הלכות תלמוד תורה
- הלכות תלמוד תורה** הן מערכת הדינים הקובעת את חובות לימוד התורה, לימודה והעמקתה, הנחשבת במסורת היהודית למצווה עליונה וליסוד הקיום היהודי.
רקע והיסטוריה
חובת תלמוד תורה מקורה במצוות התורה "ולמדתם אותם את בניכם לדבר בם" (דברים יא, יט) ו"והגית בו יומם ולילה" (יהושע א, ח). הרמב"ם פוסק שמצווה זו חלה על כל יהודי, עני ועשיר, בריא וחולה, בחור וזקן, עד יום מותו. הגמרא במסכת שבת (דף לא ע"א) מציינת שהשאלה הראשונה שנשאל האדם בבית דין של מעלה היא "עסקת בתורה".
משמעות רוחנית והלכתית
תלמוד תורה אינו רק לימוד אלא דביקות באור האלוקי. הזוהר הקדוש מלמד ש"אורייתא וקודשא בריך הוא כולא חד" - התורה והקב"ה הם אחד. הבעל שם טוב הקדוש מדגיש שהלימוד צריך להיות ביראה ובאהבה, שכן כל אות ואות בתורה מכילה כוחות רוחניים עליונים.
השולחן ערוך קובע שיש לקבוע עיתים לתורה פעמיים ביום - בבוקר ובערב, ואדם שאינו יכול ללמוד הרבה ילמד לפחות קריאת שמע שחרית וערבית. הרמ"א מוסיף שעדיף לימוד מעט בכוונה מלימוד הרבה שלא בכוונה.
המשנה בפרקי אבות (ו, א) מונה ארבעים ושמונה דברים שהתורה נקנית בהם, לרבות יראת שמיים, ענווה, שמחה וטהרת הלב.
ראו גם
מצוות חינוך הבנים קביעות עיתים לתורה כבוד התורה ויראתה בתי המדרש יראת שמיים
מקורות
- רמב"ם, הלכות תלמוד תורה
- שולחן ערוך יורה דעה הלכות תלמוד תורה
- משנה ברורה
- זוהר הקדוש פרשת אחרי מות
- תניא - שער היחוד והאמונה
- בעל שם טוב על התורה