רבי חיים מאיר הגר
רבי חיים מאיר הגר (האדמו"ר מויזניץ, נקרא גם אמרי חיים על שם ספרו; א' כסלו תרמ"ח – כ"ד אדר תשל"ב, 1 בדצמבר 1887 – 24 במרץ 1972) היה האדמו"ר הרביעי של חסידות ויזניץ ומנהיגי היהדות החרדית בארץ ישראל לאחר השואה. הוא נחשב לאחד ממייסדי העולם החרדי בישראל, חבר במועצת גדולי התורה של אגודת ישראל ומנווטיה.
ביוגרפיה[עריכה]
ילדות ונעורים[עריכה]
רבי חיים מאיר נולד ביום א' כסלו תרמ"ח (1 בדצמבר 1887) בעיר ויזניץ שבבוקובינה (כיום באוקראינה), שהייתה חלק מהאימפריה האוסטרו-הונגרית. אביו היה רבי ישראל הגר, אדמו"ר ויזניץ השלישי, הידוע כ"אהבת ישראל" על שם ספרו. אמו הייתה מרים, בת רבי שלמה גולדמן מזאלוטשוב.
הוא נקרא חיים מאיר על שם שני סבותיו: רבי חיים מקוסוב ורבי מאיר מדזיקוב (דזיקובר), שניהם צדיקים מפורסמים.
כבר בגיל צעיר הצטיין בחריפות בלימוד התורה, בהבנה עמוקה בניגלה ובחסידות, ובמידות טובות. הוא גדל בארמון האדמו"רות בויזניץ, שם ספג את אווירת החסידות, הדביקות והאהבה לכל יהודי.
נישואין ומשפחה[עריכה]
רבי חיים מאיר נישא לרבקה, בת רבי ברוך שלום אשלג מפטרוניש (נכד רבי ישראל מרוז'ין). מנישואין אלו נולדו לו שלושה בנים ושלוש בנות:
- רבי מרדכי הגר – שנולד בשנת תרע"א (1911), נספה בשואה
- רבי משה יהושע הגר – שנולד בשנת תרע"ג (1913), שנפטר בצעירותו
- רבי ברוך הגר – שנולד בשנת תרפ"ז (1927), נפטר בשנת תשס"ג (2003), והיה ממנהיגי חסידות ויזניץ בצפת
- שלוש בנות שנישאו לתלמידי חכמים חשובים
הנהגת ויזניץ בגרוסווארדיין[עריכה]
לאחר פטירת אביו, "אהבת ישראל", בשנת תרפ"ו (1926), קיבל רבי חיים מאיר את האדמו"רות. הוא התמנה להנהיג את חסידות ויזניץ בעיר גרוסווארדיין (אורדיאה) שברומניה, שם שהה עד השואה.
בגרוסווארדיין הקים רבי חיים מאיר מוסדות חינוך גדולים, כולל ישיבה מפורסמת שמשכה תלמידים מכל רחבי אירופה. הוא היה ידוע כדרשן מופלא, ודרשותיו משכו המונים. חסידים באו אליו מכל רחבי אירופה לקבל ברכות, עצות ותורה.
תקופת השואה[עריכה]
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, רבי חיים מאיר היה בן 52 ונמצא בשיא פעילותו. ב-1940, לאחר שטרנסילבניה הצפונית (בה נמצאת גרוסווארדיין) הועברה מרומניה להונגריה במסגרת הסכם וינה השני, הוא והחסידים מצאו עצמם תחת שלטון הונגרי פרו-נאצי.
ביום כ"ח באייר תש"ד (19 במאי 1944), בעקבות הכיבוש הגרמני של הונגריה, גורשו יהודי גרוסווארדיין לגטו. משם רובם נשלחו למחנה ההשמדה אושוויץ-בירקנאו.
בדרך נס, רבי חיים מאיר הצליח לברוח מהונגריה יחד עם משפחתו ומספר חסידים נאמנים, ועברו לרומניה. משם נמלטו לטרנסניסטריה ולאחר מכן להונגריה שוב. לבסוף הגיעו לבודפשט, משם ברחו לבלגיה.
הוא איבד בשואה את בנו רבי מרדכי יחד עם משפחתו, עשרות אלפי חסידים ואת רוב קרובי משפחתו. האסון האישי והקהילתי היה נורא.
בבלגיה ובארץ ישראל[עריכה]
לאחר השואה התיישב רבי חיים מאיר בבלגיה, שם החל בבניית החסידות מחדש. הוא הקים בתי מדרש ומוסדות חסד, וקיבץ סביבו ניצולי שואה שחיפשו מנהיגות רוחנית.
בשנת תש"ז (1947) עלה לארץ ישראל והתיישב תחילה בתל אביב. כבר בהגיעו החל לתכנן את הקמת שכונת ויזניץ בבני ברק. לאחר כשלוש שנות תכנון ובנייה, עבר לגור בשכונה שהוקמה, והיא הפכה למרכז החסידות.
השכונה נבנתה על פי תכנונו האישי של רבי חיים מאיר, עם בתי מדרש, ישיבות, מקוואות, מוסדות חינוך ובתי חסידים צמודים זה לזה. השכונה נועדה להיות מרכז תורני וחסידי טהור, מבודד מהשפעות חיצוניות.
פעילות ציבורית ומנהיגות[עריכה]
רבי חיים מאיר היה מהדמויות המרכזיות בבניית העולם החרדי בישראל. הוא כיהן כחבר במועצת גדולי התורה של אגודת ישראל והשפיע רבות על עיצוב המדיניות החרדית.
