הלכות נידה
- הלכות נידה הן מערכת ההלכות העוסקות בטהרת המשפחה ובקדושת היחסים בין בני הזוג.**
רקע והיסטוריה
הלכות נידה מוזכרות בתורה במפורש, בפרשת אחרי מות ובפרשת מצורע. מקורן בפסוק "ואל אשה בנדת טומאתה לא תקרב לגלות ערותה" (ויקרא יח, יט). חכמי התלמוד הרחיבו והעמיקו בפרטי ההלכות הללו, והקימו "סייג לתורה" על ידי הוספת ימי נקיים והחמרות נוספות.
במסכת נדה שבתלמוד הבבלי מפורטות ההלכות במבחינה, והן הועברו לאורך הדורות בזהירות רבה. הרמב"ם קבע בהלכות איסורי ביאה את העקרונות היסודיים, ומרן השלחן ערוך פסק את ההלכה למעשה ביורה דעה סימנים קפג-ר.
משמעות רוחנית והלכתית
הלכות נידה אינן רק דינים טכניים, אלא מבטאות קדושה עמוקה ביחסי בני הזוג. כפי שכתב החפץ חיים, הן מביאות לחידוש האהבה ולחיזוק הקשר הרוחני במשפחה היהודית.
בספר הזוהר נאמר כי "בזמן שהאשה נדה, השכינה סרה מהבית" (זוהר פרשת לך לך), ולאחר הטהרה השכינה שבה ומתברכת המשפחה. המקווה, בו מתטהרת האשה, נקרא "מעין עולם הבא" ומזכיר את מי הבריאה הראשונים.
החלקות יעקב מדגיש כי קיום הלכות אלו מביא ל"פריה ורביה" ברוחניות ובגשמיות, ומעלה את הנשמות הנולדות במעלה רוחנית גבוהה יותר.
ראו גם
מקווה טהרת המשפחה הלכות איסורי ביאה בדיקות נידה ימים נקיים
מקורות
- ויקרא טו, יט-כד; יח, יט
- תלמוד בבלי, מסכת נדה
- משנה תורה, הלכות איסורי ביאה פרקים ד-יא
- שלחן ערוך יורה דעה סימנים קפג-ר
- זוהר פרשת לך לך
- ספר טהרת ישראל