שפת אמת
שפת אמת
- רבי ישראל מרדכי אלתר** (כ"א בכסלו תרכ"ב - י"ז בסיוון תרפ"ז; 1861-1926), הידוע בכינויו **"שפת אמת"** על שם ספרו הנודע, היה האדמו"ר השני בשושלת חסידות גור. בנו וממשיכו של רבי יצחק מאיר אלתר זצ"ל בעל ה"חידושי הרי"ם", נחשב לאחד מגדולי האדמו"רים ומחדשי התורה בדורו. תורתו המיוחדת, המשלבת עומק חסידי עם חדות תלמודית, השפיעה על דורות של לומדים וחסידים.
תולדות חיים[עריכה]
נולד ב**כ"א בכסלו תרכ"ב** (1861) בעיר **גור** שבפולין, לאביו רבי יצחק מאיר אלתר זצ"ל, מייסד חסידות גור ובעל ה"חידושי הרי"ם". מקטנותו התגלתה בו שכלתנותו המופלגה ורוחו הקדושה. התחנך תחת השגחתו הישירה של אביו הקדוש, ששתל בו את יסודות התורה והחסידות.
אחרי פטירת אביו בשנת תרכ"ו (1866), כשהיה בן חמש בלבד, גדל תחת חסותם של גדולי הדור. למרות גילו הרך, כבר אז נתגלתה בו נטייה מיוחדת לעמקות ופנימיות התורה. בהגיעו לבגרות נתמנה לכהן כ**אדמו"ר מגור**, וסביבו התחלק להיאסף המון עצום של חסידים הצמאים לתורתו ולהדרכתו הרוחנית.
דרכו בעבודת ה'[עריכה]
- שפת אמת** זי"ע התאפיין בדרך עבודה מיוחדת שהדגישה את **הפנימיות והטהרה הרוחנית**. תורתו מתמקדת בעבודת הלב, בטיהור המידות ובחיפוש אחר האמת הפנימית בכל פרט ופרט של המצוות ולימוד התורה. הוא הדגיש את חשיבות ה**כוונה** בעבודת ה', ולימד כי אין די בקיום המצוות במישור החיצוני בלבד.
דרכו החסידית התבססה על עקרונות של **ענוה, פשטות ודבקות**. הוא לימד את חסידיו שהעיקר הוא לחפש את הקדושה בחיי היומיום, ולהפוך כל פעולה חולין למעשה של קדושה. במאמריו חוזר ומדגיש כי "האמת" צריכה להיות השליט בכל מעשי האדם - מכאן כינויו "שפת אמת".
ספריו ותורתו[עריכה]
העושר הרוחני של **שפת אמת** זצ"ל מצוי בעיקר בספרו הנודע **"שפת אמת"**, אוסף מאמרים ודרשות על פרשיות התורה, המועדים והרגלים על פי רוח החסידות. הספר, שיצא לאור לאחר פטירתו, מהווה אוצר של חכמה חסידית ומיסטית. כל מאמר בספר מאיר היבט חדש של התורה ומלמד על דרכי עבודת ה'.
מאמריו מתאפיינים ב**עומק מחשבתי רב** ובזיקה ישירה לחיי המעשה. הוא מביא רעיונות עמוקים על דרך שיחה פשוטה ומובנת, תוך שימוש בדימויים מחיי היום יום. תורתו כוללת פרשנות מחודשת על מושגי יסוד בחסידות כמו צדיק, עבודה, תשובה ודבקות.
בנוסף לספר "שפת אמת", יצאו לאור גם **"אמרי אמת"** ו**"נתיבות שלום"**, אוספים נוספים של תורותיו ודרשותיו. ספרים אלה ממשיכים להיות נלמדים ונדרשים בישיבות ובחצרות חסידיות בכל העולם.
מופתים וסיפורים[עריכה]
המסורת החסידית משמרת סיפורים רבים על **רוח הקודש** ועל כוחות מיוחדים שהיו לו. מסופר שהיה רואה בעין רוח את מצבם הרוחני של הבאים אליו, ומכוון את הדרכתו בהתאם. חסידיו מעידים על **ברכותיו המתקיימות** ועל עצותיו החכמות שהבריאו לרבים פתרונות לבעיותיהם.
אחד הסיפורים המפורסמים עליו מספר על חסיד שבא אליו במצוקה רוחנית עמוקה. **שפת אמת** זי"ע הביט בו והרגיעו במלים פשוטות: "אל תדאג, השם יתברך רוצה אותך בדיוק כמו שאתה". המילים הללו החזירו את האמונה לאותו חסיד והובילו אותו לתיקון מלא.
השפעתו ומורשתו[עריכה]
- שפת אמת** זצ"ל הקים את חסידות גור כאחת מ**החצרות החשובות והמשפיעות** ביותר בעולם החסידות. תלמידיו וחסידיו הפיצו את תורתו ברחבי פולין ומזרח אירופה. רבים מגדולי הדור למדו מתורתו ונתרשמו מדרכו הקדושה.
אחריו ירש את מקומו בנו **רבי אברהם מרדכי אלתר** זי"ע (ה"אמרי אמת"), שהמשיך בדרכו והרחיב את חסידות גור. השושלת נמשכת עד היום, כאשר חסידות גור מהווה אחת מהקהילות החסידיות הגדולות והמשפיעות בישראל ובעולם.
תורתו של **שפת אמת** זצ"ל ממשיכה להשפיע על **דורות של לומדים**. ספריו נלמדים בישיבות, בבתי מדרש ובחוגי לימוד פרטיים. דרכו בעבודת ה', המדגישה את הפנימיות והאמת הרוחנית, מהווה השראה לרבים הדורשים עומק ואותנטיות בחיי הדת.
יום ההילולא[עריכה]
- שפת אמת** זצ"ל נפטר ב**י"ז בסיוון תרפ"ז** (1926) בעיר גור, ונקבר שם. יום פטירתו נחגג מדי שנה כ**יום הילולא** על ידי חסידיו וכל הלומדים את תורתו. באותו יום נוהגים להתכנס לשיחות תורה, ללימוד ממאמריו, ולחיזוק בדרכי עבודת ה' שלימד.
מנהג חסידות גור לעורר בימים הללו במיוחד את **הלימוד בספר שפת אמת**, ולחדש את ההתקשרות לתורתו ולדרכו הקדושה. רבים נוהגים לנסוע לקברו בגור (כיום בפולין) כדי להתפלל ולהתברך במקום מנוחתו.