התגלות הצדיקים
- התגלות הצדיקים
- התגלות הצדיקים היא תופעה רוחנית הידועה בחסידות, לפיה נפשותיהם של צדיקים המתים נגלות לחיים באופן עליון, לצורך הדרכה, עזרה או גילוי סודות התורה.**
- רקע והיסטוריה
מאמינים בחסידות כי הצדיקים, גם לאחר פטירתם, ממשיכים לפעול לטובת הדורות הבאים. תופעה זו מוכרת כבר מהתלמוד, כאשר מובאת סיפורים על התגלות רב לרב נתן בר מיניומי (עירובין דף סד ע"א). בחסידות התפתחה התופעה לממד רחב יותר, כאשר רבים מהצדיקים דיווחו על התגלויות של רבותיהם לאחר מותם.
הרבי הקדוש רבי נחמן מברסלב זכה להתגלויות רבות מסבו הבעש"ט, והאדמו"ר הראשון מחב"ד, הבעל התניא, דיווח על התגלות רבו המגיד ממזריטש. גם בדורות המאוחרים ידועים סיפורים רבים על התגלות הצדיקים לתלמידיהם או לבני דורם.
- משמעות רוחנית והלכתית
על פי תורת הקבלה והחסידות, נשמותיהם של הצדיקים מתעלות לאחר המוות למדרגות גבוהות במרומים, ומשם הן יכולות להשפיע על העולמות התחתונים. התגלותם מקורה ברצונם להמשיך ולהדריך את הדורות, לתקן עוולות או לגלות חידושים בתורה.
חז"ל אמרו: "צדיקים במיתתן נקראו חיים" (ברכות דף יח ע"ב), והחסידות מרחיבה על כך שהצדיק האמיתי ממשיך לפעול גם לאחר פטירתו. הזוהר מעיד: "צדיקייא לא מתין לעלם, אלא מוסיפין ואזלין" (זוהר ח"א דף רי"ח ע"א).
- מאפיינים וסימנים
התגלויות הצדיקים מתרחשות בדרכים שונות: בחלומות, בעת התבודדות או תפילה, ולעתים אף בהקיץ. הן באות לרוב בזמנים של צורך רוחני גדול, או כאשר יש צורך בהכרעה הלכתית חשובה. הצדיק המתגלה מעביר מסר, מדריך בעבודת הקודש, או חושף סוד מסודות התורה.
ראו גם
מקורות
- תלמוד בבלי, ברכות דף יח ע"ב
- תלמוד בבלי, עירובין דף סד ע"א
- זוהר, חלק א' דף רי"ח ע"א
- ספר שיח שרפי קודש
- ליקוטי מוהר"ן