ניגון כי אנו עמך

ניגון כי אנו עמך הם שני ניגונים חב"דיים שלימד הרבי מליובאוויטש, והמילים שלהם זהות. המילים לקוחות מפיוט "כי אנו עמך" מתפילת יום כיפור.

שני ניגונים

קיימים שני ניגונים שונים הנקראים "כי אנו עמך":

1. ניגון כי אנו עמך (א) - ניגון שמח שלימד הרבי בשמחת תורה תשי"ז (1956)
2. ניגון כי אנו עמך (ב) - ניגון של תשובה שלימד הרבי בשמחת תורה תשכ"ד (1963)

ניגון כי אנו עמך (א)

הוראת הרבי

הרבי לימד את הניגון הראשון בליל שמחת תורה לאחר ההקפות בשנת תשי"ז (1956). זהו ניגון 194 בספר הניגונים.

אופי הניגון

זהו ניגון שמח וקליל, המושר בעיקר בחגי תשרי ובהתוועדויות חסידיות. הניגון מבטא שמחה על הקשר המיוחד בין עם ישראל לקדוש ברוך הוא.

שימוש מסורתי

הניגון מושר בבית הכנסת של הרבי במהלך תפילות יום כיפור, ובהתוועדויות בחודש תשרי. הניגון התפשט גם למחוץ לחב"ד ומושר בקהילות שונות.

ניגון כי אנו עמך (ב)

הוראת הרבי

הרבי לימד את הניגון השני בשמחת תורה בשנת תשכ"ד (1963).

סיפור המקור

לפני שלימד את הניגון, הרבי סיפר שהוא שמע אותו מחסיד זקן ששר אותו במוצאי יום כיפור. החסיד הזקן הסביר שלניגון זה אין סוף - הוא חוזר תמיד להתחלה.

משמעות רוחנית

זהו ניגון של תשובה, שבו לעולם אין להסתפק במה שהשיג אלא תמיד לשאוף ליותר. המבנה הסיבובי של הניגון מבטא את תהליך התשובה המתמשך - אין נקודת סיום, אלא תמיד עוד התקדמות.

המילים

מילות הניגון לקוחות מפיוט "כי אנו עמך" שנאמר בחזרת הש"ץ של תפילת שמונה עשרה ביום כיפור:

המילים מבטאות את הקשר המיוחד בין עם ישראל להקדוש ברוך הוא - כעם, כבנים, כעבדים, וכקהל.

משמעות הניגון

בקשה ותחינה

תנועות הניגון מבטאות בקשה ותחינה, דרישה ותביעה, חשבון נפש והתעודדות. הניגון משלב בין הרגש של פניה לאבא רחמן לבין ההכרה באחריות האישית.

תקווה ורחמים

הניגון מסתיים באימוץ הרוח ובתקווה לרחמי האב - הקדוש ברוך הוא - על בניו.

התפוצה

שני הניגונים הפכו למוכרים ומושרים גם מחוץ לחסידי חב"ד - בקהילות שונות כגון חסידות סאטמר, חסידות סאסוב, וישיבת פוניבז'.

קישורים נוספים

• יום כיפור
• שמחת תורה
• הרבי מליובאוויטש
• ספר הניגונים
• תשובה