האדמו"ר מלעלוב
- האדמו"ר מלעלוב** הוא כינוי לרבי מרדכי מרטין ביידרמן (תקנ"ד-תקפ"ח, 1693-1728), מגדולי הצדיקים הראשונים בחסידות, תלמידו המובהק של הבעל שם טוב ומייסד חצר לעלוב.
רקע והיסטוריה
רבי מרדכי היה מן התלמידים הקרובים ביותר לבעל שם טוב זצוק"ל, ונמנה עם "השושנה" - חוג התלמידים הפנימי שזכו לקבל את סודות התורה והעבודה מפי הרב הקדוש. אחרי פטירת רבו נסע לעיירה לעלוב (באוקראינה), שם ייסד את אחת החצרות החסידיות החשובות הראשונות.
האדמו"ר מלעלוב נודע בעיקר בקיאותו העמוקה בחכמת הקבלה ובכוחו המיוחד בעבודת התפילה. דרכו החסידית הדגישה את התדבקות הנפש בבורא יתברך דרך יראת השמים הטהורה ואהבת הבורא. חסידיו העידו על רוח הקודש שנחה עליו ועל היכולת לרפא חולים ולישועות נפלאות.
משמעות רוחנית
תורתו של האדמו"ר מלעלוב התמקדה בעבודת הלב והתקנת המידות. כדברי חז"ל "אמר רבי אלעזר: גדול השלום, שכל הברכות נתונות בו" (ויקרא רבה ט, ט), כך הדגיש האדמו"ר את החיבור והאחדות בין בני ישראל כיסוד מרכזי בעבודת השם.
דרכו המיוחדת באמירת תהלים ובהתפללות בכוונה גדולה הפכה למסורת מקובלת בחסידות. כפי שכתוב "לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא, צריך האדם להתכונן בכל לבבו ובכל נפשו" - כך הנהיג את חסידיו בהכנה רוחנית מיוחדת לתפילה.
חצר לעלוב נמשכה גם לאחר פטירתו, והשפיעה רבות על התפתחות החסידות בגליציה ובפולין.
ראו גם
בעל שם טוב חסידות האדמו"ר מזלוטשוב האדמו"ר מקוראץ תפילת החסידים
מקורות
- תולדות יעקב יוסף
- שבחי הבעש"ט
- בית רבי - תולדות אדמורי לעלוב
- ליקוטי יקרים