צדקה

מתוך Smarpedia
גרסה מ־04:14, 5 בפברואר 2026 מאת Admin (שיחה | תרומות) (הרחבת ערך צדקה - תוכן מקיף על מקורות, הלכות, מדרגות הצדקה ויישום מעשי)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)

צדקה היא אחת המצוות החשובות ביותר ביהדות, והיא מצוות עשה מהתורה לתת מתנות כסף או עזרה לאביון ולזקוק. מצוות הצדקה נחשבת כשקולה כנגד כל המצוות, והחכמים אמרו: "גדולה צדקה שמקרבת את הגאולה".

הגדרה

צדקה במקורה הלשוני קשורה למילה "צדק" – נתינה לאחר את מה שמגיע לו, ויותר מכך, מעשה של חסד וחמלה כלפי זולתו. בהלכה, צדקה היא חובה על כל אדם בעל הכנסה, גם עני המקבל צדקה חייב בנתינת צדקה לאחרים.

מקורות תורניים

תנ"ך

התורה מצווה על מתן צדקה במקומות רבים:

  • "כי יהיה בך אביון... לא תאמץ את לבבך ולא תקפוץ את ידך מאחיך האביון" (דברים טו, ז)
  • "פתוח תפתח את ידך לו והעבט תעביטנו די מחסורו אשר יחסר לו" (דברים טו, ח) – הפסוק מדגיש את החובה לתת לאביון לפי צרכיו
  • "לא תלין פעולת שכיר אתך עד בוקר" (ויקרא יט, יג) – חובה לשלם שכר בזמנו
  • "ואהבת לרעך כמוך" (ויקרא יט, יח) – שורש מוסרי למצוות הצדקה

הנביא ישעיהו אמר: "פרוס לרעב לחמך ועניים מרודים תביא בית" (ישעיהו נח, ז). הנביא יחזקאל ייחס את חורבן סדום למניעת צדקה: "הנה זה היה עוון סדום אחותך... ויד עני ואביון לא החזיקה" (יחזקאל טז, מט).

תלמוד

במסכת בבא בתרא (דף י ע"א) נאמר: "גדולה צדקה שמקרבת את הגאולה, שנאמר 'כה אמר ה' שמרו משפט ועשו צדקה כי קרובה ישועתי לבוא'".

במסכת שבת (דף קנו ע"ב): "צדקה מצלת ממוות" – ולא רק ממיתה משונה, אלא מהמיתה עצמה.

התלמוד מזכיר גם: "אשרי משכיל אל דל" – שכר גדול למי שנותן בתבונה ולא בעצימת עיניים.

שיעור הצדקה

חומש ומעשר

ההלכה קובעת:

  • מעשר – עשירית מההכנסה (10%) הוא השיעור המינימלי החובה
  • חומש – חמישית מההכנסה (20%) הוא השיעור המומלץ לאלו שיכולים
  • מעבר לחומש – אסור, למעט אדם עשיר מאוד, כדי שלא יצטרך הוא עצמו לבריות

במסכת כתובות (דף נ ע"א) נאמר: "אמר רב אסי: לעולם יעשר אדם נכסיו ואחר כך יוציא הוצאותיו".

במסכת תענית (דף ט ע"א) מובא: "עשר בשביל שתתעשר" – הבטחה שנתינת מעשר מביאה ברכה.

עני המקבל צדקה

אפילו עני המקבל צדקה מחויב לתת צדקה לאחרים, ולו סכום קטן. כך נאמר ברמב"ם (הלכות מתנות עניים, פרק ז, הלכה ה): "אפילו עני המתפרנס מן הצדקה חייב ליתן צדקה לאחר".

שמונה מדרגות הצדקה

הרמב"ם בהלכות מתנות עניים (פרק י, הלכות ז-יד) מונה שמונה מדרגות בצדקה, מהנמוכה לגבוהה:

  1. נותן בעצב ובפנים רעות – נותן אך בעל כורחו
  2. נותן בשמחה אך פחות מהראוי – נותן מעט מדי למרות השמחה
  3. נותן לאחר שנשאל – ממתין שיבקשו ממנו
  4. נותן לפני שנשאל – יוזם את הנתינה
  5. הנותן והוא אינו יודע למי, והמקבל יודע ממי – אנונימיות חלקית
  6. הנותן והוא יודע למי, והמקבל אינו יודע ממי – אנונימיות חלקית הפוכה
  7. הנותן והוא אינו יודע למי, והמקבל אינו יודע ממי – אנונימיות מלאה (דוגמה: קופת צדקה)
  8. עוזר לאדם להתפרנס בעצמו – על ידי השאלת כסף או מציאת עבודה, כך שלא יצטרך לצדקה בעתיד

המדרגה הגבוהה ביותר היא זו שבה אין מקבל הצדקה נבוך או נעלב, והוא לומד להיות עצמאי.

