חסידות גור

חסידות גור היא אחת מחסידויות הגדולות והמשפיעות ביותר בעולם החסידי. החסידות התפתחה במאה ה-19 בפולין וזכתה להתפשטות עצומה, והפכה לחסידות המרכזית בפולין עד השואה. לאחר השואה עבר מרכז החסידות לארץ ישראל, והיא נמנית כיום על החסידויות המרכזיות והגדולות בעולם החרדי בישראל.

היסטוריה

מקורות החסידות

חסידות גור היא שושלת בת של חסידות פשיסחא, שנוסדה על ידי רבי בונם מפשיסחא. עקרונות היסוד של חסידות פשיסחא - התחדשות ואמיתיות בעבודת ה', דבקות בתורה, והדגש על קדושה - עברו גם לחסידות גור.

לאחר פטירת רבי מנחם מנדל מקוצק (המכונה "הקוצקר רבי"), שהיה תלמידו של רבי בונם מפשיסחא, נוצר חלל מנהיגותי בקרב חסידי קוצק ופשיסחא. את החלל הזה מילא רבי יצחק מאיר אלתר, שהקים את חצר גור.

ייסוד חסידות גור

רבי יצחק מאיר רוטנברג-אלתר (החידושי הרי"ם), תלמיד חכם גדול וגאון עצום, שימש תחילה כ"תיווך" ומנהיג זמני לאחר פטירת רבי מנדל מקוצק. הוא התכוון להימנע מלשמש כאדמו"ר ואף שקל לעבור ללובביץ' ולהצטרף לחסידות חב"ד, אך חסידיו הפצירו בו להישאר ולהנהיגם.

בסופו של דבר הקים רבי יצחק מאיר את חצר גור בשנת תרי"ט (1859), בעיירה גור (גורה קלווריה) שבפולין, ומכאן שמה של החסידות.

שושלת האדמו"רים

רבי יצחק מאיר אלתר - החידושי הרי"ם (1799-1866)

רבי יצחק מאיר אלתר (תקנ"ט-תרכ"ו) היה מייסד חסידות גור והאדמו"ר הראשון שלה. הוא היה ידוע בגאונותו העצומה בתורה ובצדקותו.

רקע משפחתי

אביו, רבי ישראל רוטנברג, שימש כרב והיה ממשפחה רבנית מיוחסת, צאצא של מהר"ם מרוטנבורג ורש"י.

גישתו ללימוד התורה

רבי יצחק מאיר אמר לחסידיו: "רבי שמחה בונם הנהיג אתכם באהבה, רבי מנדל מנחם הנהיג אתכם ביראה, ואני אנהיג אתכם בתורה". הוא דרש מתלמידיו ללמוד על פה עשרות דפי גמרא לפחות. מאז זמנו נודעה חסידות גור כחסידות לומדת - חסידות המשלבת לימוד תורה מעמיק עם עבודת ה' החסידית.

ספריו

• חידושי הרי"ם - חידושי תורה על הש"ס ועל השולחן ערוך (למעט אורח חיים)
• חידושי הרי"ם על התורה
• שאלות ותשובות הרי"ם

תקופת כהונתו

רבי יצחק מאיר כיהן כאדמו"ר במשך כשבע שנים (תרי"ט-תרכ"ו, 1859-1866). נפטר בכ"ג באדר תרכ"ו (1866). ישיבות "חידושי הרי"ם" של חסידות גור נקראות על שמו ונמצאות בתל אביב ובני ברק.

רבי יהודה אריה ליב אלתר - השפת אמת (1847-1905)

רבי יהודה אריה ליב אלתר (ח' בניסן תר"ז - ט' בשבט תרס"ה) היה נכדו של החידושי הרי"ם והאדמו"ר השני של חסידות גור. תחת הנהגתו הפכה חסידות גור לחסידות המרכזית והגדולה ביותר בפולין.

