דרור יקרא: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־03:51, 5 בפברואר 2026

דרור יקרא הוא פיוט לשבת קודש שנתחבר בידי רבי דוניש בן לברט בן המאה העשירית. זהו אחד הפיוטים הקדומים והמפורסמים ביותר מזמירות השבת.

מחבר הפיוט[עריכה]

הפיוט נתחבר על ידי רבי דוניש בן לברט (920-990 לערך), אשר חי בפאס שבמרוקו. היה זה אחד התלמידים הראשונים של רב סעדיה גאון. רבי דוניש היה בעל לשון ודקדקן, ונחשב לאחד מחלוצי הפיוט העברי בספרד.

מבנה הפיוט[עריכה]

אקרוסטיכון[עריכה]

הפיוט בנוי כאקרוסטיכון - ראשי התיבות של הבתים מרכיבים את שם המחבר: דוניש חזק.

שפה עברית תנכית[עריכה]

הפיוט נכתב בעברית תנכית טהורה, עם שימוש רב בביטויים מהתנ"ך, במיוחד מספר ירמיהו.

תוכן הפיוט[עריכה]

קריאה לחירות[עריכה]

הפיוט פותח במילים "דְּרוֹר יִקְרָא לְבֵן עִם בַּת" - קריאה לחירות לבן ולבת. המילה "דרור" משמעה חירות או חופש.

שבת כסמל לחירות[עריכה]

הפיוט רואה בשבת סמל לחירות - חירות מעבדות העולם הגשמי, חירות מן המלאכה והטרדות. השבת מעניקה לעם ישראל מרגוע ומנוחה רוחנית.

בקשות[עריכה]

הפיוט כולל בקשות לה':

לשמור את עם ישראל
להרבות את זרעו
לשמוע את תפילתו
לפדות את העם

משמעות רוחנית[עריכה]

שבת וגאולה[עריכה]

השבת היא טעימה מן העולם הבא - מצב של חופש מוחלט מכבלי הגשמיות. הפיוט מקשר בין מנוחת השבת לבין הגאולה העתידית.

שמירה על עם ישראל[עריכה]

הפיוט מבטא געגועים לגאולה ותקווה לשמירת עם ישראל לעד.

נגינה[עריכה]

ניגונים מפורסמים[עריכה]

לפיוט זה נכתבו ניגונים רבים ומגוונים:

עדות המזרח - ניגון מזרחי קליט ושמח
אשכנז - ניגון מסורתי ורגוע
חסידות - ניגונים חסידיים שמחים
עדות תימן - ניגון במנגינה תימנית מסורתית

פופולריות[עריכה]

"דרור יקרא" הוא אחד הפיוטים המושרים ביותר בשבת, והוא מוכר בכל קהילות ישראל.

זמן הביצוע[עריכה]

הפיוט מושר בעיקר בסעודות שבת - בעיקר בסעודה השנייה (שבת בצהרים) או בסעודה השלישית.

קישורים נוספים[עריכה]

קטגוריות[עריכה]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-{{קיצורון}}
+'''דרור יקרא''' הוא פיוט לשבת קודש שנתחבר בידי '''רבי דוניש בן לברט''' בן המאה העשירית. זהו אחד הפיוטים הקדומים והמפורסמים ביותר מזמירות השבת.
-'''דרור יקרא''' - זמר שבת עתיק ומפורסם
-== קישורים חיצוניים ==
+== מחבר הפיוט ==
+הפיוט נתחבר על ידי '''רבי דוניש בן לברט''' (920-990 לערך), אשר חי בפאס שבמרוקו. היה זה אחד התלמידים הראשונים של '''רב סעדיה גאון'''. רבי דוניש היה בעל לשון ודקדקן, ונחשב לאחד מחלוצי הפיוט העברי בספרד.
+== מבנה הפיוט ==
+=== אקרוסטיכון ===
+הפיוט בנוי כ'''אקרוסטיכון''' - ראשי התיבות של הבתים מרכיבים את שם המחבר: '''דוניש חזק'''.
+=== שפה עברית תנכית ===
+הפיוט נכתב בעברית תנכית טהורה, עם שימוש רב בביטויים מהתנ"ך, במיוחד מספר ירמיהו.
+== תוכן הפיוט ==
+=== קריאה לחירות ===
+הפיוט פותח במילים "'''דְּרוֹר יִקְרָא לְבֵן עִם בַּת'''" - קריאה לחירות לבן ולבת. המילה "דרור" משמעה '''חירות''' או '''חופש'''.
+=== שבת כסמל לחירות ===
+הפיוט רואה ב'''שבת''' סמל ל'''חירות''' - חירות מעבדות העולם הגשמי, חירות מן המלאכה והטרדות. השבת מעניקה לעם ישראל '''מרגוע''' ו'''מנוחה רוחנית'''.
+=== בקשות ===
+הפיוט כולל בקשות לה':
+* '''לשמור''' את עם ישראל
+* '''להרבות''' את זרעו
+* '''לשמוע''' את תפילתו
+* '''לפדות''' את העם
+== משמעות רוחנית ==
+=== שבת וגאולה ===
+השבת היא '''טעימה מן העולם הבא''' - מצב של חופש מוחלט מכבלי הגשמיות. הפיוט מקשר בין '''מנוחת השבת''' לבין '''הגאולה העתידית'''.
+=== שמירה על עם ישראל ===
+הפיוט מבטא געגועים ל'''גאולה''' ותקווה לשמירת עם ישראל לעד.
+== נגינה ==
+=== ניגונים מפורסמים ===
+לפיוט זה נכתבו ניגונים רבים ומגוונים:
+* '''עדות המזרח''' - ניגון מזרחי קליט ושמח
+* '''אשכנז''' - ניגון מסורתי ורגוע
+* '''חסידות''' - ניגונים חסידיים שמחים
+* '''עדות תימן''' - ניגון במנגינה תימנית מסורתית
+=== פופולריות ===
+"דרור יקרא" הוא אחד הפיוטים המושרים ביותר בשבת, והוא מוכר בכל קהילות ישראל.
+== זמן הביצוע ==
+הפיוט מושר בעיקר ב'''סעודות שבת''' - בעיקר בסעודה השנייה (שבת בצהרים) או בסעודה השלישית.
+== קישורים נוספים ==
+* [[זמירות שבת]]
+* [[שבת קודש]]
+* [[פיוט]]
+* [[גאולה]]
+== קטגוריות ==
 [[קטגוריה:ניגונים]]
+[[קטגוריה:זמירות שבת]]
+[[קטגוריה:פיוטים]]
+[[קטגוריה:שבת]]