קבר רחל: הבדלים בין גרסאות בדף
(ערך) |
(הרחבת ערך - תוכן מקיף על קבר רחל אמנו, כולל מקורות תורניים, היסטוריה, משמעות דתית ומנהגים) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
קבר רחל | '''קבר רחל''' הוא מקום קדוש ליהודים הממוקם בכניסה הצפונית של [[בית לחם]], באזור [[יהודה]], בין השכונות גילה והר חומה. המקום נחשב לאתר הקבורה של [[רחל אמנו]], אחת מארבע האמהות, ומשמש מקום תפילה ועלייה לרגל במשך אלפי שנים. | ||
== | == מקורות תורניים == | ||
== | === הטקסט המקראי === | ||
בספר בראשית מתוארת קבורתה של רחל: | |||
{{ציטוט|וַתָּמָת רָחֵל וַתִּקָּבֵר בְּדֶרֶךְ אֶפְרָתָה הִוא בֵּית לָחֶם. וַיַּצֵּב יַעֲקֹב מַצֵּבָה עַל קְבֻרָתָהּ הִוא מַצֶּבֶת קְבֻרַת רָחֵל עַד הַיּוֹם|בראשית לה, יט-כ}} | |||
רחל נפטרה בלידת בנה [[בנימין]], ויעקב אבינו קברה בדרך, לא הכניסה למערת המכפלה עם שאר האבות והאמהות. על כך מביא רש"י את דברי חז"ל: "יעקב ראה ברוח הקודש שעתידים בניה לצאת לגלות, וסמך עליה שתעמוד ותתפלל עליהם". | |||
=== קושיית המקום === | |||
ישנה סתירה לכאורה במקרא: בבראשית נאמר שקברה ליד בית לחם, אך בספר שמואל א' (י, ב) נרמז שהקבר נמצא "בגבול בנימין בצלצח". מחלוקת זו עסקה בה חז"ל והפרשנים. | |||
== רקע היסטורי == | |||
=== התקופה העתיקה === | |||
המסורת על מיקום קבר רחל ליד בית לחם קיימת אלפי שנים. המבנה הנוכחי מאוחר לתקופת המקרא, אך המסורת על המקום התחזקה לאורך הדורות. | |||
=== ימי הביניים === | |||
כבר בשנת 1170 תיאר מגלה הארצות היהודי [[בנימין מטודלה]] את ביקורו בקבר רחל ותיאר את האנדרטה שראה שם. | |||
במאה ה-16 דיווח ברנרד פון בריידנבאך על מנהג הנשים ללקט אבנים מסביבות הקבר "המשמשות להן קמיע להקלת הלידה". | |||
=== התקופה העות'מאנית === | |||
במאה ה-19 שופץ המבנה על ידי [[משה מונטיפיורי]] ומשפחת [[רוטשילד]], והקימו את הכיפה המוכרת עד היום. | |||
=== המאה ה-20 והמאה ה-21 === | |||
לאחר מלחמת ששת הימים (1967) חזר המקום לשליטה ישראלית. בשנת 2005, לאחר אירועי האינתיפאדה השנייה, הקיפה ישראל את הקבר בחומת ההפרדה, ונבנה מחסום 300 (מחסום קבר רחל) בסמוך למקום. | |||
כיום המקום מנוהל על ידי המרכז הארצי לפיתוח המקומות הקדושים ומוסדות קבר רחל. | |||
== משמעות דתית == | |||
=== "אם המבכה על בניה" === | |||
חז"ל רואים ברחל אמנו את "אם המבכה על בניה". הנביא ירמיהו אומר: | |||
{{ציטוט|כֹּה אָמַר ה' קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע נְהִי בְּכִי תַמְרוּרִים רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ מֵאֲנָה לְהִנָּחֵם עַל בָּנֶיהָ כִּי אֵינֶנּוּ|ירמיהו לא, יד}} | |||
תפקידה של רחל אמנו הוא להתפלל על בניה בגלות ולבקש רחמים מה' להשיבם לארצם. | |||
=== סגולות וישועות === | |||
במסורת היהודית קבר רחל נחשב למקום סגולה במיוחד עבור: | |||
* נשים המבקשות ילדים (פריון ועקרות) | |||
* נשים הרות המבקשות לידה קלה ובריאה | |||