עלייתו לכהונה

לאחר פטירת החידושי הרי"ם, כיהן תחילה רבי חנוך העניך מאלכסנדר כיורש. רק לאחר פטירת רבי חנוך חזרה ההנהגה לשושלת אלתר, לידיו של רבי יהודה אריה ליב, שהיה אז צעיר יחסית (בן 23).

הספר "שפת אמת"

רבי יהודה אריה ליב נודע בכינויו "שפת אמת" על שם ספרו המפורסם, שיצא לאור לאחר פטירתו. הספר מכיל דרשות על התורה והמועדים, והוא נחשב לאחד מספרי החסידות הנפוצים והנלמדים ביותר עד היום, גם מעבר לגבולות חסידות גור.

הספר הודפס בחמישה חלקים מיד לאחר פטירת המחבר. השם "שפת אמת" נבחר מתוך הפסוק "שפת אמת תיכון לעד" (משלי יב, יט) - פסוק בו סיים את מאמרו האחרון.

דרך חייו

בניגוד לנוהג המקובל אצל אדמו"רים אחרים, סירב רבי יהודה ליב לקחת כסף מן החסידים, והיה מתפרנס מחנות קטנה שניהלה אשתו. גם את חסידיו היה מדריך להעדיף עיסוק במלאכה או במסחר על פני הרבנות.

קשריו עם חב"ד

רבי יהודה אריה ליב קיים קשרים הדוקים עם מנהיגות חב"ד ליובאוויטש, במיוחד עם האדמו"ר הרש"ב (רבי שלום דובער שניאורסון) ועם האדמו"ר הריי"צ (רבי יוסף יצחק שניאורסון).

פטירתו

נפטר בט' בשבט תרס"ה (11 בינואר 1905). בהלווייתו השתתפו כ-20,000 איש. בשל מנהגי החסידות לא נישאו בה הספדים, למעט הספד קצר שנשא הרבי מסוקטשוב.

רבי אברהם מרדכי אלתר - האמרי אמת (1866-1948)

רבי אברהם מרדכי אלתר (ז' בטבת תרכ"ו - שבועות תש"ח) היה בנו הבכור של השפת אמת והאדמו"ר השלישי של חסידות גור. הוא נודע בכינויו "האמרי אמת" על שם ספרו שיצא לאור לאחר פטירתו.

תקופת הנהגתו הארוכה

במשך 43 שנה (1905-1948) שימש כאדמו"ר של חסידות גור, והיה אחד ממנהיגי היהדות החרדית כולה. בתקופתו הגיעה חסידות גור לשיא התפשטותה והשפעתה.

גודל החסידות לפני השואה

בימי האמרי אמת הגיעה חסידות גור לשיא כוחה: יש האומדים את מספר חסידיו לפני השואה ביותר ממאה אלף חסידים. חסידות גור הייתה בעלת 517 שטיבלך (בתי כנסת קטנים) בפולין - המספר הגדול ביותר מבין כל החסידויות.

ביקוריו בארץ ישראל

האמרי אמת ביקר בארץ ישראל חמש פעמים, ועודד בתוקף את חסידיו לעלות לארץ. בביקורו האחרון הוא כבר לא חגג יום טוב שני של גלויות, כיוון שראה את עצמו תושב ארץ ישראל קבוע.

הצלת חסידי גור בשואה

בזכות הפצרותיו של האמרי אמת בחסידיו כי יעלו לארץ ישראל, רבים מחסידיו ניצלו מהשואה. עובדה זו הייתה קריטית להמשך קיומה של החסידות לאחר המלחמה.

עלייתו לארץ ישראל ובניית המרכז בירושלים

האמרי אמת עלה לארץ ישראל סמוך לפני השואה, בשנת תרצ"ז (1936-1937), והקים את מרכז חסידות גור בירושלים. הוא ניצל מהשואה ומשם המשיך להנהיג את החסידות.

