ספר הזוהר

ספר הזוהר

ספר הזוהר

ספר הזוהר הוא אחד הספרים החשובים ביותר בקבלה היהודית. זהו קובץ פירושים מיסטיים על התורה, המיוחס לרבי שמעון בר יוחאי, תנא מתקופת התלמוד.

רקע / היסטוריה

ספר הזוהר נכתב לראשונה במאה השלוש עשרה בספרד או בדרום צרפת. מחברו המיוחס הוא רבי שמעון בר יוחאי, תנא מהמאה השנייה לספירה, אך הספר נוצר הרבה מאוחר יותר, כנראה על ידי תלמידיו או מעריציו של רבי שמעון. הספר התפרסם לראשונה בסוף המאה השש עשרה והפך למרכז העיקרי של הקבלה המוסרית והמיסטית.

תוכן עיקרי / משמעות

ספר הזוהר מכיל פירושים מיסטיים על התורה, המאירים את משמעויותיה העמוקות והנסתרות. הספר מתמקד בהבנת מבנה העולם העליון והתהליכים הרוחניים המתרחשים בו, כגון התהוות האלוהות, יחסי הספירות, וירידת הנשמה לעולם הזה. הפירושים מבוססים על תפיסה של שכבות נסתרות בתוך התורה, והם מבטאים עולם רוחני מורכב ועשיר.

השפעה / מורשת

ספר הזוהר הפך למרכז החשוב ביותר של הקבלה היהודית והשפיע עמוקות על המחשבה והתרבות היהודית בעת החדשה. הוא השפיע על התפתחות הקבלה, הניב פירושים רבים והיה מקור השראה למיסטיקאים יהודיים רבים. עד היום, ספר הזוהר נחשב לאחד הספרים החשובים והמשפיעים בעולם היהדות.