עדיפויות בנתינת צדקה

לפי ההלכה, יש סדר עדיפות למי לתת:

  1. קרובי משפחה – תחילה לקרובים שאינם במחיצתו
  2. עניי עירו קודמים לעניי עיר אחרת
  3. תלמידי חכמים – זכאים לעדיפות
  4. יתומים ואלמנות
  5. כלה שאין לה למחייתה – כדי לאפשר לה להינשא

בצדקה ציבורית, יש להעדיף מי שצורכו דחוף יותר.

זמן ומקום הנתינה

צדקה לפני תפילה

יש מנהג לתת צדקה לפני כל תפילה, וכן נאמר בתהילים: "אני בצדק אחזה פניך". אדמו"ר הזקן מלמד שעל ידי צדקה האדם זוכה לקבלת פני ה' בתפילה.

צדקה לילדים

הרבי מליובאוויטש הנהיג לתת לילדים מטבעות לצדקה, כדי לחנכם למצווה זו מגיל צעיר. הוא אף תיקן שילדים יתנו צדקה לפני הדלקת נרות שבת.

קופת צדקה בבית

המנהג הנפוץ הוא להחזיק פושקא (קופת צדקה) בבית ולהכניס לתוכה מטבעות לפני שבת, לפני התפילה, ובכל הזדמנות. פושקא זו נהייתה סמל של חסידות חב"ד.

צדקה בלילה ובמוצאי שבת

על פי הקבלה, אין ליתן צדקה בלילה, שכן לילה הוא זמן של דין. כמו כן, יש מחמירים שלא לתת צדקה במוצאי שבת (לפי רבינו יהודה החסיד).

צדקה ותשועה

התלמוד והזוהר מלאים בסיפורים על ישועות שבאו בזכות צדקה:

  • "צדקה מצלת ממוות" (משלי י, ב)
  • "גדולה צדקה שמביאה את הגאולה"
  • המקבלים בצדקה נחשבים כאילו עושים טובה לנותן, שכן הם מאפשרים לו לקיים מצווה

צדקה בחסידות

מבצע צדקה

הרבי מליובאוויטש יזם את "מבצע צדקה" כאחד מעשרת המבצעים, בו כל יהודי – גדול או קטן – נותן צדקה לפחות פעם אחת ביום. הרבי הדגיש שנתינת צדקה היא אמצעי להמשכת ברכה וקירוב הגאולה.

ביטול ממון בטל הדינים

מושג מרכזי בתורת החסידות: על ידי "ביטול הממון" (נתינת צדקה), האדם מבטל דינים קשים. הסבר זה מבוסס על הזוהר והתניא – כשהאדם נותן צדקה הוא "מבטל" את היצר להחזיק בממון, ובכך מעלה את הניצוצות הקדושים שבו.

ארגוני צדקה

קרנות חב"ד

בקהילות חב"ד נפוצו:

  • קופת רבנו – ארגון צדקה עולמי של חסידי חב"ד, שנועד לעזור לנזקקים
  • קרנות גמילות חסדים – ארגונים המעניקים הלוואות ללא ריבית
  • פושקאות צדקה – בכל בית חב"ד ברחבי העולם

גמ"חים

גמ"חים (גמילות חסדים) הם ארגונים למתן הלוואות חינם לזקוקים: לחתונה, רפואה, פרנסה ועוד.

צדקה כמכשיר כלכלי =

היהדות הייתה חלוצה ברעיון שהחברה צריכה לדאוג לחלשיה. מערכת המעשרות, השמיטה, מתנות לעניים בקציר, וחובת הצדקה היו מעין "מדינת רווחה" עתיקה.

משפטי צדקה

  • "צדק צדק תרדוף" (דברים טז, כ)
  • "טוב איש חונן ומלוה" (תהילים קיב, ה)
  • "אשרי משכיל אל דל" (תהילים מא, ב)
  • "מלוה ה' חונן דל" (משלי יט, יז) – הנותן לעניים כאילו מלווה לה' עצמו

סיכום

צדקה היא לא רק מצווה הלכתית, אלא אורח חיים שמבטא את האחריות ההדדית של עם ישראל. על פי החסידות, צדקה היא גם דרך להתחברות רוחנית עמוקה, להמשכת ברכה, ולקירוב הגאולה.

ראו גם

מקורות

  • רמב"ם, הלכות מתנות עניים
  • תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא
  • שולחן ערוך, יורה דעה הלכות צדקה
  • תניא, ליקוטי אמרים
  • חב"דפדיה – ערך צדקה