אור המאיר

אור המאיר הוא ספר חסידות מרכזי ויסודי, מתורתו של רבי זאב וולף מז'יטומיר (ת"ק-תקנ"ח; 1740-1798), שהיה אחד מצדיקי החסידות בדור השלישי ומגדולי תלמידי המגיד ממזריטש'. הספר מסודר על פי פרשיות התורה ומועדי ישראל, והוא נחשב לאחד הספרים העמוקים והמחייבים ביותר בספרות החסידית.

על המחבר[עריכה]

רבי זאב וולף בן אברהם מז'יטומיר היה מגדולי תלמידי המגיד ממזריטש', והוא נמנה עם מפיצי תורת החסידות בפולין ובאוקראינה. בצעירותו עסק במסחר ביין, ולאחר מכן שימש כ"מגיד מישרים" - דרשן נודד שהפיץ את תורת החסידות.

לאחר שנים של נדודים, התיישב בז'יטומיר (ז'יטאָמיר) שבאוקראינה, שם ייסד בית מדרש וגידל תלמידים רבים. רבי זאב וולף נודע בעמקותו בחסידות, בדביקותו העצומה, ובדרשותיו המופלאות.

הוא היה בקשר הדוק עם גדולי החסידות בדורו, ובייחוד עם רבי לוי יצחק מברדיטשוב, ששיבח מאוד את תורתו.

מבנה הספר[עריכה]

הספר נכתב ונערך על ידי תלמידו המסור רבי אלעזר מז'יטומיר, שרשם את דרשותיו של רבו ואסף את תורותיו. ייחודו של הספר בכך שהוא נדפס עוד בחיי רבי זאב וולף, בשנת תקנ"ח (1798) בקוריץ, זמן קצר לפני פטירתו.

הספר מחולק לפי סדר התורה והמועדים:

חלק ראשון - על התורה - תורות ודרושים על פרשיות התורה, מסודרים לפי סדר השבועות. כל פרשה כוללת ביאורים עמוקים על פסוקים שונים, דרושים חסידיים, ורעיונות בעבודת השם.

חלק שני - על המועדים - דרושים ומאמרים על החגים והמועדים: ראש השנה, יום הכיפורים, סוכות, חנוכה, פורים, פסח, ספירת העומר, שבועות, ימים נוראים, ושאר מועדים.

חלק שלישי - על חמש מגילות - ביאורים על חמש המגילות: שיר השירים, רות, איכה, קהלת ואסתר. הביאורים מוצגים בדרך חסידית, ומגלים את הממד הפנימי של המגילות.

חלק רביעי - תורות נוספות - לקט של תורות קצרות, ביאורים ורעיונות על נושאים שונים שלא נכללו בחלקים הקודמים.

במהדורות מסוימות נוספו גם:

הסכמות - הסכמותיהם של גדולי החסידות, ובראשן ההסכמה החשובה של רבי לוי יצחק מברדיטשוב
מכתבים - איגרות שכתב רבי זאב וולף לתלמידיו
מעשיות - סיפורים ומעשיות על רבי זאב וולף ועל רבו המגיד ממזריטש'

תורת החסידות בספר[עריכה]

עבודה בשלימות[עריכה]

הספר "אור המאיר" נודע בדרישה לעבודת השם בשלימות מוחלטת. רבי זאב וולף מציב סטנדרטים גבוהים מאוד לעובד ה', ומלמד על הצורך להגיע למדרגות של דביקות מוחלטת, ביטול עצמי, וקדושה גמורה.

דרישה זו לשלימות היא מאפיין בולט של הספר, והיא מה שהקשה על קוראים מסוימים. מסיבה זו, ישנן חצרות חסידיות שהמליצו לא להניח את הספר לידי בחורים צעירים, מחשש שלא יוכלו לעמוד בדרישות הגבוהות ויתייאשו.

עומק קבלי[עריכה]

הספר מתאפיין בעומק קבלי רב. רבי זאב וולף משתמש במושגים מעולם הקבלה, ומסביר את עבודת השם דרך המבנה של העולמות העליונים, הספירות, והפרצופים. ההבנה המלאה של רבים מהדרושים דורשת ידע מוקדם בקבלה.

מקורותיו העיקריים של רבי זאב וולף הם בכתבי האר"י הקדוש (רבי יצחק לוריא) ובתורת המגיד ממזריטש', שהיה רבו הישיר.

דביקות ובטול[עריכה]

נושאים מרכזיים בספר הם הדביקות בה' וביטול היש. רבי זאב וולף מלמד על הצורך להתבטל לגמרי מפני האלוקות, ועל הדרך להגיע למצב של דביקות תמידית בבורא, אפילו תוך כדי עיסוק בענייני העולם הזה.

עבודת השם דרך הגשמיות[עריכה]

כמו בספרי חסידות אחרים, גם ב"אור המאיר" מודגש הרעיון של עבודת ה' דרך הגשמיות - "בכל דרכיך דעהו". רבי זאב וולף מלמד כיצד להעלות את כל המעשים הגשמיים לקדושה, וכיצד לראות בכל דבר את האלוקות הפנימית.

תפילה[עריכה]

הספר עוסק רבות בעניין התפילה, בכוונות הנדרשות, ובדרכים להגיע לדביקות דרך התפילה. רבי זאב וולף מסביר את המבנה הפנימי של התפילות ואת הקשר בין התפילה לבין העולמות העליונים.

