חובות הלבבות

חובות הלבבות (בערבית: כתאב אל-הדאיה אלא פראאיד אל-קולוב - הדרכה לחובות הלבבות) הוא ספר מוסר וחובה יסודי ביהדות, שחיבר רבינו בחיי בן יוסף אבן פקודה (רבינו בחיי) בשנת תת"מ (1080) בערבית, ותורגם לעברית על ידי רבי יהודה אבן תיבון בשנת תתק"כ (1160). הספר נחשב לאחד מיצירות המופת של הפילוסופיה היהודית והמוסר היהודי, והוא נלמד ונחשב לטקסט יסוד בכל זרמי היהדות עד היום.

רקע היסטורי

המחבר - רבינו בחיי אבן פקודה

רבינו בחיי בן יוסף אבן פקודה (נפטר בסביבות שנת תת"פ - 1120) היה דיין, פילוסוף ומקובל יהודי שחי בספרד המוסלמית (אל-אנדלוס) בתקופת תור הזהב של יהדות ספרד. הוא כיהן כדיין (שופט רבני) בסרגוסה שבספרד, והיה בן דורו של רבי יהודה הלוי, רבי שלמה אבן גבירול ורבי אברהם אבן עזרא.

על חייו לא ידוע הרבה, מלבד מה שהוא מספר על עצמו בספרו. הוא היה דמות צנועה שהימנעה מלפרסם את עצמו. בן דודו, דוד אבן פקודה, היה פייטן מפורסם שחיבר פיוטים הנאמרים עד היום בתפילות בקהילות ספרד.

רבינו בחיי הושפע מהפילוסופיה המוסלמית של תקופתו, במיוחד מזרם הסופיות (מיסטיקה מוסלמית), אך שילב זאת עם מקורות יהודיים טהורים מהתנ"ך, התלמוד והמדרשים. הוא נחשב לאחד הראשונים שהביא את הפילוסופיה הדתית למסגרת מעשית של מוסר יומיומי.

כתיבת הספר

את חובות הלבבות חיבר רבינו בחיי בערבית-יהודית (ערבית באותיות עבריות) בשנת תת"מ (1080), בתקופה שבה הערבית הייתה שפת התרבות והמדע של יהודי ספרד. הספר נכתב בשפה ברורה ומסודרת, עם מבנה לוגי והדגמות מעשיות רבות.

בהקדמה לספר מסביר רבינו בחיי את הסיבה לכתיבת הספר: הוא ראה שהמוני העם עוסקים רבות בחובות האברים (מצוות מעשיות) אך מזניחים את חובות הלבבות (כוונות, אמונה, ביטחון וכו'). הוא ראה בכך חוסר שצריך למלא, ולכן החליט לכתוב ספר שיעסוק אך ורק בחובות הפנימיות של האדם.

כשמונים שנה לאחר מכן, בשנת תתק"כ (1160), תרגם רבי יהודה בן שאול אבן תיבון את הספר מערבית לעברית. תרגום זה הפך לקלסיקה של העברית התיקונית, והוא זה שנלמד עד היום. בשנת תשל"ג (1973), הרב יוסף קאפח תרגם מחדש את הספר מהערבית המקורית לעברית מודרנית יותר.

מבנה הספר - עשרה שערים

הספר מחולק להקדמה ועשרה "שערים" (חלקים), כאשר כל שער עוסק בחובה אחת מחובות הלבב. המבנה מתוכנן בקפידה, כאשר כל שער מבוסס על הקודמים ומכין את הבא. להלן פירוט השערים:

הקדמה - שער החשבון

בהקדמה מסביר רבינו בחיי מדוע הוא כתב את הספר, ומבחין בין חובות האברים וחובות הלבבות. חובות האברים הן מצוות מעשיות כמו תפילין, ציצית, שבת וכשרות. חובות הלבבות הן מצוות פנימיות שאין להן ביטוי חיצוני, כמו אמונה, אהבת ה', יראת ה', ביטחון וכו'.

רבינו בחיי טוען שחובות הלבבות חשובות יותר מחובות האברים, כי הן היסוד שעליו נשענות כל המצוות. מצווה שנעשית ללא כוונה וללא אהבת ה' היא כגוף ללא נשמה.

שער א - שער היחוד

השער הראשון עוסק ביחוד ה' - האמונה שהקב"ה הוא אחד ויחיד, אין שני לו, והוא בורא הכל ומנהיג הכל. רבינו בחיי מביא ראיות פילוסופיות מתוחכמות לקיומו של ה' ולייחודו, מתוך הבריאה ומתוך ההיגיון.