לאחר השואה, הוא עסק בפעילות נרחבת להקמת מוסדות חינוך, ישיבות ומקומות מגורים עבור ניצולי השואה שהצטרפו לחסידות. כך הצליח לבנות מחדש את החסידות על אדמת ארץ ישראל.

משפחתו ויורשיו

לאמרי אמת היו שלושה בנים:

• רבי מאיר אלתר - נספה בשואה
• רבי ישראל אלתר (הבית ישראל) - יורשו הישיר
• רבי שמחה בונם אלתר (הלב שמחה) - כיהן לאחר אחיו

פטירתו

האמרי אמת נפטר בשבועות תש"ח (יוני 1948), זמן קצר לאחר הקמת מדינת ישראל.

רבי ישראל אלתר - הבית ישראל (1894-1977)

רבי ישראל אלתר (כ"ד בתשרי תרנ"ה - ב' באדר תשל"ז) היה האדמו"ר הרביעי של חסידות גור. הוא נודע בכינויו "בית ישראל" על שם ספרו שיצא לאור לאחר פטירתו.

משקם חסידות גור לאחר השואה

רבי ישראל אלתר היה מן האדמו"רים הבולטים והמשפיעים ביותר בעשורים שלאחר השואה. הוא המשיך את פעולת אביו האמרי אמת, והצליח לשקם את חסידות גור בארץ ישראל למרות המכה הקשה שספגה החסידות בשואה.

הנהגה ציבורית

מלבד תפקידו כאדמו"ר ומנהיג חסידי גור, שימש רבי ישראל גם כיושב ראש מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל. דרך תפקיד זה הוא השפיע רבות על הנהגת התנועה ועל דרכו של הציבור החרדי בישראל.

פעילותו להקמת מוסדות

הבית ישראל הקים רשת ענפה של מוסדות חינוך חרדיים: ישיבות, תלמודי תורה, ומוסדות נוספים ברחבי הארץ. הוא נחשב לאחד ממשקמי הציבור החרדי לאחר השואה.

קבורתו

נפטר בב' באדר תשל"ז (20 בפברואר 1977) ונקבר ב"מערת גור" בהר הזיתים בירושלים.

רבי שמחה בונם אלתר - הלב שמחה (1898-1992)

רבי שמחה בונם אלתר (תרנ"ח-תשנ"ב) היה האדמו"ר החמישי של חסידות גור. הוא נודע בכינויו "לב שמחה" על שם ספרו.

רבי שמחה בונם היה אחיו הצעיר של הבית ישראל, ובנו של האמרי אמת. הוא כיהן כאדמו"ר במשך 15 שנה (1977-1992), לאחר פטירת אחיו.

תקופת כהונתו התאפיינה בהמשך התפתחות החסידות בארץ ישראל והרחבת מוסדותיה.

רבי פנחס מנחם אלתר - הפני מנחם (1926-1996)

רבי פנחס מנחם אלתר (ג' בתמוז תרפ"ו - י"ד באדר תשנ"ו) היה האדמו"ר השישי של חסידות גור. הוא נודע בכינויו "פני מנחם" על שם ספרו.

רקע ומשפחה

רבי פנחס מנחם נולד כבן זקונים של האמרי אמת. הוא היה אחיהם למחצה של הבית ישראל והלב שמחה (מאמם אחרת).

גאונותו ודרכו

בצעירותו התאפיין בצניעות יתרה. כשאחיו הבית ישראל מינה אותו לראשות ישיבת שפת אמת, היה הדבר הפתעה גדולה - אך בשיעורו הראשון הפתיע את כולם בגאונותו ובקיאותו העצומה.

תקופת כהונתו

לאחר פטירת רבי שמחה בונם בתשנ"ב (1992), נתמנה רבי פנחס מנחם לאדמו"ר. הוא כיהן בתפקיד כשלוש וחצי שנים (1992-1996) - תקופה קצרה יחסית.

בארבע השנים האחרונות לחייו שימש גם כנשיא מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל.