הוא היה מעורב בשאלות ציבוריות רבות:
- חינוך עצמאי – תמך בהקמת רשת "חינוך עצמאי" ובמאבק לשמירת אופיו התורני
- שבת – פעל נמרצות למען שמירת השבת ברחבי הארץ, ותמך במאבקים נגד חילולה
- גיוס בנות – התנגד נחרצות לגיוס בנות לצבא
- שמירת הצניעות – דגל בשמירה על צניעות ופרישות מהשפעות חילוניות
עם זאת, רבי חיים מאיר נחשב כדמות פרגמטית יותר מאדמו"רים אחרים. הוא היה בעד שיתוף פעולה עם הממשלה בנושאים שנדרשו לכך, ולא נקט בקו של התנגדות מוחלטת למדינה.
תורתו והשקפתו[עריכה]
רבי חיים מאיר היה בעל דעה עצמאית ועמוקה בכל תחומי התורה – הלכה, קבלה, חסידות ומוסר. דרשותיו היו מפורסמות ברחבי העולם היהודי.
ספרים[עריכה]
תורותיו נאספו ופורסמו בספרים:
- אמרי חיים – סדרת כרכים הכוללת דרשות על התורה, מאמרי חסידות, ביאורי סוגיות ותורת מוסר
- ליקוטי אמרי חיים – אוסף קצר יותר של תורות ומאמרים
הספרים נכתבו בסגנון עמוק וחסידי, עם שילוב של פשט, רמז, דרש וסוד.
ניגונים[עריכה]
רבי חיים מאיר חיבר מספר ניגונים מפורסמים, שנתפרסמו בעולם החסידי ומעבר לו:
- כבודו מלא עולם – ניגון מפורסם המבוסס על הפסוק מישעיהו, שמושר בתפילות ובתשבחות
- השבת נועם הנשמות – ניגון לכבוד שבת קודש, מלא רגש והתעלות
- ניגונים נוספים לשבתות ומועדים
ניגוניו נבדלו בעוצמה הרגשית, בפשטות ובעומק הפנימי, והם ממשיכים להושר בחסידויות רבות עד היום.
השקפה[עריכה]
דגשי השקפתו של רבי חיים מאיר כללו:
- אהבת ישראל ללא גבולות – כמסורת משפחת ויזניץ, הדגיש את האהבה לכל יהודי, ללא קשר למצבו הרוחני
- שמחה בעבודת ה' – הדגיש את ערך השמחה והדביקות בתפילה ובמצוות
- שמירה על המסורת – דגל בשמירה קפדנית על מנהגי החסידות ועל המסורת המשפחתית
- פרישות וצניעות – הדגיש את ההימנעות מהנאות עולם הזה ואת הצניעות בכל תחומי החיים
פטירה[עריכה]
ביום כ"ד אדר תשל"ב (24 במרץ 1972), בגיל 84, נפטר רבי חיים מאיר בבית החולים בני ברק. הוא נקבר בבית העלמין של ויזניץ בבני ברק, ועשרות אלפי בני אדם ליוו את ארונו.
ירושה ומשך הדרך[עריכה]
לאחר פטירתו של רבי חיים מאיר, הגיעה שאלת ירושת האדמו"רות. היות ובנו הבכור רבי מרדכי נספה בשואה, ובנו השני משה יהושע נפטר בצעירותו, ניתנה האדמו"רות לבנו הצעיר ביותר, רבי משה יהושע הגר השני (שנולד לאחר פטירת אחיו הראשון ונקרא על שמו).
עם זאת, לאחר פטירת רבי חיים מאיר נוצר פיצול בחסידות לשני ענפים עיקריים:
- ויזניץ בני ברק – בהנהגת רבי משה יהושע הגר, ולאחריו בנו רבי ישראל הגר (הנוכחי)
- ויזניץ מונסי – שהוקמה בארצות הברית, בהנהגת רבי מרדכי הגר ולאחר מכן בנו רבי ישראל הגר (מונסי)
כמו כן, קיימים ענפי ויזניץ נוספים: ויזניץ צפת, ויזניץ אלעד וויזניץ האג.
מעשיות וסיפורים[עריכה]
סביב דמותו של רבי חיים מאיר נארגו מעשיות רבות על ניסים, ברכות, רוח הקודש וישועות.
מסופר כי פעם באה אליו אישה שנותרה עקרה במשך שנים רבות. רבי חיים מאיר בירך אותה ואמר לה: "תוך שנה תביאי לי את התינוק". אכן, כעבור שנה נולד לה בן, ורבי חיים מאיר עצמו סנדק אותו בברית מילה.
סיפור נוסף מספר על זמן השואה, כאשר רבי חיים מאיר ומשפחתו היו במנוסה. הנאצים חיפשו אותו בכל מקום. פעם הוא הסתתר בבית של חסיד, והחיילים דפקו בדלת. הרבקע בירכה את המשפחה שהסתירה אותם, והחיילים עברו על פני הבית ולא נכנסו פנימה.
השפעה ומורשת[עריכה]
רבי חיים מאיר הגר נחשב לאחד מבוני העולם החרדי בישראל. הוא הצליח, למרות הגיל המבוגר והאסונות שעבר, לבנות מחדש את חסידות ויזניץ ולהפכה לאחת מהחסידויות המרכזיות והמשפיעות ביותר.
שכונת ויזניץ בבני ברק, שהקים, הפכה למודל לשכונות חרדיות נוספות. מוסדות החינוך שהקים פועלים עד היום ומספקים חינוך תורני לאלפי תלמידים. ניגוניו מושרים בבתי מדרש בכל העולם.
כיום חסידות ויזניץ מונה עשרות אלפי משפחות בישראל, ארצות הברית ואירופה, והיא ממשיכה את דרכו של רבי חיים מאיר – דרך של אהבת ישראל, שמחה, צניעות ודביקות בה'.