הלכות חנוכה
- הלכות חנוכה הן מערכת הלכות המסדירה את קיום מצוות נר חנוכה והדינים הקשורים לחג זה.**
רקע והיסטוריה
חג החנוכה נקבע לזכר נס פך השמן שאירע בבית המקדש השני לאחר ניצחון החשמונאים על היוונים. כפי שמספר התלמוד במסכת שבת (כא, ב): "כשנכנסו בני חשמונאי להיכל מצאו שם פך אחד של שמן שהיה מונח בחותמו של כהן גדול ולא היה בו אלא להדליק יום אחד ונעשה בו נס והדליקו ממנו שמונה ימים".
על יסוד נס זה תיקנו חכמים להדליק נרות חנוכה שמונה ימים, החל מכ"ה בכסלו. הרמב"ם פוסק (הלכות מגילה וחנוכה ג, א): "מצוה להדליק נר בחנוכה בכל בית ובית".
משמעות רוחנית והלכתית
עיקר מצוות החנוכה הוא פרסומא דניסא - פרסום הנס. לכן הדלקת הנרות צריכה להיות במקום הנראה לרבים. הזוהר הקדוש (פרשת ויקהל) מבאר כי אור החנוכה מעורר אור עליון של קדושה בעולם.
הלכות החנוכה כוללות: זמן ההדלקה - מיד לאחר צאת הכוכבים, מקום ההדלקה - בפתח הבית או בחלון הפונה לרשות הרבים, כמות השמן - צריך להיות די שמן להדלקה שתימשך לפחות חצי שעה. יש להוסיף נר אחד בכל יום, עד שבלילה השמיני מדליקים שמונה נרות.
על ההדלקה יש לברך שתי ברכות: "להדליק נר של חנוכה" ו"שעשה נסים לאבותינו". בלילה הראשון מוסיפים ברכת "שהחיינו". לאחר ההדלקה נוהגים לומר "הנרות הללו" ופיוטים נוספים.
מקורות וציטוטים
הבעל שם טוב מלמד כי כל נר של חנוכה מתקן פגם רוחני מיום מן הימים שבין ראש השנה לכסלו. האר"י הקדוש מבאר שהשמונה נרות מקבילים לשמונה בגדי כהונה, והאור שלהם מכפר על חטאי השנה.
ראו גם
נס חנוכה בני חשמונאי הדלקת נרות פרסומא דניסא הלכות נרות שבת
מקורות
- תלמוד בבלי, מסכת שבת כא, ב
- רמב"ם, הלכות מגילה וחנוכה פרק ג-ד
- שולחן ערוך, אורח חיים סימן תרע-תרעז
- פרי עץ חיים, שער החנוכה
- מחזור ויטרי, הלכות חנוכה