יה ריבון: הבדלים בין גרסאות בדף
(הרחבת ערך באמצעות AI) |
(הרחבת הערך: תוכן מקיף על מקור, משמעות, ומסורת) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''יה ריבון עלם''' (יה ריבון) הוא פיוט ארמי לשבת, המושר במיוחד ב'''סעודה שלישית''' של שבת. הפיוט נכתב בידי '''רבי ישראל נג'ארה''' במאה ה-16. | |||
== מחבר == | |||
רבי ישראל נג'ארה (1555-1625) היה מגדולי המקובלים והפייטנים בדמשק. הוא חיבר פיוטים רבים, ו"יה ריבון" הוא המפורסם ביותר. | |||
הפיוט | == שפה == | ||
הפיוט נכתב ב'''ארמית''', שפת הזוהר, כמקובל בפיוטים קבליים רבים. | |||
== תוכן == | |||
הפיוט משבח את הבורא: | |||
* '''יה ריבון עלם''' - ה' אדון עולם | |||
* '''שמחת מלאכיא''' - שמחת המלאכים | |||
* '''חיוון וקיימין''' - חיים וקיימים | |||
* גדולת הבורא והשגחתו | |||
== זמן == | |||
הפיוט מושר במיוחד ב'''סעודה שלישית''' של שבת - השעות האחרונות של שבת, כשהאווירה רוחנית במיוחד. | |||
== ניגונים == | |||
קיימים ניגונים רבים: | |||
* '''חסידות''' - ניגון מהורהר ורגוע | |||
* '''עדות המזרח''' - קצבי ושמח | |||
* '''אשכנז''' - מסורתי | |||
== משמעות == | |||
הפיוט מבטא את '''קדושת שבת''' ואת הקשר בין עם ישראל לבוראו בשעות האחרונות של היום המקודש. | |||
== קישורים נוספים == | |||
* [[סעודה שלישית]] | |||
== | * [[זמירות שבת]] | ||
[[ | * [[רבי ישראל נג'ארה]] | ||
[[ | |||
[[ישראל נג'ארה]] | |||
== קטגוריות == | |||
[[קטגוריה:ניגונים]] | [[קטגוריה:ניגונים]] | ||
[[קטגוריה:זמירות שבת]] | |||
[[קטגוריה:פיוטים]] | |||
גרסה אחרונה מ־03:59, 5 בפברואר 2026
יה ריבון עלם (יה ריבון) הוא פיוט ארמי לשבת, המושר במיוחד בסעודה שלישית של שבת. הפיוט נכתב בידי רבי ישראל נג'ארה במאה ה-16.
מחבר[עריכה]
רבי ישראל נג'ארה (1555-1625) היה מגדולי המקובלים והפייטנים בדמשק. הוא חיבר פיוטים רבים, ו"יה ריבון" הוא המפורסם ביותר.
שפה[עריכה]
הפיוט נכתב בארמית, שפת הזוהר, כמקובל בפיוטים קבליים רבים.
תוכן[עריכה]
הפיוט משבח את הבורא:
- יה ריבון עלם - ה' אדון עולם
- שמחת מלאכיא - שמחת המלאכים
- חיוון וקיימין - חיים וקיימים
- גדולת הבורא והשגחתו
זמן[עריכה]
הפיוט מושר במיוחד בסעודה שלישית של שבת - השעות האחרונות של שבת, כשהאווירה רוחנית במיוחד.
ניגונים[עריכה]
קיימים ניגונים רבים:
- חסידות - ניגון מהורהר ורגוע
- עדות המזרח - קצבי ושמח
- אשכנז - מסורתי
משמעות[עריכה]
הפיוט מבטא את קדושת שבת ואת הקשר בין עם ישראל לבוראו בשעות האחרונות של היום המקודש.