ביהדות המתאר מצב של קדושה וזכות רוחנית, הן בהיבט הגשמי והן ברוחני.**
- רקע והיסטוריה
מושג הטהרה נזכר כבר בחומש ומפורט בהרחבה בספר ויקרא ובמשנה וגמרא בסדר טהרות. התורה קובעת דיני טהרה וטומאה כחלק בלתי נפרד מהעבודה הדתית והקשר לקדושה. הטהרה נחלקת לשני תחומים עיקריים: טהרת הגוף (נטילת ידיים, טבילה במקווה) וטהרת הנפש (תשובה, מידות טובות).
- משמעות רוחנית והלכתית
על פי ההלכה, הטהרה היא תנאי הכרחי למגע עם דברים קדושים. הרמב"ם בהלכות מקוואות מדגיש כי "אין המים מטהרים אלא בכוונה". החסידות מלמדת שהטהרה הגשמית מכוונת לעורר טהרת הנפש. הבעל שם טוב דגל בטהרת המחשבה כיסוד המוביל להתדבקות בבורא.
רבי נחמן מברסלב אמר: "כל מצווה שאדם עושה בטהרה - מאירה לו בעולם הבא". הזוהר מתאר את הטהרה כ"נהירו דנפשא" - האור הפנימי של הנשמה.
הטהרה כוללת היבטים מעשיים: טבילת כלים, נטילת ידיים, טהרת המשפחה, וכן היבטים רוחניים: זהירות בדיבור, טהרת הלב והמחשבה.
- מקורות וציטוטים
"וקדשתם והייתם קדושים כי קדוש אני ה' אלהיכם" (ויקרא כ', ז'). "טהרו עצמכם וטהרו את לבבכם" (גמרא ברכות לט, ב'). האר"י הקדוש כתב: "הטהרה היא הכשרת הכלי לקבלת השפע העליון".
ראו גם[עריכה]
טומאה • מקווה • נטילת ידיים • קדושה • תשובה • טבילת כלים
מקורות[עריכה]
- ויקרא פרקים י"א-ט"ו
- משנה סדר טהרות
- רמב"ם הלכות טומאת מת, מקוואות
- זוהר פרשת מצורע
- ליקוטי מוהר"ן תניינא סימן ח'
- שולחן ערוך יורה דעה הלכות טהרה