האדמו"ר מגור
האדמו"ר מגור
- רבי אברהם מרדכי אלתר** (תרט"ו-תרפ"ח; 1866-1948), המכונה **"האמרי אמת"** על שם ספרו הנודע, היה האדמו"ר השלישי מגור ואחד מגדולי האדמו"רים והפוסקים בתקופה שבין המאה הי"ט לתחילת המאה הכ'. הנהיג את אחת החצרות החסידיות הגדולות והמשפיעות ביותר בפולין, והיה ממובילי הציונות הדתית והתחייה הרוחנית בארץ ישראל.
תולדות חיים
נולד בכ"ו באלול תרט"ו (1866) בעיר גור שבפולין, בנו של האדמו"ר הקדוש רבי יהודה אריה לייב אלתר זצ"ל, בעל "שפת אמת". מילדותו בלט בחריפותו ובהבנתו העמוקה בתורה, וקיבל חינוך מיוחד במסורת החסידות גור מזקניו הקדושים.
בצעירותו זכה להדרכה אישית מאביו הקדוש, ולמד את עומק דרכי החסידות ופנימיות התורה. התחנך בחדרים המסורתיים ובבתי המדרש של גור, והיה מבין התלמידים המצוינים ביותר בישיבתה של החצר.
דרכו בעבודת ה'
האמרי אמת זצ"ל הוריש לחסידיו דרך ייחודית בעבודת ה' שהתבססה על שילוב של למדנות עמוקה עם רגשות טהורים של דביקות בבורא עולם. תורתו הדגישה את חשיבות ה"אמת" - המושג המרכזי בתורתו - כיסוד המכונן של החיים הרוחניים.
דרכו הדגישה את הצורך בעבודה עצמית מתמדת, בבירור המידות ובהגעה לדרגת הצדיקות דרך התמסרות מוחלטת לתורה ולמצוות. לימד את חסידיו כי עיקר העבודה היא "לקדש את החולין" - להעלות את המעשים הגשמיים לדרגת קדושה רוחנית.
ספריו ותורתו
ספרו העיקרי **"אמרי אמת"** נחשב לאחד החיבורים החסידיים החשובים במאה העשרים. הספר כולל דרושים על פרשיות התורה ועל מועדי השנה, המשלבים פשט עמוק עם רמזים וסודות חסידיים. תורותיו מאופיינות בבהירות הביטוי ובעומק הרעיון, ומשקפות את גדלותו כמפרש מקורי של התורה.
בנוסף לאמרי אמת, יצאו לאור מכתביו ותשובותיו ההלכתיות, המעידים על בקיאותו העצומה בכלל התורה ועל דרכו המיוחדת בפסיקת ההלכה. רבים מפסקיו וממנהגיו התקבלו בחצרות חסידיות נוספות והפכו לחלק מהמסורת החסידית הכללית.
מופתים וסיפורים
רבים מחסידיו והמכירים אותו העידו על רוח הקודש ועל כוחות נפלאים שהיו בו. סופר על יכולתו לחדור אל עומק נפשותיהם של הבאים אליו, ועל עצותיו החכמות שהושיטו מזור לנפשות פצועות רבות.
מסופר כי בעת מלחמת העולם השנייה, כאשר הגיעו אליו בירושלים ידיעות על השמדת קהילות חסידי גור באירופה, היה יודע על האירועים עוד לפני שהידיעות הגיעו בדרכים רגילות, ובכה בכיות מרות על גורל עמו ותלמידיו.
השפעתו ומורשתו
האמרי אמת זצ"ל הקים בירושלים מוסדות תורה חשובים והנחיל את מסורת גור לדור צעיר של חסידים שגדלו בארץ ישראל. חצרו הייתה מרכז רוחני חשוב ליהדות החרדית בארץ, ואליה נהרו מבקרים מכל העולם היהודי.
השפעתו על תנועת החסידות בכלל ועל חסידות גור בפרט הייתה עצומה. תלמידיו וחסידיו המשיכו את דרכו במוסדות הרבים שהקים, ושמרו על מסורותיו ומנהגיו עד דורנו.
אחריו ירש את האדמורו"ת בנו רבי ישראל אלתר זצ"ל, ולאחר מכן המשיכו צאצאיו להנהיג את חסידי גור עד עצם היום הזה, כשהם שומרים בקפידה על דרכו הקדושה ועל מורשתו הרוחנית.
יום ההילולא
נפטר בי"ב באלול תרפ"ח (1948) בירושלים עיר הקודש, ונקבר בהר המנוחות. יום פטירתו נחגג מדי שנה על ידי חסידי גור כיום הילולא, בו מתכנסים לימוד תורתו ולעלייה לקברו הטהור. מסורת חסידי גור מספרת כי ביום זה זוכים המתפללים על קברו לישועות ולברכות מיוחדות.