הבן איש חי

הבן איש חי (תקצ"ה-תרס"ט, 1835-1909), רבי יוסף חיים מבגדד, היה מגדולי חכמי האחרונים, מקובל, דרשן, פייטן ופוסק, ומנהיגה הרוחני של יהדות בבל במאה התשע-עשרה ותחילת המאה העשרים. ספרו המפורסם "בן איש חי" הוא אחד מספרי ההלכה המשפיעים והנלמדים ביותר בקרב עדות המזרח עד ימינו, ועל שמו הוא נקרא.

ביוגרפיה

ילדותו ונעוריו

רבי יוסף חיים נולד בעיר בגדאד שבבבל (עיראק) ביום כ"ז במנחם אב תקצ"ה (1835), כבן בכור לאביו רבי אליהו חיים, שכיהן כראש לחכמי בבל, ולאמו מרת מזל-טוב. כבר בגיל צעיר התגלה כעילוי מופלג בעל זיכרון נפלא.

בשנת תר"ח (1848), בהיותו כבן ארבע עשרה, התקבל רבינו לבית המדרש לרבנים בבגדאד, 'מדרש בית זילכא', שנוסד ועמד בראשו הגאון רבי עבדאללה סומך. שם הצטיין בגודל שקידתו וחריפותו, והיה לתלמידו המובהק והקרוב ביותר של רבו. בשנת תרי"א (1851) נישא לרחל, בת הגאון רבי יהודה סומך.

מינויו לראש חכמי בבל

לאחר פטירת אביו בז' באלול תרי"ט (1859), התמנה רבי יוסף חיים לתפקיד "ראש חכמי בבל", והיה למנהיג הרוחני של קהילת בגדאד והסביבה. מעמדו הרוחני הגיע עד למרחקים, ופסקיו ותשובותיו ההלכתיות נתקבלו בכבוד רב בכל תפוצות ישראל, במיוחד בקרב עדות המזרח.

תורתו ושיטתו

שילוב הנגלה והנסתר

בניגוד לשיטה המקובלת לפסיקת הלכה, שהתבססה בעיקר על השולחן ערוך והאחרונים לפי תורת הנגלה, פסק רבי יוסף חיים גם מתוך תורת הנסתר - הקבלה. הוא שילב בפסקיו מפסקי האר"י הקדוש והרש"ש (רבי שלום שרעבי), והדגיש את החשיבות של קיום המצוות על פי כוונות הקבלה.

דרשותיו

רבי יוסף חיים נהג לדרוש בכל שבת בבית הכנסת הגדול של בגדאד. דרשותיו היו משולבות בהלכה, אגדה, קבלה ומוסר, ומשכו קהל רב. רבים מפסקיו ההלכתיים המובאים בספריו נאמרו במסגרת דרשות אלו.

ספרים ויצירות

רבי יוסף חיים חיבר למעלה ממאה ספרים וחיבורים בכל תחומי התורה - הלכה, אגדה, פרשנות, דרשות, קבלה, מוסר ופיוט. רק כמחצית מחיבוריו ראו אור עד ימינו.

ספרו המרכזי - בן איש חי

בן איש חי - ספר הלכות שיצא לאור בשנת תרנ"ט (1899), והוא החיבור המפורסם והמשפיע ביותר של רבי יוסף חיים. הספר מסודר לפי סדר פרשיות השבוע, ומחולק לשנתיים (שנה ראשונה ושנייה), כאשר בכל פרשה מובאים פסקי הלכה, מנהגים, כוונות וסגולות. הספר מבוסס על דרשותיו בבית הכנסת הגדול של בגדאד במשך שנתיים.

הספר זכה לפופולריות עצומה בקרב עדות המזרח, ועד היום הוא נחשב לאחד מספרי ההלכה המרכזיים בציבור הספרדי-מזרחי. רבים מפסקיו התקבלו כהלכה למעשה בקהילות רבות.

חיבורים נוספים

• עוד יוסף חי - חיבור הלכתי נרחב בכמה כרכים, המשלים ומרחיב את הנאמר בספר "בן איש חי"
• בן יהוידע - פירוש על הש"ס (התלמוד הבבלי), בו מבאר את העניינים על פי הפשט והדרוש
• בניהו - חידושים על מסכתות בש"ס
• שו"ת רב פעלים - ארבעת כרכי שו"ת (שאלות ותשובות) המכילים תשובות הלכתיות למאות שאלות
• לשון חכמים - תפילות לעניינים שונים
• עדות ביהוסף - פירוש על ספר תהלים
• אמרי בינה - דיני חנוכה ופורים
• טוב עין - הלכות ברכות על פי הקבלה

פיוטים וזמירות

רבי יוסף חיים חיבר כמאתיים פיוטים, שחמישים מהם ידועים כיום. הפיוט המפורסם ביותר שלו הוא "ויאמרו כה לחי", המוקדש לרבי שמעון בר יוחאי, ונוהגים לשוררו בל"ג בעומר. פיוטיו משלבים הלכה, קבלה ורגש דתי עמוק.

מעלותיו הרוחניות

מסופר על רבי יוסף חיים כי היה ירא שמים גדול ובעל מידות טובות יוצאות דופן. קיים בעצמו את כל מה שדרש מאחרים, והתנהג בכל עת בקדושה ובטהרה. רבים מספרי הסיפורים עליו מתארים את צדקותו, ענוותנותו וחוכמתו הרבה.

קשר למסורת הקבלה

רבי יוסף חיים היה מגדולי המקובלים בדורו. הוא נהג לעלות אחת לשנה למקום קבורתו של הנביא יחזקאל בכפר כפיל (ליד בבל), שם היה מתבודד ועוסק בתורה ובקבלה. דווקא במסע שכזה בשנת תרס"ט (1909) נפטר רבי יוסף חיים, ביום י"ג באלול.

פטירתו ומורשתו

רבי יוסף חיים נפטר בדרכו למקום קבורת הנביא יחזקאל ביום י"ג באלול תרס"ט (1909), והוא נקבר בבגדאד. קברו היה למקום עלייה לרגל ליהודי בבל עד שנות השבעים של המאה העשרים.

מורשתו הרוחנית משפיעה עד היום על מיליוני יהודים מעדות המזרח ברחבי העולם. ספריו נלמדים ביתר שאת בישיבות ובבתי מדרש רבים, ופסקיו מהווים מקור סמכות הלכתי מרכזי. יום הילולתו, י"ג באלול, נחגג בקרב עדות המזרח כיום של תפילה, לימוד תורה והתעוררות רוחנית.

לקריאה נוספת

• ספרי קבלה
• מקובלים
• גדולי ספרד ועדות המזרח
• הלכות

קישורים חיצוניים

• רבי יוסף חיים בחב"דפדיה
• רבי יוסף חיים בוויקיפדיה