הרב עובדיה יוסף
הרב עובדיה יוסף (תר"פ-תשע"ד, 1920-2013), מרן, היה מגדולי פוסקי ההלכה בדור האחרון, רבה הראשי הספרדי של ישראל, מחבר פורה של עשרות ספרי הלכה ושו"ת, ומנהיג רוחני של מיליוני יהודים. כיהן כראשון לציון והרב הראשי הספרדי של ישראל בשנים 1973-1983, והיה המנהיג הרוחני והרב הבכיר של תנועת ש"ס. זכה לתואר "פוסק הדור" ו"גאון הדור", והשפיע השפעה עצומה על עולם ההלכה והפסיקה היהודית.
ביוגרפיה[עריכה]
ילדות ונעורים[עריכה]
רבי עובדיה יוסף נולד בבגדאד, עיראק, ביום י"א בתשרי תר"פ (23 בספטמבר 1920), כבנם הבכור של יעקב (בן עובדיה) וג'ורג'יה יוסף. כשהיה בן ארבע עלתה משפחתו לארץ ישראל והתיישבה בירושלים בשנת תרפ"ד (1924).
כבר בגיל צעיר התגלה כעילוי מופלג. הוא החל ללמוד בבית הספר "פורת יוסף" בעיר העתיקה בירושלים, ישיבה מפורסמת לבני עדות המזרח, ושם התבלט בכישוריו יוצאי הדופן. רבותיו המפורסמים בישיבה היו הרב עזרא עטיה, הרב צדקה חוצין ועוד גדולי ההוראה.
תחילת דרכו הרבנית[עריכה]
בשנת תש"ה (1945), בהיותו כבן 25, התמנה לדיין בבית הדין הספרדי בירושלים. בשנת תש"ז (1947) נשלח לשמש כרב ראשי ואב בית דין בקהילת יהודי קהיר, מצרים, שם כיהן עד שנת תש"י (1950). בתקופת שהותו במצרים עסק רבות בכתיבת ספריו, ובמיוחד ביסוד לספרו המונומנטלי "יביע אומר".
לאחר שובו לישראל כיהן כדיין ובעל הוראה בתל אביב-יפו, והמשיך לעסוק בכתיבה ובהפצת תורה. בשנת תשכ"ט (1969) התמנה לרב הראשי של תל אביב-יפו, ובשנת תשל"ג (1973) נבחר לראשון לציון והרב הראשי הספרדי של ישראל, תפקיד בו כיהן עד שנת תשמ"ג (1983).
מנהיגות רוחנית[עריכה]
לאחר תקופת כהונתו כראשון לציון, המשיך הרב עובדיה יוסף להיות המנהיג הרוחני המרכזי של יהדות ספרד ועדות המזרח בישראל. בשנת תשמ"ד (1984) ייסד יחד עם אחרים את תנועת ש"ס - תנועה פוליטית חרדית-ספרדית, ועמד בראש מועצת חכמי התורה שלה. תנועת ש"ס הפכה לכוח פוליטי משמעתי, והרב עובדיה היה למנהיג רוחני של מאות אלפי משפחות בישראל ובתפוצות.
תורתו ושיטתו בפסיקה[עריכה]
שיטתו ההלכתית[עריכה]
הרב עובדיה יוסף היה בעל שיטה מיוחדת בפסיקת הלכה, המתאפיינת במספר עקרונות:
- בקיאות אדירה - הרב עובדיה התפרסם בזיכרון פנומנלי ובבקיאות עצומה בכל מקורות התורה: תלמוד, ראשונים, אחרונים, שו"ת ופוסקים. פסקיו מבוססים על עיון מקיף במאות מקורות.
- חזרה למקורות - הרב נהג לחזור למקורות הראשונים ולבחון כל סוגיה מחדש, מבלי להסתפק בפסיקות מאוחרות. הוא היה ידוע בנכונותו לחדש ולהעמיק, ולעתים אף לשנות מנהגים מושרשים אם מצא להם בסיס הלכתי.
- מסורת הספרדים - הרב הדגיש את חשיבות המסורת הספרדית-מזרחית בפסיקה, והעניק משקל רב לפסקי מרן השולחן ערוך, הבן איש חי ופוסקים ספרדים אחרים.
