הרוז'ינר: הבדלים בין גרסאות בדף
(קיצורון אוטומטי - רשימה מורחבת) |
(הרחבת ערך באמצעות AI) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
''' | **הרוז'ינר** - כינוי לאדמו"רי שושלת רוז'ין החסידית, צאצאי האדמו"ר הקדוש ר' ישראל מרוז'ין זיע"א. | ||
== רקע והיסטוריה == | |||
שושלת רוז'ין החסידית נוסדה על ידי האדמו"ר הקדוש ר' ישראל מרוז'ין (תק"פ-תר"י, 1796-1850), שנחשב לאחד מגדולי הצדיקים בדור ההוא. האדמו"ר ר' ישראל היה נכד האדמו"ר הקדוש ר' אברהם המלאך מפריסטיק זיע"א, ובן האדמו"ר ר' שלמה זיע"א. | |||
האדמו"ר מרוז'ין התפרסם בהנהגתו המלכותית, בביתו הפאר והאישיות הרוחנית הרמה שלו. הוא הקים בית מדרש מפואר ונהג בהדר רב, מתוך האמונה שכבוד שמים מתגלה דרך הדרת קודש. אחר השלטונות הרוסים החלו לחקור אותו בעקבות עלילות שונות, נמלט לארץ ישראל בשנת תר"ב (1842) והתיישב בצפת. | |||
== משמעות רוחנית == | |||
דרכו של האדמו"ר מרוז'ין התאפיינה בשילוב של עבודת ה' ברומרמות עם הדרת קודש. הוא לימד שהצדיק צריך לשמח את ה' ואת ישראל, וכי גם ההנהגה הגשמית יכולה להיות קדושה כשהיא נעשית לשם שמים. תורתו מדגישה את חיבת ארץ ישראל ואת כוח התקווה והשמחה בעבודת ה'. | |||
צאצאיו המשיכו בדרכו והקימו בתי מדרש בערים שונות, כמו סדיגורה, צ'ורטקוב, הוסיאטין ואחרות. כל אחד מבניו ונכדיו נחשב לאדמו"ר במעמד רם, והמשיכו לפתח את תורת רוז'ין בגוונים שונים. | |||
כדברי הכתוב: "והיה נחלתך לעולם, לדור דור ישכינו" (תהלים לז, כט), כך נתקיימה שושלת רוז'ין הקדושה לדורות. | |||
== ראו גם == | |||
* [[ישראל מרוז'ין]] | |||
* [[חסידות רוז'ין]] | |||
* [[אברהם המלאך]] | |||
* [[צ'ורטקוב (חסידות)]] | |||
* [[סדיגורה (חסידות)]] | |||
== מקורות == | |||
* ספר תולדות ישראל - על האדמו"ר מרוז'ין | |||
* שיחות האדמו"ר מרוז'ין | |||
* ספרי הדורות מבית רוז'ין | |||
[[קטגוריה:אדמו"רים]] | [[קטגוריה:אדמו"רים]] | ||
גרסה אחרונה מ־23:01, 4 בפברואר 2026
- הרוז'ינר** - כינוי לאדמו"רי שושלת רוז'ין החסידית, צאצאי האדמו"ר הקדוש ר' ישראל מרוז'ין זיע"א.
רקע והיסטוריה[עריכה]
שושלת רוז'ין החסידית נוסדה על ידי האדמו"ר הקדוש ר' ישראל מרוז'ין (תק"פ-תר"י, 1796-1850), שנחשב לאחד מגדולי הצדיקים בדור ההוא. האדמו"ר ר' ישראל היה נכד האדמו"ר הקדוש ר' אברהם המלאך מפריסטיק זיע"א, ובן האדמו"ר ר' שלמה זיע"א.
האדמו"ר מרוז'ין התפרסם בהנהגתו המלכותית, בביתו הפאר והאישיות הרוחנית הרמה שלו. הוא הקים בית מדרש מפואר ונהג בהדר רב, מתוך האמונה שכבוד שמים מתגלה דרך הדרת קודש. אחר השלטונות הרוסים החלו לחקור אותו בעקבות עלילות שונות, נמלט לארץ ישראל בשנת תר"ב (1842) והתיישב בצפת.
משמעות רוחנית[עריכה]
דרכו של האדמו"ר מרוז'ין התאפיינה בשילוב של עבודת ה' ברומרמות עם הדרת קודש. הוא לימד שהצדיק צריך לשמח את ה' ואת ישראל, וכי גם ההנהגה הגשמית יכולה להיות קדושה כשהיא נעשית לשם שמים. תורתו מדגישה את חיבת ארץ ישראל ואת כוח התקווה והשמחה בעבודת ה'.
צאצאיו המשיכו בדרכו והקימו בתי מדרש בערים שונות, כמו סדיגורה, צ'ורטקוב, הוסיאטין ואחרות. כל אחד מבניו ונכדיו נחשב לאדמו"ר במעמד רם, והמשיכו לפתח את תורת רוז'ין בגוונים שונים.
כדברי הכתוב: "והיה נחלתך לעולם, לדור דור ישכינו" (תהלים לז, כט), כך נתקיימה שושלת רוז'ין הקדושה לדורות.
ראו גם[עריכה]
מקורות[עריכה]
- ספר תולדות ישראל - על האדמו"ר מרוז'ין
- שיחות האדמו"ר מרוז'ין
- ספרי הדורות מבית רוז'ין