השער כולל דיון מעמיק בתכונות ה' (חכמתו, כוחו, רחמיו וכו') ובהבחנה בין ה' לבין כל יצור אחר. זהו שער יסודי שכל השערים האחרים נשענים עליו.

שער ב - שער הבחינה

השער השני עוסק בחובת ההתבוננות (בחינה) בבריאה כדי להכיר בחכמת הבורא ובטובתו. רבינו בחיי מנחה את הקורא לבחון את הבריאה - את השמים והארץ, את גוף האדם, את הטבע - ולראות בהם את הוכחות לגדולת הבורא.

השער מלא בתיאורים מדעיים-פילוסופיים של הבריאה (כפי שהיו ידועים במאה ה-11), והוא מדגים כיצד כל פרט בבריאה מעיד על החכמה האינסופית של ה'. השער מלמד שהתבוננות זו צריכה להוביל להכרת טובה ולאהבת ה'.

שער ג - שער עבודת האלוהים

השער השלישי עוסק בחובה לעבוד את ה', כלומר לקיים את המצוות ולהתנהג לפי רצונו. רבינו בחיי מסביר שעבודת ה' אינה רק קיום מצוות מכאני, אלא צריכה להיעשות מתוך הבנה, אהבה ורצון.

השער דן בשלושה סוגי עבודה: עבודת הלב (כוונות ומחשבות), עבודת הלשון (תפילה ולימוד תורה) ועבודת האברים (מצוות מעשיות). הוא מדגיש שכל שלושתם צריכות להיות מאוחדות.

שער ד - שער הבטחון

השער הרביעי, שער הבטחון, הוא אחד השערים המפורסמים והנלמדים ביותר. הוא עוסק בחובת הבטחון בה' - האמונה שהקב"ה מנהיג את העולם ודואג לכל אחד ואחד מבני האדם.

רבינו בחיי מסביר שבטחון אמיתי אינו פסיביות או עצלות, אלא שילוב של השתדלות (עשיית כל המאמצים האפשריים) ובטחון (אמונה שהתוצאה תלויה בה' בלבד). הוא מביא דוגמאות רבות מהתנ"ך ומהחיים של אנשים שסמכו על ה' וזכו.

השער דן גם בסוגי הבטחון השונים: בפרנסה, בבריאות, בישועה ממצוקות, ובכל עניין אחר. זהו שער מרכזי שהשפיע רבות על המחשבה היהודית והחסידית.

שער ה - שער ייחוד המעשה

השער החמישי עוסק בייחוד המעשה - החובה שכל מעשינו יהיו לשם שמים בלבד, ללא כוונות זרות. רבינו בחיי מזהיר מפני הצביעות (חניפות) - עשיית מצוות כדי להתראות בפני אנשים.

השער מלמד כיצד לבחון את הכוונות הפנימיות, כיצד להיזהר מיצר הכבוד ומרצון לקבל תשבוחות, וכיצד לכוון את כל המעשים אך ורק לעבודת ה'. זהו שער קשה ביותר, כי הוא דורש אמינות פנימית מוחלטת.

שער ו - שער הכניעה

השער השישי עוסק בכניעה (ענווה) - החובה לכנוע בפני ה' ולהכיר בגדולתו ובקטנותנו. רבינו בחיי מסביר שכניעה אינה ביטול עצמי שלילי, אלא הכרה ריאלית במציאות: ה' הוא הבורא הגדול, ואנחנו יצוריו הקטנים.

השער דן בסוגי הכניעה השונים: כניעה בלב (הכרה פנימית), כניעה בדיבור (אי-הרבות בשבח עצמי) וכניעה במעשים (התנהגות צנועה). הוא גם מזהיר מפני הגאווה, שהיא ההיפך מהכניעה והיא מביאה לאבדון.

שער ז - שער התשובה

השער השביעי עוסק בתשובה - החובה לשוב מהעבירות ולתקן את המעוות. רבינו בחיי מסביר את עקרונות התשובה: חרטה על העבר, עזיבת החטא בהווה, וקבלה לעתיד שלא לחזור לאותו חטא.

השער דן בסוגי החטאים השונים (בין אדם למקום ובין אדם לחברו), בדרכי התשובה, ובמעלת התשובה הגדולה. הוא מדגיש שהתשובה אינה רק אקט חיצוני אלא צריכה להיות שינוי פנימי אמיתי.