- קולא מדעת - במקרים רבים נטה הרב להקל בהלכה כאשר מצא לכך בסיס מוצק במקורות, ובמיוחד בעניינים שהקלה בהם יכולה לקרב יהודים למצוות.
תחומי פסיקה[עריכה]
הרב עובדיה יוסף עסק בכל תחומי ההלכה, ופסיקותיו משתרעות על פני כל ארבעה חלקי השולחן ערוך. הוא התמחה במיוחד בהלכות שבת, טהרת המשפחה, כשרות, תפילה ומועדים. פסקיו זכו לקבלה רחבה בציבור הספרדי והמזרחי, ורבים מהם התקבלו גם בציבור האשכנזי.
ספריו[עריכה]
הרב עובדיה יוסף חיבר עשרות ספרים בתחומי ההלכה והפסיקה, שמהווים מקור מרכזי ללימוד ולהוראה עד היום.
ספרי השו"ת[עריכה]
- יביע אומר - סדרת ספרי שו"ת (שאלות ותשובות) בהיקף של 11 כרכים, המכסה את כל תחומי ההלכה. זהו הספר המרכזי ביותר של הרב עובדיה, והוא נחשב לאחד מספרי השו"ת החשובים של המאה העשרים.
- יחווה דעת - סדרת שו"ת בת 6 כרכים, העוסקת בשאלות הלכתיות מגוונות.
- יביע אומר החדש - המשך לסדרה המקורית, עם כרכים נוספים שיצאו לאור לאחר מותו.
ספרי הלכה למעשה[עריכה]
- חזון עובדיה - סדרה של 18 כרכים המסכמת את פסקיו ההלכתיים בסדר נושאי. הסדרה כוללת כרכים על שבת, מועדים, ימים נוראים, טהרת המשפחה, ברכות ועוד. ספרים אלו משמשים כמקור מעשי לציבור הרחב.
- לוית חן - פירוש על הסידור ועל ההלכות הקשורות לתפילה.
- טהרת הבית - ספר הלכות בנושא טהרת המשפחה.
- הליכות עולם - ספר המסכם את הלכות התפילה והברכות.
פירושים[עריכה]
- מעור הספר - חידושים על מסכתות בתלמוד הבבלי.
- אנוור השלחן - חידושים וביאורים על השולחן ערוך.
יחסיו עם חסידות חב"ד[עריכה]
הרב עובדיה יוסף קיים קשרים חמים עם חסידות חב"ד ועם הרבי מליובאוויטש. הוא ציטט בספריו פסקים מה"שולחן ערוך" של האדמו"ר הזקן וממקורות חב"דיים אחרים. בשנת תשט"ז (1956) שלח את ספריו לרבי לעיון, ובשנת תשל"ב (1972) שלח לרבי ברכות ליום ההולדת. רבים מבניו קיימו קשרים הדוקים עם חסידי חב"ד, וחלקם למדו בישיבות חב"ד.
פרסים והוקרה[עריכה]
- בשנת תש"ל (1970) זכה הרב עובדיה יוסף בפרס ישראל לספרות תורנית.
- זכה לכינויים "מרן" (מורנו ורבנו), "פוסק הדור" ו"גדול הדור" בחייו.
פטירתו[עריכה]
הרב עובדיה יוסף נפטר בירושלים ביום ג' בחשוון תשע"ד (7 באוקטובר 2013), בהיותו כבן 93. הלוויתו הייתה מהגדולות בתולדות מדינת ישראל, וכמעט מיליון איש השתתפו בה. הוא נקבר בהר המנוחות בירושלים.
מורשתו[עריכה]
מורשתו ההלכתית של הרב עובדיה יוסף ממשיכה להשפיע על מיליוני יהודים ברחבי העולם. ספריו נלמדים בישיבות ובבתי מדרש רבים, ופסקיו נחשבים לסמכות הלכתית מרכזית בעולם הספרדי. בנו, הרב יצחק יוסף, ממשיך את מורשתו ומכהן כראשון לציון והרב הראשי הספרדי של ישראל.
תנועת ש"ס, שאותה ייסד והנהיג, ממשיכה להיות כוח מרכזי בפוליטיקה הישראלית ובחיים הרוחניים של יהדות עדות המזרח.