הרב שך
הרב שך (רבי אלעזר מנחם מן שך, תרנ"ט-תשס"ב, 1899-2001) היה אחד מגדולי ישראל במאה העשרים, ראש ישיבת פוניבז' בבני ברק ונשיא מועצת גדולי התורה. שימש כמנהיג היהדות החרדית הליטאית בארץ ישראל ובעולם למעלה משלושים שנה (משנות ה-70 עד פטירתו ב-2001), והשפיע עמוקות על עיצוב הציבור החרדי הליטאי בישראל ועל הפוליטיקה החרדית.
ביוגרפיה[עריכה]
ילדות ונעורים[עריכה]
נולד ביום י"ט בטבת תרנ"ט (1 בינואר 1899) בעיירה ואבוילניק (Vabalninkas) שבצפון ליטא. אביו, רבי עזריאל שך, היה סוחר תבואה וקמח. אמו, בת שבע, הייתה בתו של הרב ישראל מאיר הלוי לויטן מפומפיאן. משפחת שך הייתה משפחת סוחרים למשך דורות, בעוד משפחת לויטן הייתה משפחת תלמידי חכמים ששירתו קהילות שונות בליטא.
כבר בילדותו נודע כעילוי ומופלג. בשנת תרס"ט (1909), כשהיה בן עשר, נשלח ללמוד בישיבת פוניבז' אצל הרב יצחק יעקב רבינוביץ. בשנת תרע"ג (1913), בגיל 14, עבר ללמוד בישיבת כנסת ישראל המפורסמת בסלבודקה.
שנות מלחמת העולם הראשונה[עריכה]
עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה ב-1914, נאלץ לחזור למשפחתו. לאחר מכן נדד מעיר לעיר ברחבי ליטא, תוך כדי המשך לימוד התורה בתנאים קשים ביותר. בתקופה זו סבל קשיים רבים, כולל מחסור במזון, תנאי תברואה גרועים, בגדים קרועים ונעליים בלויות. למרות הקשיים, המשיך ללמוד ללא הפסקה.
נישואין ותקופת ירושלים[עריכה]
לאחר המלחמה התייעץ עם רבי יצחק זאב סולובייצ'יק (הגרי"ז מבריסק) ועם רבי חיים עוזר גרודז'ינסקי, והחליט לעלות לארץ ישראל. שם התחתן עם רבנית גיטל פרבשטיין, בת אחותו של הרב איסר זלמן מלצר, שכיהן באותה תקופה כראש ישיבת עץ חיים בירושלים.
החל ללמד בישיבת עץ חיים בירושלים, ובהמשך גם בישיבות אחרות. היה ידוע בחריפותו ובעומק שיעוריו.
ראשות בישיבת פוניבז'[עריכה]
כמה שנים לאחר הקמת ישיבת פוניבז' מחדש בבני ברק על ידי הגאון רבי יוסף שלמה כהנמן (הפונווז'ר רב), הוזמן הרב שך להצטרף להנהגת הישיבה. לאחר התייעצות עם רבי יצחק זאב סולובייצ'יק, הסכים, וב-1954 החל לכהן כאחד מראשי הישיבה.
שימש בתפקיד זה יחד עם הגאונים רבי שמואל רוזובסקי ורבי דוד פוברסקי, וכיהן בתפקיד זה כמעט חמישים שנה, עד פטירתו ב-2001. שיעוריו בישיבת פוניבז' היו מפורסמים בעומקם ובחריפותם, ותלמידים רבים באו לשמוע את שיעוריו.
חיבוריו[עריכה]
רבי אלעזר מנחם מן שך חיבר ספרים רבים, המהווים מקור חשוב ללימוד תורה בישיבות הליטאיות:
- אבי עזרי - חידושים והערות על הרמב"ם, בארבעה כרכים
- מכתבים ומאמרים - אוסף מכתביו ומאמריו בעניני אמונה, יהדות והנהגת הציבור, בשישה כרכים
- מאות שיעורים על הש"ס שנרשמו על ידי תלמידיו ופורסמו בהמשך
ספריו נלמדים בישיבות רבות, ובפרט ה"אבי עזרי" על הרמב"ם נחשב לאחד הספרים החשובים ללימוד רמב"ם בשיטה הליטאית.
מנהיגותו הציבורית[עריכה]
נשיא מועצת גדולי התורה[עריכה]
החל משנות ה-70, ועד שנותיו האחרונות, ניצב הרב שך בעמדה של מנהיג עולם הישיבות הליטאיות בארץ ובעולם. הוא עמד בראש ועד הישיבות והתווה את דרכן של הישיבות הליטאיות בישראל.
