הלכות פסח: הבדלים בין גרסאות בדף
(יצירת קיצורון אוטומטית) |
(הרחבת ערך באמצעות AI) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
**הלכות פסח הן אוסף המצוות וההלכות המיוחדות לחג הפסח, הכוללות הכנת החג, איסור חמץ, מצוות מצה ומרור, והנהגות ליל הסדר.** | |||
== רקע והיסטוריא == | |||
הלכות פסח נתבססו על המצוות הכתובות בתורה לזכר יציאת מצרים, כמו שנאמר: "שבעת ימים מצות תאכלו אך ביום הראשון תשביתו שאור מבתיכם" (שמות יב, טו). חז"ל הרחיבו וגידרו את ההלכות בתלמוד, והן התפתחו דורות רבים עד שקיבלו צורתן המוכרת כיום. | |||
הכנות לפסח מתחילות חודש שלם לפני החג, כמובא במשנה: "שלושים יום קודם לפסח שואלים ודורשים בהלכות הפסח" (פסחים ו, א). ההלכות כוללות בדיקת חמץ, ביעורו, כשרת הכלים והכנת המצות. | |||
== משמעות רוחנית והלכתית == | |||
איסור חמץ בפסח מסמל את הסרת יצר הרע והגאווה מהנפש, כמו שמבאר הזוהר שחמץ מייצג את היצר הרע שמתנפח ומגדיל את האדם בעיני עצמו. ההלכות מחייבות ביטול חמץ במחשבה ובמעשה, ואכילת מצה שמסמלת ענווה וביטול. | |||
הבעל שם טוב לימד שהלכות פסח באות לטהר את הנפש מכל שמץ של גסות ורוחניות, וכמו שאנו מכשירים את בתינו מחמץ, כך עלינו לכשר את ליבנו מכל מה שחוצץ בינינו לבין השכינה. | |||
== מקורות וציטוטים == | |||
מצוות פסח מעוגנות בפסוקי התורה: "והיה לכם למשמרת עד ארבעה עשר יום לחדש הזה" (שמות יב, ו), וכמבואר ברמב"ם: "מצוות עשה מן התורה לאכול מצה בליל חמישה עשר בניסן" (הלכות חמץ ומצה ו, א). | |||
== ראו גם == | |||
* [[חג הפסח]] | |||
* [[איסור חמץ]] | |||
* [[מצוות מצה]] | |||
* [[ליל הסדר]] | |||
* [[הגדה של פסח]] | |||
* [[בדיקת חמץ]] | |||
== מקורות == | |||
* תלמוד בבלי, מסכת פסחים | |||
* רמב"ם, הלכות חמץ ומצה | |||
* שולחן ערוך, אורח חיים, סימנים תכ"ט-תצ"ו | |||
* זוהר, פרשת בא | |||
* פרי מגדים על הלכות פסח | |||
[[קטגוריה:הלכות]] | [[קטגוריה:הלכות]] | ||
גרסה אחרונה מ־22:46, 4 בפברואר 2026
- הלכות פסח הן אוסף המצוות וההלכות המיוחדות לחג הפסח, הכוללות הכנת החג, איסור חמץ, מצוות מצה ומרור, והנהגות ליל הסדר.**
רקע והיסטוריא[עריכה]
הלכות פסח נתבססו על המצוות הכתובות בתורה לזכר יציאת מצרים, כמו שנאמר: "שבעת ימים מצות תאכלו אך ביום הראשון תשביתו שאור מבתיכם" (שמות יב, טו). חז"ל הרחיבו וגידרו את ההלכות בתלמוד, והן התפתחו דורות רבים עד שקיבלו צורתן המוכרת כיום.
הכנות לפסח מתחילות חודש שלם לפני החג, כמובא במשנה: "שלושים יום קודם לפסח שואלים ודורשים בהלכות הפסח" (פסחים ו, א). ההלכות כוללות בדיקת חמץ, ביעורו, כשרת הכלים והכנת המצות.
משמעות רוחנית והלכתית[עריכה]
איסור חמץ בפסח מסמל את הסרת יצר הרע והגאווה מהנפש, כמו שמבאר הזוהר שחמץ מייצג את היצר הרע שמתנפח ומגדיל את האדם בעיני עצמו. ההלכות מחייבות ביטול חמץ במחשבה ובמעשה, ואכילת מצה שמסמלת ענווה וביטול.
הבעל שם טוב לימד שהלכות פסח באות לטהר את הנפש מכל שמץ של גסות ורוחניות, וכמו שאנו מכשירים את בתינו מחמץ, כך עלינו לכשר את ליבנו מכל מה שחוצץ בינינו לבין השכינה.
מקורות וציטוטים[עריכה]
מצוות פסח מעוגנות בפסוקי התורה: "והיה לכם למשמרת עד ארבעה עשר יום לחדש הזה" (שמות יב, ו), וכמבואר ברמב"ם: "מצוות עשה מן התורה לאכול מצה בליל חמישה עשר בניסן" (הלכות חמץ ומצה ו, א).
ראו גם[עריכה]
מקורות[עריכה]
- תלמוד בבלי, מסכת פסחים
- רמב"ם, הלכות חמץ ומצה
- שולחן ערוך, אורח חיים, סימנים תכ"ט-תצ"ו
- זוהר, פרשת בא
- פרי מגדים על הלכות פסח