השתלשלות

• • השתלשלות** הוא מושג יסוד בתורת הקבלה המתאר את תהליך הירידה הדרגתית של האור האלוהי מעולמות עליונים לעולמות תחתונים, עד הגעתו לעולם הזה הגשמי.

רקע והיסטוריה

מושג ההשתלשלות מופיע בראשונה בספרי הקבלה הקדמונים, ומקבל פיתוח מעמיק בכתבי האר"י הקדוש. המושג מבוסס על הפסוק "כי כשם שגבהו שמים מארץ כן גבהו דרכי מדרכיכם" (ישעיהו נה, ט), המלמד על הפער הגדול בין הקדוש ברוך הוא לבין הבריאה. ההשתלשלות באה לגשר על פער זה באמצעות שלבים דרגתיים של צמצום והעלמה.

משמעות רוחנית

על פי תורת הקבלה, האור האין סופי יורד דרך ארבעה עולמות עיקריים: אצילות, בריאה, יצירה ועשייה. בכל עולם האור מתצמצם ומתעלם יותר, עד שהוא מסוגל להתגלות בעולם הזה הגשמי. תהליך זה אינו פגם או ירידה רוחנית, אלא חסד אלוהי המאפשר לנבראים התחתונים לקבל השפעה אלוהית מתאימה למדרגתם.

הבעל שם טוב מלמד: "ירידה לצורך עלייה היא", ומסביר כי מטרת ההשתלשלות היא לזכך ולהעלות את העולם התחתון. כפי שכתב בספר "תולדות יעקב יוסף": "צריך האדם להבין כי כל הירידות והסתרות הן לצורך עלייה גדולה".

ראו גם

צמצום ארבעה עולמות אור אין סוף ספירות פרצוף קבלת האר"י

מקורות

• ספר יצירה
• זוהר הקדוש, פרשת בראשית
• עץ חיים לאר"י הקדוש
• תולדות יעקב יוסף לבעל שם טוב
• תניא לרבי שניאור זלמן מלאדי