* תפילה על [[שלום בית]] | |||
* תפילה על [[פרנסה]] | |||
* תפילה על בריאות, הצלחה וישועות כלליות | |||
== מנהגים == | |||
=== ימי סגולה === | |||
* '''י"א בחשוון''' - יום הפטירה של רחל אמנו (לפי המסורת), ביום זה מגיעים אלפי מבקרים לקבר | |||
* '''ראש חודש''' - מנהג נשים להגיע ולהתפלל | |||
* '''ערב ראש חודש''' - יום סגולה לתפילות | |||
=== נוהגי התפילה === | |||
* קריאת [[תהילים]] | |||
* אמירת [[פרקי אבות]] | |||
* הדלקת [[נרות]] | |||
* קשירת חוט אדום (במיוחד בקרב יהודי עדות המזרח) | |||
* כתיבת [[פתקאות]] (פתקי בקשה) | |||
* חלוקת [[צדקה]] | |||
== תיאור המבנה == | |||
המבנה הנוכחי בנוי בסגנון של מקאם ערבי מסורתי (מקום קדוש במסורת האסלאמית). הבניין כולל: | |||
* '''חדר גברים''' - אולם תפילה גדול עם ארונות קודש | |||
* '''חדר נשים''' - מופרד לחלוטין | |||
* '''הקבר עצמו''' - מכוסה בבד ומוקף בחלל מרכזי שבו מתפללים | |||
* '''כיפה''' - כיפה מרכזית הבנויה במאה ה-19 | |||
== גישה והסדרי ביקור == | |||
המקום פתוח 24 שעות ביממה לציבור היהודי. הכניסה חינם. | |||
ההגעה למקום דרך: | |||
* '''תחבורה ציבורית''' - קווי אוטובוס ממספר כיוונים | |||
* '''רכב פרטי''' - חניה בסמוך למקום | |||
* '''מונית''' - שירותי מוניות ממגוון יישובים | |||
'''שימו לב''': בשל מיקומו ליד בית לחם והמצב הביטחוני, קיימים הסדרי ביטחון מיוחדים, ויש להגיע דרך מחסום קבר רחל (מחסום 300). | |||
== גישה בין-דתית == | |||
קבר רחל נחשב קדוש גם בעיני: | |||
* '''נוצרים''' - כמקום קבורתה של רחל המקראית | |||
* '''מוסלמים''' - הכירו במקום כמקום קדוש וקראו לו "קבה ראחיל" | |||
עם זאת, מאז 2005 המקום סגור בפועל למוסלמים ונוצרים בשל חומת ההפרדה והמצב הביטחוני. | |||
== קישורים == | |||
* [[מערת המכפלה]] | |||
* [[קבר יוסף]] | |||
* [[מקומות קדושים ביהדות]] | |||
* [[רחל אמנו]] | |||
* [[יעקב אבינו]] | |||
* [[בית לחם]] | |||
* [[אמהות]] | |||
== קטגוריות == | |||
[[קטגוריה:מקומות קדושים]] | [[קטגוריה:מקומות קדושים]] | ||
[[קטגוריה:קברי צדיקים]] | |||
[[קטגוריה:בית לחם]] | |||
[[קטגוריה:אמהות]] | |||
גרסה אחרונה מ־03:28, 5 בפברואר 2026
קבר רחל הוא מקום קדוש ליהודים הממוקם בכניסה הצפונית של בית לחם, באזור יהודה, בין השכונות גילה והר חומה. המקום נחשב לאתר הקבורה של רחל אמנו, אחת מארבע האמהות, ומשמש מקום תפילה ועלייה לרגל במשך אלפי שנים.
מקורות תורניים[עריכה]
הטקסט המקראי[עריכה]
בספר בראשית מתוארת קבורתה של רחל:
רחל נפטרה בלידת בנה בנימין, ויעקב אבינו קברה בדרך, לא הכניסה למערת המכפלה עם שאר האבות והאמהות. על כך מביא רש"י את דברי חז"ל: "יעקב ראה ברוח הקודש שעתידים בניה לצאת לגלות, וסמך עליה שתעמוד ותתפלל עליהם".
קושיית המקום[עריכה]
ישנה סתירה לכאורה במקרא: בבראשית נאמר שקברה ליד בית לחם, אך בספר שמואל א' (י, ב) נרמז שהקבר נמצא "בגבול בנימין בצלצח". מחלוקת זו עסקה בה חז"ל והפרשנים.
