הושענא רבה
- הושענא רבה
- הושענא רבה** הוא היום השביעי של חג הסוכות, הנחשב ליום של גמר החתימה וההכרעה הסופית בדין השנה החדשה.
- רקע והיסטוריה
הושענא רבה נקרא על שם תפילת "הושענות" הארוכה הנאמרת ביום זה. במקדש היו מקיפים את המזבח שבע פעמים עם ענפי ערבה, וכיום מקיפים בבית הכנסת את הבימה שבע הקפות תוך אמירת פיוטי הושענא. לפי המסורת, מלאכי השרת מספרים את מעשי בני ישראל במשך השנה, ובהושענא רבה נחתמת ההכרעה הסופית לשנה הבאה.
- משמעות רוחנית והלכתית
הזוהר הקדוש מכנה את הושענא רבה "יומא דחותמא רבא" - יום החותם הגדול. זהו היום האחרון שבו ניתן לשנות את הגזר דין, ולכן נוהגים להתעורר בתשובה ובתפילה מיוחדת. המהר"ל מפראג מבאר כי בהושענא רבה נגמרת תיקון העולם שהחל בראש השנה.
ביום זה נוהגים לומר סליחות מאוירת לילה, לחבוט בחמש ערבות (חביטת הערבות), וללון בבית הכנסת. לפי המקובלים, נפילת העלים מענפי הערבה מסמלת את השלכת החטאים.
במדרש תנחומא (אמור כא) נאמר: "אם לא נטלתם לולב כל ימות החג, טלו בהושענא רבה". הבית יוסף מבאר כי הושענא רבה הוא כמו נעילה ביום הכיפורים - המצולע האחרון.
> כמובא בספר חסידים (סימן ר"לח): "בהושענא רבה הקב"ה חותם על גזר הדין, לכך צריך לכוין בתפילה ובתשובה"
ראו גם[עריכה]
מקורות[עריכה]
- תלמוד בבלי, מסכת סוכה מו ע"א-מח ע"ב
- זוהר הקדוש, פרשת פנחס
- ספר חסידים, סימן ר"לח
- שולחן ערוך, אורח חיים הלכות סוכות סימן תרס"ד
- מדרש תנחומא, פרשת אמור