מה ידידות
מה ידידות הוא פיוט עברי לשבת קודש, המתחיל במילים "מה ידידות מנוחתך, שבת המלכה". הפיוט מתאר את אהבת השבת ואת תפארתה.
מחבר הפיוט[עריכה]
מקור הפיוט אינו ידוע בוודאות, אך הוא מיוחס לפייטני ספרד של ימי הביניים. הפיוט מופיע בסידורים עתיקים ונשמר במסורת במשך מאות שנים.
תוכן הפיוט[עריכה]
ידידות ואהבה[עריכה]
הפיוט פותח בביטוי התפעלות: "מה ידידות מנוחתך" - כמה נעימה ואהובה היא מנוחת השבת!
השבת מתוארת כשבת המלכה - מלכה המכובדת והנערצת.
שבת כמתנה[עריכה]
הפיוט מתאר את השבת כמתנה מיוחדת מאת הקדוש ברוך הוא לעם ישראל. היא מקור ברכה, שמחה, ומנוחה.
תיאורים שבח[עריכה]
הפיוט מונה את מעלות השבת:
- מנוחה - שלווה ורוגע
- שמחה - עונג ואושר
- קדושה - התעלות רוחנית
- ברכה - שפע חומרי ורוחני
משמעות רוחנית[עריכה]
שבת כנשמה נוספת[עריכה]
על פי המסורת, בשבת האדם מקבל נשמה יתרה - רובד נוסף של רוחניות. הפיוט מבטא את החוויה של התחברות לנשמה היתרה הזו.
מנוחה אמיתית[עריכה]
המנוחה של שבת אינה רק מנוחה גופנית אלא בעיקר מנוחה נפשית - שלווה פנימית, ביטחון, והכרת טוב.
נגינה[עריכה]
ניגונים מגוונים[עריכה]
לפיוט זה קיימים ניגונים רבים בעדות שונות:
- חסידות - ניגונים מרוממים
- אשכנז - סגנון מסורתי
- עדות המזרח - במנגינות מזרחיות
אופי הניגון[עריכה]
הניגון בדרך כלל רגוע ומלא התפעלות, המבטא את האהבה העמוקה לשבת.
זמן הביצוע[עריכה]
הפיוט מושר בדרך כלל בסעודות שבת - במיוחד בסעודה השנייה (יום שבת) או בסעודה השלישית.
השוואה לפיוטים אחרים[עריכה]
"מה ידידות" דומה ברוחו לפיוטים אחרים המשבחים את השבת, כגון:
- כי אשמרה שבת - על שכר שמירת שבת
- ישמח משה - על שמחת משה במתנת השבת
- יום זה מכובד - על כבוד השבת