רקע היסטורי[עריכה]
התקופה העתיקה[עריכה]
המסורת על מיקום קבר רחל ליד בית לחם קיימת אלפי שנים. המבנה הנוכחי מאוחר לתקופת המקרא, אך המסורת על המקום התחזקה לאורך הדורות.
ימי הביניים[עריכה]
כבר בשנת 1170 תיאר מגלה הארצות היהודי בנימין מטודלה את ביקורו בקבר רחל ותיאר את האנדרטה שראה שם.
במאה ה-16 דיווח ברנרד פון בריידנבאך על מנהג הנשים ללקט אבנים מסביבות הקבר "המשמשות להן קמיע להקלת הלידה".
התקופה העות'מאנית[עריכה]
במאה ה-19 שופץ המבנה על ידי משה מונטיפיורי ומשפחת רוטשילד, והקימו את הכיפה המוכרת עד היום.
המאה ה-20 והמאה ה-21[עריכה]
לאחר מלחמת ששת הימים (1967) חזר המקום לשליטה ישראלית. בשנת 2005, לאחר אירועי האינתיפאדה השנייה, הקיפה ישראל את הקבר בחומת ההפרדה, ונבנה מחסום 300 (מחסום קבר רחל) בסמוך למקום.
כיום המקום מנוהל על ידי המרכז הארצי לפיתוח המקומות הקדושים ומוסדות קבר רחל.
משמעות דתית[עריכה]
"אם המבכה על בניה"[עריכה]
חז"ל רואים ברחל אמנו את "אם המבכה על בניה". הנביא ירמיהו אומר:
תפקידה של רחל אמנו הוא להתפלל על בניה בגלות ולבקש רחמים מה' להשיבם לארצם.
סגולות וישועות[עריכה]
במסורת היהודית קבר רחל נחשב למקום סגולה במיוחד עבור:
- נשים המבקשות ילדים (פריון ועקרות)
- נשים הרות המבקשות לידה קלה ובריאה
- תפילה על שלום בית
- תפילה על פרנסה
- תפילה על בריאות, הצלחה וישועות כלליות
מנהגים[עריכה]
ימי סגולה[עריכה]
- י"א בחשוון - יום הפטירה של רחל אמנו (לפי המסורת), ביום זה מגיעים אלפי מבקרים לקבר
- ראש חודש - מנהג נשים להגיע ולהתפלל
- ערב ראש חודש - יום סגולה לתפילות
נוהגי התפילה[עריכה]
- קריאת תהילים
- אמירת פרקי אבות
- הדלקת נרות
- קשירת חוט אדום (במיוחד בקרב יהודי עדות המזרח)
- כתיבת פתקאות (פתקי בקשה)
- חלוקת צדקה
תיאור המבנה[עריכה]
המבנה הנוכחי בנוי בסגנון של מקאם ערבי מסורתי (מקום קדוש במסורת האסלאמית). הבניין כולל:
- חדר גברים - אולם תפילה גדול עם ארונות קודש
- חדר נשים - מופרד לחלוטין
- הקבר עצמו - מכוסה בבד ומוקף בחלל מרכזי שבו מתפללים
- כיפה - כיפה מרכזית הבנויה במאה ה-19
גישה והסדרי ביקור[עריכה]
המקום פתוח 24 שעות ביממה לציבור היהודי. הכניסה חינם.
ההגעה למקום דרך:
- תחבורה ציבורית - קווי אוטובוס ממספר כיוונים
- רכב פרטי - חניה בסמוך למקום
- מונית - שירותי מוניות ממגוון יישובים
שימו לב: בשל מיקומו ליד בית לחם והמצב הביטחוני, קיימים הסדרי ביטחון מיוחדים, ויש להגיע דרך מחסום קבר רחל (מחסום 300).
גישה בין-דתית[עריכה]
קבר רחל נחשב קדוש גם בעיני:
- נוצרים - כמקום קבורתה של רחל המקראית
- מוסלמים - הכירו במקום כמקום קדוש וקראו לו "קבה ראחיל"
עם זאת, מאז 2005 המקום סגור בפועל למוסלמים ונוצרים בשל חומת ההפרדה והמצב הביטחוני.