השפעה והפצה[עריכה]

ספר "אור המאיר" זכה להערכה רבה בעולם החסידות, אך הוא נתפס כספר למתקדמים ולבעלי ידע קודם בחסידות ובקבלה.

הערכת גדולי החסידות[עריכה]

גדולי החסידות בדורות הבאים הביעו הערכה רבה כלפי הספר:

רבי לוי יצחק מברדיטשוב כתב הסכמה חשובה לספר, בה הוא משבח את תורתו של רבי זאב וולף ומעודד לפרסם את הספר.

רבי חנוך האניך מאלכסנדר היה נוהג ללמוד בכל שבוע את פרשת השבוע מתוך "אור המאיר". הוא אמר שהספר מעורר אותו לעבודת השם.

רבי יששכר דוב מבעלזא אמר את המימרא המפורסמת: "אם רבי זאב וולף היה אומר את הדרוש בעצמו, היה מעורר את הנשמות עד השמים. אבל תלמידו רבי אלעזר רק שמע וכתב, והדפוס הדפיס - ובכל זאת, גם מה שנשאר מזה מעורר את הלב".

בחסידות הפולנית והגליציאנית הספר נחשב לספר עמוק ומחייב, והוא נלמד בעיקר על ידי תלמידי חכמים מתקדמים.

קושי ועומק[עריכה]

הספר ידוע כאחד הספרים הקשים והעמוקים בספרות החסידית. לשונו מורכבת, המושגים דורשים ידע קבלי מוקדם, והדרישות שהוא מציב גבוהות מאוד.

בשל כך, ישנן חצרות חסידיות שהמליצו לא ללמוד את הספר אלא לאחר השגת בגרות רוחנית מסוימת ולימוד מקיף בחסידות ובקבלה. הרבי מקוצק והרבי מגור היו נזהרים בהמלצה על הספר לבחורים צעירים.

עם זאת, אלו שהצליחו להתעמק בספר מעידים על העושר הרוחני העצום שבו, ועל כוחו לעורר ולחזק בעבודת השם.

סגולות הספר[עריכה]

בעולם החסידים מיוחסות לספר סגולות מיוחדות. רבים נוהגים ללמוד מהספר בקביעות כאמצעי להתעלות רוחנית ולהתקרב לדביקות בה'.

מסופר על חסידים שנהגו ללמוד קטעים מהספר לפני תפילה, כהכנה להתעוררות ולדביקות.

מהדורות[עריכה]

הספר נדפס במהדורות רבות לאורך השנים:

מהדורה ראשונה - קוריץ, שנת תקנ"ח (1798), עוד בחיי המחבר. זוהי המהדורה הנדירה והמבוקשת ביותר. היום קיימים רק עותקים בודדים ממהדורה זו בספריות גדולות ובידיים פרטיות.

מהדורה שנייה - לאחר תקנ"ח, במקום לא ידוע בדיוק.

מהדורה שלישית - קוריץ, שנת תק"ע (1810).

פריזוב (Parysow) - שנת תקע"ה (1815).

למברג (לבוב) - שנת תרי"א (1851).

ורשה - שנת תרס"ג (1903).

פיעטרקוב - מהדורה מוקדמת מהמאה ה-19.

מהדורות ירושלים - במאה ה-20 הודפסו מספר מהדורות בירושלים, כולל מהדורות עם תיקונים והשלמות.

מהדורת "אור המאיר המבואר" - שני כרכים, בהוצאת מכון אור לישרים - עוז והדר, שנת תשפ"ג (2023). מהדורה זו כוללת ביאורים בלשון קלה וברורה, הסברים על מושגי יסוד, ציונים ומראי מקומות, והיא נועדה להנגיש את הספר לקהל רחב יותר.

מהדורות דיגיטליות - בשנים האחרונות הספר זמין גם בפורמטים דיגיטליים, כולל באתרים כמו Sefaria ו-HebrewBooks.

לימוד הספר[עריכה]

בחסידות נוהגים ללמוד מ"אור המאיר" באופן קבוע, בעיקר במוסדות לימוד מתקדמים ובקרב תלמידי חכמים.

מנהג נפוץ הוא ללמוד את פרשת השבוע מתוך הספר, בעיקר בקרב אלו שכבר יש להם בסיס בלימוד חסידות וקבלה.

לפני חגים ומועדים נוהגים ללמוד את הדרושים הרלוונטיים מהספר כהכנה לחג.

הספר נלמד גם בשיעורים קבועים בבתי מדרש חסידיים, לעיתים עם מורה או רב שמסביר את העומק והמושגים.

ייחודיות הספר[עריכה]

"אור המאיר" מיוחד בכמה היבטים:

1. נדפס בחיי המחבר - בניגוד לרוב ספרי החסידות של אותה תקופה, שנדפסו לאחר פטירת מחבריהם, "אור המאיר" נדפס בחיי רבי זאב וולף.

2. עומק קבלי - הספר מתאפיין בעומק קבלי רב יותר מאשר ספרי חסידות אחרים מאותה תקופה.

3. דרישה לשלימות - הספר מציב סטנדרטים גבוהים מאוד לעבודת השם, ודורש שלימות מוחלטת.

4. השפעת המגיד - רבים מהרעיונות בספר מקורם בתורת המגיד ממזריטש', ולכן הספר נחשב גם כמעין "תעודה" לתורת המגיד.

קישורים נוספים[עריכה]

קטגוריה[עריכה]