שער ח - שער חשבון הנפש

השער השמיני עוסק בחשבון הנפש - החובה לבחון את מעשינו באופן תדיר ולהתחשבן מול עצמנו. רבינו בחיי מלמד שהאדם צריך להקדיש זמן בכל יום (בעיקר לפני השינה) לבחון: מה עשיתי היום? האם התנהגתי כראוי? מה אני צריך לתקן?

השער כולל שאלות מפורטות שהאדם צריך לשאול את עצמו, ודרכים להתחשבנות פנימית. זהו כלי מעשי חשוב מאוד לצמיחה רוחנית.

שער ט - שער הפרישות

השער התשיעי עוסק בפרישות (זהירות, התרחקות מהותר אך המיותר) - החובה להימנע מהנאות גשמיות מיותרות כדי להתמקד בעבודת ה'. רבינו בחיי מסביר שפרישות אינה סגפנות קיצונית אלא שימוש מתון בעולם הזה.

השער דן בסוגי הפרישות השונים: פרישות באכילה ושתייה, בלבוש, בשינה, בדיבור ובכל עניין גשמי. המטרה היא לשחרר את הנפש מהכבלים של התאוות כדי שתוכל להתמקד ברוחניות.

שער י - שער אהבת ה'

השער האחרון והשיאי הוא שער אהבת ה' - החובה והזכות לאהוב את ה' באהבה עמוקה ואמיתית. רבינו בחיי מסביר שאהבת ה' היא השיא של כל חובות הלבבות, והיא באה רק לאחר שהאדם עבר את כל השערים הקודמים.

השער דן בסימני אהבת ה' (כמו תשוקה להיות קרוב אליו, נכונות למסור נפש עבורו, שמחה בעבודתו), בדרכים להגיע לאהבת ה', ובשכר הגדול של האוהבים את ה'. זהו שער מיסטי ורגשי שמתאר את הרמה הגבוהה ביותר של הקשר בין האדם לבוראו.

תוכן עיקרי ורעיונות מרכזיים

חלוקה בין חובות האברים לחובות הלבבות

החידוש המרכזי של הספר הוא ההבחנה החדה בין שני סוגי מצוות: חובות האברים (מצוות מעשיות כמו תפילין, שבת, כשרות) וחובות הלבבות (מצוות פנימיות כמו אמונה, ביטחון, אהבת ה'). רבינו בחיי טוען שחובות הלבבות הן היסוד והעיקר, וחובות האברים הן רק ביטוי חיצוני שלהן.

שילוב בין פילוסופיה למוסר מעשי

הספר משלב בצורה ייחודית בין הוגה פילוסופית עמוקה (הוכחות לקיום ה', דיון בתכונות ה', הבנת הבריאה) לבין הדרכה מוסרית מעשית (כיצד לבטוח, כיצד לעשות חשבון נפש, כיצד לאהוב את ה'). זהו ספר שניתן ללמוד אותו הן ברמה האינטלקטואלית והן ברמה הרגשית-רוחנית.

דרגות בעבודת ה'

הספר בנוי על עקרון של התקדמות מדורגת: כל שער מבוסס על הקודמים ומוביל לבא אחריו. אי אפשר להגיע לאהבת ה' (שער י) ללא שעברת קודם דרך יחוד ה' (שער א), התבוננות בבריאה (שער ב), בטחון (שער ד) וכל השאר. זוהי מערכת שלמה של צמיחה רוחנית.

חשיבות הכוונה

לאורך כל הספר, רבינו בחיי מדגיש שהכוונה הפנימית חשובה לא פחות מהמעשה החיצוני. מצווה שנעשית ללא כוונה היא כגוף ללא נשמה. החובה היא לא רק לעשות, אלא לעשות מתוך הבנה, אהבה ורצון.

בטחון בה'

אחד הנושאים המרכזיים בספר הוא הבטחון בה' (שער ד), שהפך לאחד השערים הנלמדים ביותר בנפרד. הבטחון מוגדר כשילוב של השתדלות מלאה (עשיית כל האפשר) יחד עם אמונה שהתוצאה תלויה רק בה'. זהו עקרון שהשפיע עמוקות על כל היהדות, במיוחד על החסידות.