שימש כנשיא מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל, ובהמשך הקים את מפלגת דגל התורה ועמד בראש מועצת גדולי התורה שלה. הוא היה המקבל ההחלטות העיקרי בכל ענייני הציבור החרדי הליטאי.
פעילות פוליטית[עריכה]
הרב שך היה בעל השפעה רבה על הפוליטיקה החרדית בישראל. ב-1984 היה שותף להקמת מפלגת ש"ס (שומרי תורה ספרדים) יחד עם הרב עובדיה יוסף, במטרה לייצג את הציבור הספרדי החרדי.
עם הזמן, עקב מחלוקות עם ההנהגה החסידית של אגודת ישראל ועקב חילוקי דעות עם הרב עובדיה יוסף, הקים הרב שך ב-1988 את מפלגת דגל התורה, המייצגת את הציבור החרדי הליטאי (הליטאים) בכנסת. המפלגה רצה בנפרד או יחד עם אגודת ישראל תחת השם "יהדות התורה".
הרב שך הנחה את חברי הכנסת ואת מועצת גדולי התורה בכל הנושאים הפוליטיים והציבוריים, והיה ידוע בעמדותיו הנחרצות.
הקמת "יתד נאמן"[עריכה]
ב-1985 הקים הרב שך את העיתון "יתד נאמן", כשופר תקשורתי של הציבור החרדי הליטאי. העיתון שימש כלי חשוב להפצת עמדותיו והשקפותיו.
עמדות ומחלוקות[עריכה]
יחס לציונות ולמדינת ישראל[עריכה]
הרב שך היה בעל עמדה ביקורתית כלפי הציונות הדתית והציונות החילונית. הוא התנגד לשיתוף פעולה עם מפלגות דתיות-לאומיות, וטען שהציונות הדתית מהווה סכנה רוחנית. עמדתו זו גרמה למחלוקות רבות עם המחנה הדתי-לאומי.
למרות ביקורתו על האידיאולוגיה הציונית, הרב שך לא היה נגד קיומה של המדינה עצמה, ופעל להשפעה ולייצוג של הציבור החרדי בממסד הפוליטי.
יחס לחסידות ולחב"ד[עריכה]
הרב שך הביע ביקורת חריפה כלפי חסידות חב"ד, במיוחד בשנות ה-80 וה-90. הוא התנגד לתפיסות מסוימות שראה כבעייתיות מבחינה תיאולוגית, וביקר את האמונה בדמותו של הרבי כמשיח.
ביקורותיו גרמו למחלוקות קשות בין הציבור החרדי הליטאי לבין חב"ד, אך יש לציין שהיו גם מקרים של שיתוף פעולה בנושאים מסוימים.
יחס לתנועת המוסר ולחסידות באופן כללי[עריכה]
למרות שהיה תלמיד של ישיבת סלבודקה המושפעת מתנועת המוסר, הרב שך לא תמיד הזדהה עם כל גווני תנועת המוסר. הוא שמר על דרך הלימוד הליטאית המסורתית, עם דגש על לימוד הגמרא והראשונים בשיטה אנליטית וחריפה.
השפעתו ומורשתו[עריכה]
הרב שך הותיר חותם עמוק על העולם החרדי הליטאי בישראל. עמדותיו הנחרצות, מנהיגותו החזקה ושיעוריו הגדולים עיצבו דור שלם של תלמידי חכמים ומנהיגים.
תחת הנהגתו:
- התחזק הציבור החרדי הליטאי בישראל והפך לכוח פוליטי משמעותי
- הוקמו מפלגות ומוסדות הנהגה המייצגים את הציבור הליטאי
- התפתחו מאות ישיבות וכוללים ברחבי הארץ והעולם
- נוסדו עיתונים, מוסדות חינוך ורשתות חברתיות המשרתות את הציבור
פטירה[עריכה]
הרב שך נפטר ביום ט"ז בחשוון תשס"ב (2 בנובמבר 2001) בגיל 102, לאחר חיים של למעלה ממאה שנה של לימוד והוראת תורה. פטירתו הייתה אבל כבד לכל העולם החרדי, ועשרות אלפי אנשים לוו אותו למנוחות בבני ברק.
קברו בבית העלמין פוניבז' בבני ברק הפך למקום עלייה לרגל של תלמידיו ומעריציו.
אריכות ימים =[עריכה]
הרב שך זכה לאריכות ימים נדירה, וחי למעלה ממאה שנה. הוא המשיך ללמד ולהנחות את הציבור גם בגיל מאוד מתקדם, ועד שנותיו האחרונות נחשב למנהיג המרכזי של הציבור החרדי הליטאי.