ישיבת סלבודקה
- ישיבת סלבודקה** (בליטאית: Slobodka) היא אחת מישיבות המוסר המפורסמות ביותר בעולם התורני, אשר הקימה מהפכה בגישה לפיתוח אישיותו הרוחנית של בן התורה.
- רקע והיסטוריה
הישיבה נוסדה בשנת תרל"א (1881) בעיירה סלבודקה שליד קובנה בליטא, על ידי הרב נתן צבי פינקל זצ"ל, הידוע בכינויו "הסבא מסלבודקה". הישיבה הייתה המוסד הראשון שהציב את לימוד המוסר כחלק מרכזי ובלתי נפרד מהלימוד התלמודי. בשנת תרפ"ה (1925) נפתחה סניף הישיבה בחברון בארץ ישראל, ולאחר טבח תרפ"ט (1929) הועברה לירושלים.
הגישה הייחודית של הישיבה התבססה על "תורת הגדלות" - הדגשת כבודו וגדלותו של האדם כיצור נבחר, בניגוד לגישות מוסר אחרות שהתמקדו בביטול והכנעה. הסבא מסלבודקה לימד כי "אדם מלך הוא", וכי על התלמיד להכיר בערכו ובפוטנציאל הרוחני הטמון בו.
- משמעות רוחנית והלכתית
הישיבה חינכה דורות של גדולי תורה וראשי ישיבות, תוך הטמעת ערכים של כבוד הבריות, יושר מידות ועמלות בתורה. הגישה החינוכית שלה השפיעה על המוסד הישיבה בכלל, והביאה להקמת ישיבות מוסר רבות בעקבותיה.
כפי שלימד הסבא מסלבודקה: "כבוד הבריות דוחה את לא תעשה שבתורה" (ברכות יט, ב), ומכאן שיש לראות בכל אדם את הניצוץ האלוהי הטמון בו. תלמידי הישיבה נחנכו להביט על עצמם ועל זולתם בעין יפה, תוך שאיפה למעלות רוחניות נעלות.
ראו גם
מקורות
- תלמוד בבלי, ברכות יט, ב
- כתבי הסבא מסלבודקה
- ספר "אור הצפון" - תולדות הישיבה