חכמה

• • חכמה** היא הספירה הראשונה בעשר הספירות האלוהיות במערכת הקבלה, הנחשבת לראשית כל השכל והידיעה העליונה.

רקע והיסטוריה

החכמה נזכרת בכתובים כראשית בריאת העולם, כמו שנאמר "ה' בחכמה יסד ארץ" (משלי ג, יט). בספרות הקבלה התפתחה החכמה כמושג מרכזי החל מספר הבהיר וספר הזוהר, שם היא מתוארת כנקודה ראשונה של הגילוי האלוהי בעולמות.

משמעות רוחנית

החכמה היא הבזק התחלתי של ההשגה האלוהית, הכוח הראשון שפורץ מן הכתר העליון ומאיר את המציאות. לפי תורת החסידות, החכמה היא מקור הביטול והענווה האמיתית, שכן מי שמגיע לדרגת החכמה האמיתית מבין את מיעוטו מול גדולת הבורא.

בזוהר הקדוש נאמר: "חכמה איהו נוקבא דלעילא, דמנה פתחין כל פתחין" - החכמה היא הנקבה העליונה, ממנה נפתחים כל הפתחים. החכמה מתגלה כנקודה פנימית בתוך הכתר, והיא המקור לכל ההשגות הרוחניות.

בעבודת ה' האישית, החכמה מתבטאת ביראת שמים טבעית ובהכרה פנימית של אמיתת הבורא. הבעל שם טוב מלמד שהחכמה האמיתית היא הכרת מקום האדם בבריאה ושאיפתו לדבקות באין סוף ברוך הוא.

ראו גם

כתר בינה דעת עשר ספירות עולם האצילות יראת שמים

מקורות

• תנ"ך: משלי ג, יט; קהלת ז, יב
• תלמוד: מנחות כט, ב
• ספר הזוהר: פרשת בראשית
• ספר התניא: שער היחוד והאמונה
• ליקוטי מוהר"ן: תורה ל