הרוקח
- הרוקח
- הרוקח** - כינויו של רבי אלעזר בן יהודה מגרמייזא (נפטר תתק"ע, 1230), מגדולי חכמי אשכנז בתקופת הראשונים, מחכמי חסידי אשכנז ובעל "ספר הרוקח".
- רקע והיסטוריה
רבי אלעזר בן יהודה היה נין לרבי שמואל החסיד ותלמיד רבי יהודה החסיד, ממייסדי תנועת חסידי אשכנז. חי בגרמייזא (וורמס) וסבל מרדיפות קשות - אשתו ושני ילדיו נרצחו בפרעות תנ"ו (1196). למרות הייסורים הקשים, המשיך בדרכו הרוחנית וכתב יצירות חשובות בהלכה ובקבלה.
זוהי דמות מרכזית בפיתוח הקבלה האשכנזית העתיקה, והשפיע רבות על הפיוט והספרות הדתית באשכנז. תורתו משלבת הלכה, קבלה מעשית, גימטריות ופנימיות התורה.
- משמעות רוחנית והלכתית
ה"רוקח" ידוע בעיקר בזכות חיבורו הגדול "ספר הרוקח", הכולל הלכות, מנהגי תפילה, פירושים על התורה והתפילות, וסודות קבליים. הספר מחולק לחלקים: הלכות תפילה, הלכות שבת וחגים, הלכות תשובה ומוסר, וסודות התורה.
מיוחד בדרכו השילוב בין ההלכה הפשוטה לבין הסודות העמוקים. כדבריו: "סודות התורה ופשטה - שניהם אמת", והדגיש כי אין להפריד בין קיום המצוות לבין הבנתן הפנימית.
מתורתו הרוחנית בולטת השגת מעלת התשובה והתענוג הרוחני שבקיום המצוות: "גדולה תשובה שמקרבת את הרחוקים ומחזירה השכינה למקומה".
- מקורות וציטוטים
בספר הרוקח מובאים רמזים עמוקים על פסוק "אתה הראת לדעת כי ה' הוא האלקים" (דברים ד, לה), ופיתח את מערכת הגימטריות האשכנזית המיוחדת.
ראו גם
מקורות
- ספר הרוקח, רבי אלעזר מגרמייזא
- ספר חסידים
- תולדות האמונה הישראלית, יהודה ליבס
- גדולי האשכנזים, דב שוורץ