הט"ז

מתוך Smarpedia

הט"ז, רבי דוד הלוי סג"ל (ת"ם-תכ"ז, 1586-1667), היה אחד מגדולי הפוסקים באשכנז במאה ה-17. ידוע בעיקר כמחבר הספר "טורי זהב" על השולחן ערוך, שהפך לאחד מהמפרשים המרכזיים של ההלכה היהודית.

תולדות חיים[עריכה]

ילדות ונעורים[עריכה]

נולד בשנת ת"ם (1586) בעיר לודמיר (ולדימיר-וולינסק) שבפולין. אביו היה רבי שמואל הלוי סג"ל, רב ומנהיג קהילה נכבד. כבר בצעירותו התבלט כעילוי גדול בתורה, ושקד על לימוד התלמוד והפוסקים.

רבותיו[עריכה]

למד אצל גדולי הדור, ובראשם:

  • רבי יהושע פלק הכהן (המהר"ש הכהן), מגדולי פוסקי פולין
  • רבי יואל סירקיש (הב"ח), חותנו ורבו המובהק

משפחתו[עריכה]

נישא לבת רבי יואל סירקיש, מחבר הספר "הב"ח" (בית חדש) על הטור. קשר המשפחה הזה הקנה לו גישה למסורת הלכתית עמוקה וחיזק את מעמדו כפוסק מרכזי.

תפקידיו ברבנות[עריכה]

שימש כרב בקהילות שונות בפולין:

  • פוזנן (Poznań) - שם כיהן כרב הראשי
  • אוסטרהא (Ostrog) - קהילה חשובה בפולין
  • לבוב (Lwów/Lviv) - כיהן כרב ראשי של העיר

במשך שנות כהונתו הרבנית, התמודד עם שאלות הלכתיות קשות, ופסק דין למאות קהילות יהודיות ברחבי מזרח אירופה.

גזירות תח"ת[עריכה]

חווה במו עיניו את מרידת חמלניצקי וגזירות תח"ת-תט"ו (1648-1649), שבהן נרצחו עשרות אלפי יהודים בפולין ובאוקראינה. אירועים טראומטיים אלו השפיעו עליו עמוקות, והוא כתב עליהם בספריו.

פטירתו[עריכה]

נפטר ביום כ"ו שבט תכ"ז (1667) בעיר לבוב. נטמן בבית העלמין הישן של לבוב, ומצבתו נשתמרה עד היום.

יצירתו ההלכתית[עריכה]

"טורי זהב" על השולחן ערוך[עריכה]

ספרו המרכזי והחשוב ביותר הוא "טורי זהב" (בקיצור: ט"ז), פירוש והערות על ארבעת חלקי השולחן ערוך:

  • אורח חיים - הלכות תפילה, שבת וחגים
  • יורה דעה - הלכות כשרות, נדרים וממון
  • אבן העזר - הלכות אישות
  • חושן משפט - דיני ממונות

הספר מתאפיין ב:

  • פסיקות ברורות - הט"ז מציע פסקי הלכה מחוכמים ומנומקים
  • הבנה עמוקה במקורות - הוא מצטט מהתלמוד, הראשונים והאחרונים
  • עצמאות בפסיקה - לא חושש לחלוק על פוסקים מוקדמים לו, כולל הרמ"א
  • דיוקים בלשון הפוסקים - מקפיד על הבנה מדויקת של כל מילה

מקומו בפסיקה[עריכה]

הט"ז נחשב לאחד משלושת עמודי ההלכה בדורות האחרונים, לצד:

  • הש"ך - רבי שבתי הכהן (רבו ומתחרהו ההלכתי)
  • המגן אברהם - רבי אברהם אבלי גומבינר (בן דורו)

מחלוקותיו עם הש"ך, במיוחד בחלק יורה דעה, נודעו לשמצה, והן מהוות חלק מרכזי מהלימוד ההלכתי.

ספרים נוספים[עריכה]

  • דברי דוד - חידושים על מסכת כתובות
  • תקנת עגונות - ספר העוסק בדיני עגונות
  • קונטרס אחרון - הערות נוספות על השולחן ערוך

משנתו ההלכתית[עריכה]

גישה מחמירה[עריכה]

הט"ז נודע בגישתו המחמירה יחסית בפסיקה. הוא נטה לאסור בספיקות הלכתיות, והעדיף "להחמיר" בעניינים שאינם ברורים לחלוטין.

מקוריות בהבנת המקורות[עריכה]

לא חשש לחדש פירושים חדשים בתלמוד ובפוסקים, ולעיתים סתר הסברים מקובלים. דרכו זו הייתה אמיצה ומקורית, אך גם עוררה ביקורת.

הכרעה בין הראשונים[עריכה]

הט"ז מצטט את הראשונים - רש"י, רמב"ם, רמב"ן, רשב"א, רא"ש ועוד - ומכריע ביניהם על פי שיקול דעתו העצמאי. הוא לא מקבל דעה מסוימת רק בגלל מעמדו של בעל הדעה.

מחלוקותיו עם הש"ך[עריכה]

המחלוקת המפורסמת ביותר שלו היא עם תלמידו ומתחרהו, השב"ך (רבי שבתי כהן). השניים התווכחו במאות מקומות בהלכה, במיוחד בחלק יורה דעה.

לעיתים המחלוקת היא לגבי:

  • הבנת מקור תלמודי
  • הכרעה בין ראשונים
  • יישום הלכה למעשה

למרות המתיחות ביניהם, שניהם זכו למעמד מרכזי בעולם ההלכה, ופסקיהם נלמדים עד היום.

מורשתו[עריכה]

ספרו "טורי זהב" נדפס יחד עם כל מהדורות השולחן ערוך, והוא נחשב למפרש מרכזי ומחייב. כל לומדי הלכה לעומק חייבים להכיר את דעות הט"ז ולקחת אותן בחשבון.

רבנים ופוסקים עד ימינו מתייחסים לדעותיו בכבוד רב, ומרבים לצטט אותו בפסקי הלכה. רבים מגדולי האחרונים - החתם סופר, הנודע ביהודה, החזון איש ועוד - התייחסו לדעותיו ופירשו את דבריו.

השפעתו על עולם ההלכה[עריכה]

הט"ז ייצג שיא של עצמאות בפסיקה ההלכתית. הוא לא חשש לחלוק על הרמ"א, על הב"ח (חותנו), ועל פוסקים מכובדים אחרים. דרכו זו השפיעה על דורות הבאים של פוסקים, שלמדו ממנו שיש מקום לחידוש ולעצמאות מחשבתית גם בתחום ההלכה.

ראו גם[עריכה]

קטגוריות[עריכה]