|
|
| שורה 1: |
שורה 1: |
| '''תניא''' | | '''תניא''' - ספר היסוד והלימוד העיקרי של תנועת החסידות. |
|
| |
|
| תניא
| | == רקע == |
| | התניא נכתב על ידי רבי שניאור זלמן מלאדי, מייסד תנועת חב"ד, בשלהי המאה ה-18. הספר עוסק בעקרונות הפילוסופיים והתיאולוגיים של החסידות ומהווה את היסוד התיאורטי והמחשבתי שלה. התניא נחשב לאחד מהספרים החשובים ביותר בהגות היהודית. |
|
| |
|
| == הגדרה == | | == משנתו/יצירתו == |
| התניא (מהמלים "תורת החסידות") הוא ספר היסוד של תנועת החסידות, שחובר על ידי רבי שניאור זלמן מלאדי, מייסד חסידות חב"ד. הספר מציג את תורתו הפילוסופית והמיסטית של המחבר ומהווה אבן דרך מרכזית בהתפתחות המחשבה החסידית. | | התניא מפתח תפיסה מיסטית-פנימית של היהדות המדגישה את ההתקשרות הפנימית של האדם לאלוקות. הספר מתמקד בעבודת ה' דרך הבנה והפנמה של התורה והמצוות, וכן בפיתוח היכולות הרוחניות של האדם. |
| | |
| == רקע והיסטוריה ==
| |
| התניא נכתב בשנת תקל"ד (1774) על ידי רבי שניאור זלמן מלאדי, מייסד חסידות חב"ד. הספר נכתב בתגובה לביקורות שהושמעו על תנועת החסידות, במטרה להציג את תורת החסידות בצורה שיטתית ומוסברת. רבי שניאור זלמן ביקש להראות כי תורת החסידות מבוססת על יסודות מקובלים ועל מקורות יהודיים קדומים, ואינה מהווה חידוש מהפכני. הספר זכה להערכה רבה בקרב חסידים ונעשה לספר היסוד של החסידות.
| |
| | |
| == תוכן עיקרי והשקפה ==
| |
| התניא מציג את תורת החסידות בצורה מקיפה ושיטתית. הספר עוסק בעיקר בהבנת מהות האדם, דרכי העבודה הרוחנית והקשר בין האדם לאלוקות. מרכזי בתורה זו הוא הרעיון של "בטול האני" - התבטלות האגו והזדהות מלאה של האדם עם רצון ה'. התניא מדגיש את החשיבות של העבודה הפנימית והרוחנית לצד המצוות והמעשים החיצוניים. הספר מפרש בצורה מיוחדת את המושגים המרכזיים ביהדות, כגון נשמה, בחירה חופשית, ייחוד ה' ועוד.
| |
| | |
| == השפעה ומורשת ==
| |
| התניא הפך לספר היסוד של תנועת החסידות והשפיע עמוקות על מחשבתה והתפתחותה. הספר נלמד באופן עמוק ומקיף בכל זרמי החסידות ומהווה נדבך מרכזי בתורת החסידות. נוסף לכך, התניא משפיע גם מעבר לתנועת החסידות והפך לאחד מהספרים המשפיעים ביותר בהגות היהודית המודרנית.
| |
|
| |
|
| [[קטגוריה:ספרי חסידות]] | | [[קטגוריה:ספרי חסידות]] |
גרסה מ־20:19, 4 בפברואר 2026
תניא - ספר היסוד והלימוד העיקרי של תנועת החסידות.
רקע
התניא נכתב על ידי רבי שניאור זלמן מלאדי, מייסד תנועת חב"ד, בשלהי המאה ה-18. הספר עוסק בעקרונות הפילוסופיים והתיאולוגיים של החסידות ומהווה את היסוד התיאורטי והמחשבתי שלה. התניא נחשב לאחד מהספרים החשובים ביותר בהגות היהודית.
משנתו/יצירתו
התניא מפתח תפיסה מיסטית-פנימית של היהדות המדגישה את ההתקשרות הפנימית של האדם לאלוקות. הספר מתמקד בעבודת ה' דרך הבנה והפנמה של התורה והמצוות, וכן בפיתוח היכולות הרוחניות של האדם.