השפעת הפילוסופיה הערבית

הספר משקף את הידע הפילוסופי והמדעי של תקופתו, במיוחד השפעות מהפילוסופיה האסלאמית והסופיות. אולם רבינו בחיי תמיד מעגן הכל במקורות יהודיים טהורים מהתנ"ך, התלמוד והמדרש. הוא לא מאמץ רעיונות זרים אלא משתמש בכלים פילוסופיים כדי להבהיר רעיונות יהודיים.

השפעה על המחשבה היהודית

קבלה והערכה

חובות הלבבות התקבל בברכה עצומה בכל העולם היהודי מיד עם הופעתו. הוא נלמד על ידי רבנים, פילוסופים, מקובלים וחסידים. הרמב"ם ציטט ממנו, הרמב"ן למד אותו, ומאות רבנים נוספים הפנו אליו.

הספר הפך לאחד הטקסטים הנלמדים ביותר ביהדות, יחד עם מסילת ישרים ואורחות צדיקים. בישיבות רבות קיימות שיעורי חובות הלבבות קבועים, והוא נחשב לספר יסוד שכל יהודי צריך ללמוד.

השפעה על החסידות

חובות הלבבות היה בעל השפעה עצומה על תנועת החסידות שנוסדה במאה ה-18. הבעל שם טוב ותלמידיו למדו את הספר בהתמדה, ועקרונותיו - במיוחד הבטחון בה' והדבקות בה' - הפכו למרכזיים בחסידות.

בחסידות חב"ד, למשל, שער הבטחון נלמד באופן תדיר, והאדמורי"ם ציטטו ממנו רבות. גם בחסידויות אחרות (ברסלב, גור, סאטמר וכו') הספר זכה למעמד מרכזי.

השפעה על תנועת המוסר

בתנועת המוסר שהקים הרב ישראל סלנטר במאה ה-19, חובות הלבבות היה אחד מספרי היסוד. תלמידי המוסר למדו אותו בשקידה רבה, ורבים מעקרונותיו (חשבון הנפש, עבודת המדות, כניעה) הפכו למרכזיים בתנועה.

תרגומים ופירושים

הספר תורגם למאות שפות ונכתבו עליו עשרות פירושים. מהתרגומים הידועים:

תרגום אבן תיבון (1160) - התרגום הקלסי לעברית
תרגום הרב קאפח (1973) - תרגום מודרני מהערבית המקורית
תרגום לאנגלית (Duties of the Heart)
תרגומים ליידיש, לצרפתית, לספרדית ועוד

מהפירושים הידועים:

לב טוב - פירוש קלסי ומקובל
פת לחם - פירוש נוסף
מרפא לנפש - פירוש של רבי רפאל
פתחי לב - פירוש מודרני ומקיף

ציטוטים מפורסמים

"האדם בעל בחירה בחובות הלבבות, כמו שהוא בעל בחירה בחובות האברים" (הקדמה)
"אין תועלת בחובות האברים בלא חובות הלבבות" (הקדמה)
"הבטחון הוא מנוחת הנפש לאמון הנאמן" (שער הבטחון, פרק א)
"היסוד בכל העבודות כולן הוא היחוד, שהוא ראש הכל ועיקר הכל" (שער היחוד)
"התשובה היא חכמת החכמות, שאין חכמה שלמה כמוה" (שער התשובה)

השוואה לספרי מוסר אחרים

חובות הלבבות נמנה על שלושת ספרי המוסר הגדולים ביותר ביהדות, יחד עם מסילת ישרים ואורחות צדיקים. בעוד שמסילת ישרים מציג מערכת שלמה של מדרגות רוחניות, ואורחות צדיקים עוסק במדות טובות ורעות, חובות הלבבות מתמקד בחובות הפנימיות של הלב - אמונה, בטחון, אהבה, כניעה וכו'.

ההבדל המרכזי הוא שרבינו בחיי מדגיש שהכוונה הפנימית חשובה לא פחות (ואף יותר) מהמעשה החיצוני. זוהי הוגה שהשפיעה עמוקות על כל היהדות, ובמיוחד על החסידות שהדגישה את עבודת הלב.

קישורים נוספים

מקורות

תהלים ל"ז, ה: "גול על ה' דרכך ובטח עליו והוא יעשה"
תהלים ע"ג, כ"ה: "מי לי בשמים ועמך לא חפצתי בארץ"
דברים ו', ה': "ואהבת את ה' אלוהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך"
תהלים ל"ד, ט': "טעמו וראו כי טוב ה'"