אהבת ישראל מויז'ניץ

אהבת ישראל מויז'ניץ

• • אהבת ישראל מויז'ניץ** (ה'תרט"ו-ה'תרצ"א, 1855-1931), הוא רבי יצחק אייזיק הלוי ז'ורבין זצ"ל, האדמו"ר מויז'ניץ, אחד מגדולי הצדיקים והמנהיגים החסידיים בדור האחרון שלפני השואה. נקרא על שם ספרו המפורסם "אהבת ישראל", והוא נחשב למייסד ומחדש חצר החסידות הגדולה של ויז'ניץ. התפרסם באהבתו הגדולה לכל יהודי ובמסירותו הרבה להצלת נפשות ולחיזוק היהדות בדורו הקשה.

תולדות חיים

נולד בשנת ה'תרט"ו (1855) בעיירה קריווע שבגליציה (כיום באוקראינה), בן לרבי יצחק מאיר זצ"ל, האדמו"ר מויז'ניץ. מצאצאי השושלת הקדושה של האדמו"ר הקדוש רבי מנחם מנדל מויז'ניץ זי"ע, ממייסדי החסידות הגליציאית. כבר בילדותו התגלו בו כשרונות מיוחדים ותכונות של קדושה וטהרה, ורבותיו הכירו בגדולתו העתידה.

גדל ונתחנך בחצר אביו הקדוש, ושאב ממנו את עיקרי דרכו בעבודת ה' - השילוב בין לימוד התורה לעומק ובין עבודת הלב והתקרבות אל הבורא. למד תורה ברבים ממרכזי הלימוד הגדולים בגליציה, ובמיוחד התמחה בתורת הנסתר ובדרכי החסידות.

דרכו בעבודת ה'

האדמו"ר מויז'ניץ זצ"ל פיתח דרך מיוחדת בחסידות, שעיקריה אהבת ישראל הבלתי מוגבלת והתקרבות לכל יהודי, מכל רבדי העם ודרגותיו. דגל בעיקרון שכל יהודי, ללא הבדל מעמדו או רמתו הרוחנית, זוכה לאהבה ולקבלה מלאה. עיקרון זה בא לביטוי בכינויו ובשם ספרו "אהבת ישראל".

בשנת ה'תרס"ז (1907) התיישב בעיירה ויז'ניץ שברומניה (כיום באוקראינה) וכיהן שם כרבה של העיירה ואדמו"רה של קהילה גדולה וחשובה. תחת הנהגתו הפכה ויז'ניץ למרכז חסידותי מפורסם, אליו נהרו יהודים מכל קצווי אירופה המזרחית לקבל ברכה, עצה והדרכה רוחנית.

התמסר בנפשו לחיזוק מוסדות התורה והחינוך, הקים ישיבות ותמך בתלמידי חכמים רבים. מתוך הבנתו העמוקה את אתגרי הזמן, פעל בכל כוחו נגד זרמי ההתבוללות וההשכלה שחדרו לקהילות היהודיות במזרח אירופה.

ספריו ותורתו

חיבר ספרים רבים ונכבדים, שבהם הותיר את תורתו וחידושיו הגדולים. ספרו המפורסם ביותר הוא **"אהבת ישראל"**, הכולל מאמרים ודרושים על פרשיות השבוע והמועדים, המלאים חכמה עמוקה ורגש אמיתי. הספר מדגיש את חובת אהבת הבריות והחסד, ומלמד כיצד להגיע לדרגות גבוהות בעבודת ה' דרך אהבת ישראל הטהורה.

ספר נוסף חשוב שחיבר הוא **"דברי יצחק"**, הכולל פירושים על התורה, חידושי הלכה ומאמרי חסידות. בספר זה ניכרת בקיאותו העצומה בכל חלקי התורה - נגלה ונסתר, וכן יכולתו לשלב בין הלכה לאגדה ולחסידות.

תורתו התבססה על שילוב ייחודי של לימוד עיוני מעמיק, עבודת המידות והתבוננות, ובעיקר - על הדגשת כוח האהבה כמפתח לכל צמיחה רוחנית. לימד כי דרך אהבת ישראל הכנה אפשר להגיע לאהבת ה', ושרק מי שאוהב את הבריות באמת יכול להיות כלי ראוי לשפע אלוהי.

השפעתו ומורשתו

האדמו"ר זצ"ל השפיע רבות על היהדות החרדית בכלל ועל עולם החסידות בפרט. תלמידיו ומקורביו הפיצו את תורתו וחכמתו במרכזי יהדות רבים, והקימו קהילות חסידיות חדשות על יסודות דרכו. חצר ויז'ניץ הפכה תחת הנהגתו למעון של חכמת התורה והחסידות, ושמה הגיע עד לקצווי תבל.

הקים רשת רחבה של מוסדות חסד ותמיכה, וידוע היה כמי שאינו מונע עזרה מכל פונה אליו. בתי מדרש, ישיבות, תלמודי תורה וגמילות חסדים - כל אלה נהנו מתמיכתו הנדיבה. רבים מן הנזקקים מצאו בביתו מקלט ותמיכה, ללא הבדל דת ולאום.

מורשתו נמשכת עד היום בשושלת אדמו"רי ויז'ניץ, שממשיכים להנהיג קהילות חסידיות גדולות בישראל ובתפוצות. ספריו נלמדים ונדפסים שוב ושוב, ותורתו מהווה מקור השראה למאות אלפי חסידים ואוהבי תורה ברחבי העולם.

יום ההילולא

נפטר בט' בניסן ה'תרצ"א (1931) בעיירה ויז'ניץ, ונקבר שם במקום שהפך למקום עלייה לרגל של המוני חסידים ואוהדים. יום פטירתו, ט' ניסן, נחגג מדי שנה כיום הילולא בקהילות ויז'ניץ ובמרכזי חסידות נוספים.

מנהג קדוש נהגו אנשיו לערוך בכל שנה בע"ה, בו מתאספים תלמידיו ומעריציו להעלות זכרו לברכה, ללמוד מתורתו ולחזק זה את זה בדרכי החסידות ואהבת ישראל שהותיר להם במורשה.