דרור יקרא

דרור יקרא הוא פיוט לשבת קודש שנתחבר בידי רבי דוניש בן לברט בן המאה העשירית. זהו אחד הפיוטים הקדומים והמפורסמים ביותר מזמירות השבת.

מחבר הפיוט

הפיוט נתחבר על ידי רבי דוניש בן לברט (920-990 לערך), אשר חי בפאס שבמרוקו. היה זה אחד התלמידים הראשונים של רב סעדיה גאון. רבי דוניש היה בעל לשון ודקדקן, ונחשב לאחד מחלוצי הפיוט העברי בספרד.

מבנה הפיוט

אקרוסטיכון

הפיוט בנוי כאקרוסטיכון - ראשי התיבות של הבתים מרכיבים את שם המחבר: דוניש חזק.

שפה עברית תנכית

הפיוט נכתב בעברית תנכית טהורה, עם שימוש רב בביטויים מהתנ"ך, במיוחד מספר ירמיהו.

תוכן הפיוט

קריאה לחירות

הפיוט פותח במילים "דְּרוֹר יִקְרָא לְבֵן עִם בַּת" - קריאה לחירות לבן ולבת. המילה "דרור" משמעה חירות או חופש.

שבת כסמל לחירות

הפיוט רואה בשבת סמל לחירות - חירות מעבדות העולם הגשמי, חירות מן המלאכה והטרדות. השבת מעניקה לעם ישראל מרגוע ומנוחה רוחנית.

בקשות

הפיוט כולל בקשות לה':

• לשמור את עם ישראל
• להרבות את זרעו
• לשמוע את תפילתו
• לפדות את העם

משמעות רוחנית

שבת וגאולה

השבת היא טעימה מן העולם הבא - מצב של חופש מוחלט מכבלי הגשמיות. הפיוט מקשר בין מנוחת השבת לבין הגאולה העתידית.

שמירה על עם ישראל

הפיוט מבטא געגועים לגאולה ותקווה לשמירת עם ישראל לעד.

נגינה

ניגונים מפורסמים

לפיוט זה נכתבו ניגונים רבים ומגוונים:

• עדות המזרח - ניגון מזרחי קליט ושמח
• אשכנז - ניגון מסורתי ורגוע
• חסידות - ניגונים חסידיים שמחים
• עדות תימן - ניגון במנגינה תימנית מסורתית

פופולריות

"דרור יקרא" הוא אחד הפיוטים המושרים ביותר בשבת, והוא מוכר בכל קהילות ישראל.

זמן הביצוע

הפיוט מושר בעיקר בסעודות שבת - בעיקר בסעודה השנייה (שבת בצהרים) או בסעודה השלישית.

קישורים נוספים

• זמירות שבת
• שבת קודש
• פיוט
• גאולה