נפטר בי"ד באדר תשנ"ו (7 במרץ 1996).

האדמו"רים המאוחרים יותר

לאחר רבי פנחס מנחם המשיכו להנהיג את חסידות גור אדמו"רים נוספים מבני משפחת אלתר, ביניהם:

• רבי יעקב אריה אלתר - האדמו"ר הנוכחי (נכון ל-2026)

עקרונות החסידות

לימוד תורה מעמיק

חסידות גור נודעה מאז ימי החידושי הרי"ם כחסידות לומדת. החסידות שמה דגש חזק מאוד על לימוד תורה מעמיק, ידיעת הש"ס על בוריו, וחריצות רבה. התלמידים נדרשים ללימוד רב וידיעה נרחבת של ש"ס.

קדושה ופרישות

חסידות גור התפרסמה בדגשה החזק על קדושה ופרישות מתאוות עולם הזה. מושם דגש רב על צניעות, הימנעות מהנאות מיותרות, ומידת הפרישות.

התחדשות ואמיתיות בעבודה

בהמשך לעקרונות חסידות פשיסחא, מדגישה חסידות גור את הצורך בהתחדשות מתמדת ואמיתיות בעבודת ה' - לא להסתפק בשגרה אלא לחפש תמיד אמת ועומק בעבודה.

דבקות בתורה

התורה עומדת במרכז העבודה החסידית. הלימוד אינו רק מצווה אלא דרך של דבקות בה - התורה היא הכלי המרכזי להתקרב לקב"ה.

השפעה והתפשטות

לפני השואה

בשיא כוחה לפני השואה, חסידות גור הייתה החסידות הגדולה ביותר בפולין, עם יותר ממאה אלף חסידים ו-517 שטיבלך. היא הייתה הכוח המוביל בציבור החרדי הפולני.

לאחר השואה - מרכז בארץ ישראל

הודות לעלייתו המוקדמת של האמרי אמת ולהפצרותיו בחסידיו לעלות לארץ, רבים ניצלו מהשואה. לאחר המלחמה, עבר מרכז החסידות לארץ ישראל, והיא נבנתה מחדש בירושלים.

היום

חסידות גור היא אחת מהחסידויות הגדולות והמשפיעות ביותר בישראל. לחסידות יש מוסדות חינוך רבים, ישיבות, כוללים, ובתי כנסת ברחבי הארץ. מרכז החסידות נמצא בירושלים, עם קהילות חזקות גם בבני ברק, בני ברק, אשדוד, וערים נוספות.

חסידות גור משחקת תפקיד מרכזי בפוליטיקה החרדית דרך אגודת ישראל ומועצת גדולי התורה, שבה משמשים אדמו"רי גור לעתים קרובות כיושבי ראש.

ספרי החסידות

הספרים המרכזיים של חסידות גור:

• חידושי הרי"ם - חידושי תורה על הש"ס ועל השולחן ערוך
• שפת אמת - דרשות על התורה והמועדים (מהספרים הנפוצים ביותר בעולם החסידי)
• אמרי אמת - תורות רבי אברהם מרדכי אלתר
• בית ישראל - תורות רבי ישראל אלתר
• לב שמחה - תורות רבי שמחה בונם אלתר
• פני מנחם - תורות רבי פנחס מנחם אלתר

מוסדות החסידות

• ישיבות - רשת ישיבות גדולות וקטנות ברחבי הארץ
• תלמודי תורה - מערכת חינוך לילדים
• כוללים - כולל אברכים רבים
• מוסדות חסד - ארגוני עזרה וצדקה
• שכונות ושטיבלך - בתי כנסת ומקומות מגורים ברחבי הארץ

קישורים נוספים

• חסידות פשיסחא
• רבי בונם מפשיסחא
• רבי מנחם מנדל מקוצק
• חסידות חב"ד
• אגודת ישראל
• מועצת גדולי התורה