המאירי

• • המאירי (רבי מנחם בן שלמה) הוא מגדולי הראשונים מפרובאנס, פרשן התלמוד ופוסק הלכה, שהותיר אחריו מורשת עצומה בביאור התלמוד ובפסיקת ההלכה.**

המאירי נולד בעיר פרפיניאן שבצרפת בשנת ה'ט (1249) ונפטר בשנת ע"ו (1316). הוא חי בתקופה סוערת עבור יהדות פרובאנס, כאשר העיר מאירי התמודדה עם גירוש יהודים ורדיפות דת. אף על פי כן, המאירי המשיך ללמוד וללמד תורה, והותיר אחריו יצירות חשובות ביותר לדורות.

המאירי נודע בעיקר בזכות חיבורו המונומנטלי "בית הבחירה" - פירושו המקיף על מסכתות התלמוד. בפירוש זה גילה המאירי כושר ניתוח יוצא דופן, כאשר הוא מסביר את המקורות התלמודיים בשפה ברורה ונגישה. הוא מביא דעותיהם של ראשונים שונים ופוסק בסוגיות השונות תוך הסתמכות על עקרונות הלכתיים איתנים.

בעל רוח ליברלית יחסית לזמנו, המאירי פיתח תפיסה מקורית כלפי גויי העולם, כאשר הוא מבחין בין "עמים המוגבלים בדרכי הדתות" לבין עובדי אלילים פשוטים. כפי שכתב: "כל העמים המוגבלים בדרכי הדתות ועובדים לאלוה כדרכם אע"פ שדתם רחוקה מדתנו אין עליהם שום קלקול בעולם".

המאירי היה פוסק מרכזי בקהילות פרובאנס, והשפעתו הורגשה גם בקהילות רחוקות. מגדולי האחרונים, כמו מרן השולחן ערוך והרמ"א, מביאים מדבריו בהכרעותיהם ההלכתיות.

ראו גם

ראשונים פרובאנס בית הבחירה פסיקת הלכה פירוש התלמוד

מקורות

• בית הבחירה למסכת סנהדרין
• שו"ת המאירי
• אנציקלופדיה תלמודית, ערך "המאירי"
• שדי חמד, מערכת הכללים