ניגון ריקוד
ניגון ריקוד הוא ניגון שמח וחגיגי המושר במהלך ריקודי החסידים בחגים ובמועדים מיוחדים.
מקור[עריכה]
המנגינה נתחברה על ידי חסידים בעיר ניקולייב שבאוקראינה - עיר מולדתו של הרבי מליובאוויטש. עובדה זו מעניקה לניגון חשיבות מיוחדת מבחינת הקשר האישי של הרבי אליו.
מאפיינים[עריכה]
ניגוני ריקוד בחסידות חב"ד מתאפיינים ב:
- קוצר - כוללים רק חלק אחד או שניים
- חזרתיות - מושרים פעמים רבות ברצף
- שמחה עזה - יוצרים התלהבות והתרוממות רוח
- עידוד תנועה - הריקוד נעשה באופן טבעי מזורם יותר
כאשר החזרה על הניגון מתבצעת פעמים רבות, השמחה גוברת והריקוד מתעצם.
בספר הניגונים[עריכה]
קיימים תשעה ניגוני ריקוד המופיעים בספר הניגונים, ממוספרים מ-165 עד 169.
שימוש מסורתי[עריכה]
שמחת בית השואבה[עריכה]
ניגוני הריקוד מושרים במיוחד בשמחת בית השואבה בחג הסוכות, כאשר החסידים שרים ניגוני ריקוד כל הלילה ברחובות קראון הייטס.
חגים ומועדים[עריכה]
הניגון מושר גם:
- שמחת תורה - בעת ההקפות והריקודים
- חנוכה - בחגיגות החג
- פורים - בסעודה ובהתוועדויות
- ל"ג בעומר - בהדלקת המדורות
משמעות רוחנית[עריכה]
הריקוד כעבודה רוחנית[עריכה]
בחסידות, הריקוד אינו רק ביטוי גשמי של שמחה, אלא עבודה רוחנית ממשית. הרגליים, שהן הכלי הנמוך ביותר בגוף, מתעלות במהלך הריקוד ומבטאות את העלייה מן החומריות לרוחניות.
השמחה כערך מרכזי[עריכה]
הריקוד והניגון יחד מבטאים את הערך המרכזי של שמחה בעבודת ה'. החסידות מדגישה שהשמחה היא לא רק תוצאה של עבודה רוחנית, אלא תנאי להצלחתה.