הלכות גירושין: הבדלים בין גרסאות בדף
(יצירת קיצורון אוטומטית) |
(הרחבת ערך באמצעות AI) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
# הלכות גירושין | |||
**הלכות גירושין הן מערכת ההלכות הקובעות את דיני הפרדת הזוג בישראל, הנקראת "גירושין", המתבצעת על פי התורה והשולחן ערוך באמצעות מסירת גט על ידי הבעל לאשתו.** | |||
## רקע והיסטוריה | |||
שורשי הלכות הגירושין נמצאים בתורה, במשנה ובתלמוד. התורה קובעת בפרשת כי תצא: "וכתב לה ספר כריתות ונתן בידה ושלחה מביתו" (דברים כד, א). חכמים פירטו והרחיבו הלכות אלו במסכת גיטין, קובעים כללים מדוקדקים לכתיבת הגט, למסירתו ולתנאי הכשרותו. | |||
לפי המסורת, רק הבעל מוסמך לתת גט, והגט חייב להינתן מרצון חופשי. חכמי ישראל קבעו תנאים מחמירים לגירושין כדי לשמר את קדושת המשפחה היהודית, שכן "כל הגורש את אשתו הראשונה - אפילו מזבח מוריד עליו דמעות" (גיטין צ, ב). | |||
## משמעות רוחנית והלכתית | |||
הגירושין בהלכה אינם רק פעולה משפטית אלא מעשה רוחני המשנה את מעמדם של בני הזוג לפני השי"ת. הגט חייב להיכתב "לשמה" - לשם האישה המסויימת הנגרשת, ובלשון מדויקת הכוללת את שמות בני הזוג ואת מקום הכתיבה. | |||
הרמב"ם פוסק שהגט חייב להיות כתוב על ידי סופר יהודי כשר, בעדות שני עדים כשרים, ובנוכחות בית דין. הכתיבה חייבת להיות ברצף אחד ללא הפסקות, והגט חייב להימסר לאישה או לשליחה בפני עדים. | |||
בספרי הקבלה מובא כי הגירושין פוגעים בתיקון העולם, ולכן יש להימנע מהם ככל האפשר ולנסות תחילה בדרכי השלום והפיוס, כפי שכתב בספר החרדים: "צריך האדם לעשות כל תחבולה שלא יבוא לידי גירושין". | |||
== ראו גם == | |||
[[מסכת גיטין]] | |||
[[הלכות קידושין]] | |||
[[דיני עדות]] | |||
[[בית דין]] | |||
[[הלכות אישות]] | |||
[[שטרות]] | |||
== מקורות == | |||
* תורה: דברים כד, א-ד | |||
* תלמוד בבלי: מסכת גיטין | |||
* רמב"ם: משנה תורה, הלכות גירושין | |||
* שולחן ערוך אבן העזר: סימנים קיח-קנה | |||
* ספר החרדים: מצוות לא תעשה, אות נא | |||
[[קטגוריה:הלכות]] | [[קטגוריה:הלכות]] | ||
גרסה אחרונה מ־22:38, 4 בפברואר 2026
- הלכות גירושין
- הלכות גירושין הן מערכת ההלכות הקובעות את דיני הפרדת הזוג בישראל, הנקראת "גירושין", המתבצעת על פי התורה והשולחן ערוך באמצעות מסירת גט על ידי הבעל לאשתו.**
- רקע והיסטוריה
שורשי הלכות הגירושין נמצאים בתורה, במשנה ובתלמוד. התורה קובעת בפרשת כי תצא: "וכתב לה ספר כריתות ונתן בידה ושלחה מביתו" (דברים כד, א). חכמים פירטו והרחיבו הלכות אלו במסכת גיטין, קובעים כללים מדוקדקים לכתיבת הגט, למסירתו ולתנאי הכשרותו.
לפי המסורת, רק הבעל מוסמך לתת גט, והגט חייב להינתן מרצון חופשי. חכמי ישראל קבעו תנאים מחמירים לגירושין כדי לשמר את קדושת המשפחה היהודית, שכן "כל הגורש את אשתו הראשונה - אפילו מזבח מוריד עליו דמעות" (גיטין צ, ב).
- משמעות רוחנית והלכתית
הגירושין בהלכה אינם רק פעולה משפטית אלא מעשה רוחני המשנה את מעמדם של בני הזוג לפני השי"ת. הגט חייב להיכתב "לשמה" - לשם האישה המסויימת הנגרשת, ובלשון מדויקת הכוללת את שמות בני הזוג ואת מקום הכתיבה.
הרמב"ם פוסק שהגט חייב להיות כתוב על ידי סופר יהודי כשר, בעדות שני עדים כשרים, ובנוכחות בית דין. הכתיבה חייבת להיות ברצף אחד ללא הפסקות, והגט חייב להימסר לאישה או לשליחה בפני עדים.
בספרי הקבלה מובא כי הגירושין פוגעים בתיקון העולם, ולכן יש להימנע מהם ככל האפשר ולנסות תחילה בדרכי השלום והפיוס, כפי שכתב בספר החרדים: "צריך האדם לעשות כל תחבולה שלא יבוא לידי גירושין".
ראו גם[עריכה]
מסכת גיטין הלכות קידושין דיני עדות בית דין הלכות אישות שטרות
מקורות[עריכה]
- תורה: דברים כד, א-ד
- תלמוד בבלי: מסכת גיטין
- רמב"ם: משנה תורה, הלכות גירושין
- שולחן ערוך אבן העזר: סימנים קיח-קנה
- ספר החרדים: מצוות לא תעשה, אות נא