הלכות ציצית
- הלכות ציצית** הן מערכת הדינים הנוגעת למצוות הציצית, המחייבת כל זכר יהודי לענוד בגדי ארבע כנפות עם חוטי ציצית בכל יום.
רקע והיסטוריה
מצוות ציצית נצטוה לבני ישראל במדבר על ידי משה רבנו, כפי שנאמר בתורה: "דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם ועשו להם ציצית על כנפי בגדיהם לדורותם ונתנו על ציצית הכנף פתיל תכלת" (במדבר טו, לח). חכמי המשנה והתלמוד פירטו את הדינים הנוגעים לציצית, ובמהלך הדורות התגבשה המסורת להנחת טלית קטן בכל יום וטלית גדולה בתפילה.
הרמב"ם קובע בהלכות ציצית (פרק ג) כי חיוב הציצית נוהג בזכרים מגיל שלוש שנים, וכל בגד ארבע כנפות דורש ציצית. הטור ושולחן הערוך (אורח חיים סימנים ח-כד) מפרטים את כללי קשירת הציצית, ברכותיה וכל הדינים הקשורים אליה.
משמעות רוחנית והלכתית
חכמי הקבלה והחסידות רואים בציצית סמל לקשר הנצחי בין האדם לבוראו. האר"י הקדוש מלמד כי הציצית מגינות על האדם מפגעי הדרך ומחברות אותו למקור הקדושה העליון. הזוהר אומר: "ציצית אינון תרי"ג פקודין דאוריתא" - כי הציצית מזכירות את כל תרי"ג מצוות התורה.
הבעל שם טוב הדגיש כי הסתכלות בציצית מעוררת את הנשמה לעבודת השם. חוטי הציצית - שבעה לבנים ואחד תכלת לפי המסורת - מסמלים את השמיים והארץ המתחברים בלב האדם.
בהלכה נפסק כי ציצית פסולות פוטרות את האדם מן החיוב, על כן יש להקפיד על בדיקתן התמידית. החזון איש ומרן החפץ חיים הדגישו את חשיבות המצווה במיוחד בדורנו.
ראו גם
טלית - תפילין - מצוות עשה - תרי"ג מצוות - הלכות תפילה
מקורות
- תורה: במדבר טו, לח; דברים כב, יב
- משנה: מנחות פרק ד
- תלמוד בבלי: מנחות מב.-מד.
- רמב"ם: הלכות ציצית
- שולחן הערוך: אורח חיים סימנים ח-כד
- זוהר: פרשת שלח