אריך אנפין
- אריך אנפין הוא מושג מרכזי בקבלה העוסק בפרצוף העליון של העולמות הרוחניים, המייצג את מידת הרחמים והסבלנות האלוקית.**
- רקע והיסטוריה
המושג "אריך אנפין" (ארמית: "ארך אפיים") מופיע לראשונה בספר הזוהר הקדוש ומפותח באופן נרחב בכתבי האר"י הקדוש. השם מבוסס על הביטוי התנ"כי "ארך אפיים" שמשמעותו סבלן וארך רוח. בקבלת האר"י, אריך אנפין מהווה את הפרצוף העליון מבין שלושת הפרצופים העליונים: אריך אנפין, אבא ואמא.
הזוהר הקדוש מתאר את אריך אנפין כבעל שיער לבן הנמתח עד רגליו, המסמל את הקדמות הרצון העליון. שיערו מתחלק ל-13 נחלים של רחמים, המקבילים לשלושה עשר מידות הרחמים שנגלו למשה רבינו בהר סיני.
- משמעות רוחנית
אריך אנפין מייצג את היבט הסבלנות והרחמים האינסופיים של הקדוש ברוך הוא. הוא מקבל שפע מהאין סוף ומעבירו לפרצופים התחתונים. מידת "ארך אפיים" שלו מתבטאת בסבלנותו כלפי חטאי ישראל ובהעברת הדין לרחמים.
על פי תורת הקבלה, כאשר העולמות התחתונים זקוקים לרחמים, ההשפעה נמשכת מאריך אנפין דרך יסוד העטרה שבו אל זעיר אנפין. תהליך זה מכונה "אתערותא דלעילא" - התעוררות מלמעלה.
הבעל שם טוב לימד שעל ידי מחשבה טהורה ויחוד של מידות אריך אנפין, יכול האדם לעורר רחמים עליונים ולהמתיק דינים קשים.
ראו גם
מקורות
- זוהר חדש, פרשת בראשית
- עץ חיים, שער א' דאריך אנפין
- פרי עץ חיים, שער פרצופי אריך אנפין
- לקוטי מוהר"ן, תורה ד'