מהרי"א מבעלז

מהרי"א מבעלז

• • רבי יהושע אהרן פריעדמאן מבעלז** (תקצ"ח-תרע"ז, 1838-1917), המכונה **מהרי"א מבעלז**, היה האדמו"ר השני מבעלז וממנהיגי החסידות הבולטים בגליציה במאה התשע עשרה ותחילת המאה העשרים. זכה לשם של גדול בתורה ובחסידות, והקים את חצר בעלז כאחת מחצרות החסידות החשובות והמשפיעות ביותר בתקופתו.

תולדות חיים

נולד בשנת תקצ"ח (1838) בעיירה בעלז שבמזרח גליציה (כיום באוקראינה) לאביו רבי שלמה פריעדמאן זצ"ל, מייסד חסידות בעלז. כבר מילדותו התבלט בחדות שכלו ובקדושתו, וזכה לחינוך תורני וחסידי מהמעלה הראשונה תחת השגחתו הישירה של אביו הקדוש.

בצעירותו למד אצל גדולי הדור והתמחה בכל חלקי התורה - בנגלה ובנסתר כאחד. התחנך על ברכי המסורת החסידית הפולנית-גליציאית, ושאב מהשפעתם של גדולי האדמו"רים בדורו. לאחר נישואיו, המשיך להתמסר ללימוד התורה ולעבודת ה' בהתלהבות ובדביקות רבה.

כאשר נפטר אביו בשנת תרכ"ו (1866), ירש הרי"א זי"ע את מקומו כאדמו"ר בעלז בהיותו כבן עשרים ושמונה. למרות צעירותו, התקבל בכבוד רב על ידי החסידים והזקנים שבהם, שהכירו בגדלותו בתורה ובמעלותיו הרוחניות המיוחדות.

דרכו בעבודת ה'

המהרי"א מבעלז זי"ע פיתח גישה מקורית בעבודת ה', המשלבת בין עמקות הלמדנות הליטאית לבין החמימות והדביקות החסידית. הדגיש במיוחד את ערך השמחה בעבודת ה', והיה אומר כי "שמחה פורצת גדר" - היא מסוגלת לפרוץ את כל המחיצות הרוחניות ולהביא את האדם לדביקות אמיתית בבורא עולם.

עיקר דרכו התבססה על שלושה יסודות מרכזיים: לימוד התורה בעמקות ובהתמדה, עבודת התפילה בכוונה ובדביקות, וקיום המצוות בהידור ובשמחה. הדגיש את החשיבות של אהבת ישראל ושל דאגה לצרכיהם הגשמיים והרוחניים של כל יהודי, ללא הבדל מעמד או רמה דתית.

בתחום הלימוד, פיתח שיטה ייחודית הידועה בשם "דרך בעלז" - גישה המאפיינת את בית המדרש הבעלזי עד היום. שיטה זו משלבת בין הפלפול החריף והניתוח העמוק של הסוגיות, לבין הקשר המתמיד לצד המעשי וההלכתי של התורה.

ספריו ותורתו

המהרי"א זי"ע הותיר אחריו אוצר עשיר של חידושי תורה ודרושים, המרוכזים בעיקר בספרו המפורסם "חידושי הרי"א". הספר כולל חידושים על כל הש"ס, ומציג את דרכו המיוחדת בלמדנות - המשלבת בין החדות והפלפול לבין הפשטות והבהירות.

בנוסף לחידושי הש"ס, נכתבו ונאספו גם דרושיו למועדים ולפרשיות השבוע, הכוללים פנינים חסידיות ורוחניות רבות. תורתו מתאפיינת בשילוב הרמוני בין הנגלה והנסתר, ובדרך ייחודית להפוך מושגים עמוקים ומורכבים לקרובים ונגישים לכל אדם.

מאמריו החסידיים עוסקים בעיקר בנושאי עבודת ה' המעשית - תפילה, תשובה, אהבת ה' ויראתו. התמחה במיוחד בביאור עניינים הקשורים לקדושת השבת והמועדים, ופיתח מערכת שלמה של מחשבות ומנהגים הקשורים לזמנים קדושים אלו.

מופתים וסיפורים

סביב דמותו של המהרי"א זי"ע נקשרו סיפורים רבים על מופתים וישועות שפעל למען חסידיו ולמען כלל ישראל. המסורת החסידית מספרת על רוח הקודש שזכה לה, ועל יכולתו לחזות עתידות ולהעניק ברכות שהתגשמו בפועל.

מסופר שהיה נוהג לקבל אורחים בביתו בכל עת, ולדאוג לצרכיהם הגשמיים והרוחניים כאחד. רבים מחסידיו מעידים על התעניינותו האישית בכל אחד מהם, ועל הדרכתו החכמה בענייני עבודת ה' ובעניינים מעשיים.

היה ידוע במיוחד בתפילתו הנלהבת ובכוחה הרב. רבים מהמספרים מתארים את אווירת הקדושה שהיתה שוררת בבית הכנסת כאשר המהרי"א זי"ע היה מתפלל, ואת ההתרגשות והדביקות שהעביר לכל הנוכחים.

השפעתו ומורשתו

תחת הנהגתו של המהרי"א זי"ע הפכה חצר בעלז לאחת מחצרות החסידות הגדולות והמשפיעות בגליציה ובכל אירופה המזרחית. אליו נהרו אלפי חסידים מכל רחבי הגולה, וביתו הפך למרכז תורני ורוחני חשוב.

גידל דור שלם של תלמידים וחסידים שהמשיכו את דרכו ואת מורשתו. רבים מתלמידיו הפכו לאחר מכן לרבנים ולמנהיגים רוחניים בקהילותיהם, ופיזרו את תורתו ואת דרכו ברחבי העולם היהודי.

השפעתו המיוחדת ניכרת גם בתחום החינוך הדתי. הקפיד על הקמת חדרים ובתי מדרש על פי השיטה הבעלזית, ופיתח דרכי חינוך ייחודיות השמות דגש על השילוב בין הלמדנות והחסידות.

בשנותיו האחרונות עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים, שם המשיך בפעילותו הרוחנית ובכתיבת חידושי תורה. עלייתו לארץ ישראל נתפסה על ידי חסידיו כצעד רוחני משמעותי, והשפיעה על רבים מהם לחקות את מעשהו.

יום ההילולא

המהרי"א מבעלז זי"ע נפטר בעיירה בעלז בשנת תרע"ז (1917) ונקבר שם. יום פטירתו, כ"ג אלול, נקבע כיום הילולא בקרב חסידי בעלז ומעריציו. במהלך השנים נהגו חסידים רבים לעלות לציונו בבעלז, ולאחר מלחמת העולם השנייה והשואה נהגו לציין את יום הזיכרון בישיבות ובבתי מדרש של חסידות בעלז ברחבי העולם.

מורשתו של המהרי"א זי"ע נמשכת גם כיום דרך צאצאיו ותלמידיו, הממשיכים להנהיג את חסידות בעלז ואת מוסדותיה הרבים בישראל ובעולם. ספריו נלמדים עד היום בישיבות ובבתי מדרש רבים, ודרכו בעבודת ה' ממשיכה להשפיע על דורות של לומדי תורה ועובדי ה'.