האדמו"ר מבעלז

האדמו"ר מבעלז

• • רבי אהרן רוקח מבעלז** (ה'תרי"ב-ה'תרפ"ד, 1852-1924), הידוע כ**האדמו"ר מבעלז** זצ"ל, היה מגדולי הצדיקים והאדמו"רים בדורו, מראשי החסידות בגליציה ומחידשי דרכי העבודה ברוח תורת הבעל שם טוב הקדוש זי"ע. נחשב לאחד מעמודי התווך של החסידות במזרח אירופה, והקים חצר חסידית נרחבת שהשפיעה על עשרות אלפי חסידים.

תולדות חיים

נולד ב' באייר ה'תרי"ב (1852) בעיר בעלז שבגליציה, לאביו הצדיק רבי יצחק אייזיק רוקח זצ"ל, האדמו"ר הקודם מבעלז. מגיל צעיר התבלט בחדות שכלו, ביראת שמים ובהתמסרות לתורה ולעבודת ה'. גדל בבית אביו הקדוש, שהיה מגדולי האדמו"רים בדורו, ומהם ירש את מסורת החסידות הקדושה של בית רוקח.

השושלת הקדושה של בית רוקח מבעלז התפרסמה בדורות כבית של צדיקים וגדולי ישראל, שהנהיגו את עדת החסידים ברוח תורת החסידות הקדושה. מצעירותו נודע בקרב גדולי דורו כעילוי מופלא ובעל מדות טובות, והתפרסם בענוותנותו ובקדושתו.

לאחר פטירת אביו הקדוש, קיבל עליו את נטל הנהגת החסידים בעיר בעלז ובכל הסביבה. בימי הנהגתו התפתחה החצר החסידית והפכה למרכז רוחני חשוב ביותר, שאליו נהרו חסידים מכל רחבי גליציה ואזורי פולין וליטא.

דרכו בעבודת ה'

האדמו"ר מבעלז זצ"ל התמיז בדרך עבודתו הייחודית, שהדגישה את שלושת עמודי החסידות: **שמחה**, **תפילה בכוונה** ו**לימוד התורה בחדווה**. לימד את חסידיו כי עבודת ה' צריכה להיעשות בשמחה ובהתלהבות, כפי שלימד הבעל שם טוב הקדוש זי"ע.

במיוחד הדגיש את חשיבות התפילה בכוונה ובדבקות. תפילותיו היו מפורסמות בכל הסביבה, ורבים באו רק כדי לראות את התלהבותו ודבקותו בשעת התפילה. חסידיו מעידים שהיו עדים לעליות נשמה אמיתיות בעת שהיה מתפלל בציבור.

בתחום לימוד התורה פיתח שיטה ייחודית, שהדגישה את הצורך בלימוד בשמחה ובהבנה עמוקה, תוך חיבור הלב והשכל. דרש מחסידיו לא רק לימוד שטחי, אלא הבנה פנימית של מהות התורה והמצוות.

ספריו ותורתו

הותיר אחריו מורשת תורנית עשירה, הכוללת את הספרים **"בית אהרן"** ו**"דברי אהרן"**, המכילים את חידושיו בתורה ואת תורותיו החסידיות. ספרים אלו נחשבים לפנינים בספרות החסידית, ומשמשים מקור השראה לתלמידיו ולחסידיו עד היום.

בתורותיו הדגיש את הקשר הפנימי בין הגילוי והנסתר בתורה, ולימד על הדרכים לחיבור הנפש באלקות. מאמריו בעניני עבודת ה' מתמקדים בדרכי הדבקות, באמונה פשוטה ובעבודת המידות.

מתורותיו הנפוצות: "אין שמחה כהתרת הספקות" - שלימד כי השמחה האמיתית באה מתוך בהירות והבנה בעבודת ה', ו"התפילה היא עבודה שבלב" - שהדגיש את הצורך בכוונה פנימית אמיתית.

מופתים וסיפורים

כמו רבים מגדולי הצדיקים, התפרסם האדמו"ר מבעלז זצ"ל גם במופתים ובנסים שנעשו על ידו. חסידיו מספרים על ברכות שהתקיימו, על ישועות שבאו בעקבות תפילותיו ועל רפואות שקיבלו אנשים שבאו להתברך אצלו.

במיוחד התפרסם בכשרון מיוחד לראות את הפנימיות של האדם ולהנחותו בדרך הנכונה לעבודת ה'. רבים מבקשיו עזבו אותו זכים יותר ומחויבים יותר למצוות ולתורה.

השפעתו ומורשתו

במהלך שנות הנהגתו הקים עדה חסידית רחבת היקף, הכוללת אלפי חסידים ברחבי גליציה ומחוצה לה. חסידיו התפזרו בערים רבות, והקימו בתי מדרש ומוסדות תורה ברוח דרכו הקדושה.

בשנת ה'תרפ"ב (1922), בגיל מתקדם, עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים עיר הקודש. שנותיו האחרונות בירושלים היו שנות התעמקות רוחנית וכתיבת חיבורי תורה נוספים.

השפיע רבות על דור תלמידיו, שהמשיכו את דרכו ואת תורתו. חלק מהם הקימו מוסדות תורה ובתי מדרש נוספים, והפיצו את תורתו ברחבי העולם היהודי.

יום ההילולא

נפטר י"ט בטבת ה'תרפ"ד (1924) בירושלים, ונקבר בהר הזיתים. יום י"ט בטבת נחשב מאז ליום הילולא, בו חסידי בעלז מתכנסים לזכרו ולימוד תורתו.

מורשתו נמשכת עד היום דרך חסידי בעלז ברחבי העולם, שממשיכים את מנהגיו ואת דרכו בעבודת ה'. השושלת הקדושה המשיכה לפרוח, וצאצאיו ממשיכים להנהיג קהילות חסידיות גדולות בישראל ובעולם.

האדמו"ר מבעלז זצ"ל נחשב עד היום לאחד מגדולי הצדיקים בדורות האחרונים, ודמותו משמשת מופת לדרך החסידות הקדושה ולעבודת ה' באהבה ובשמחה.