קדושת לוי: הבדלים בין גרסאות בדף
(הרחבת ערך - תוכן מקיף על ספר קדושת לוי ותורת רבי לוי יצחק מברדיטשוב) |
(הרחבת מאמר עם תוכן מקיף על הספר, רבי לוי יצחק מברדיטשוב, אהבת ישראל, מבנה ומהדורות) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''קדושת לוי''' הוא | '''קדושת לוי''' הוא ספר חסידות מרכזי, מחיבוריו של [[רבי לוי יצחק מברדיטשוב]] (ת"ק-תק"ע; 1740-1809), שהיה אחד מגדולי מנהיגי החסידות בדור השלישי. הספר נחשב לאחד מספרי היסוד של החסידות, והוא מנוקד בעיקר באהבת ישראל, בסנגוריה על עם ישראל, ובביאור מעלתם הרוחנית. | ||
== על המחבר == | == על המחבר == | ||
רבי לוי יצחק | רבי לוי יצחק בן מאיר מברדיטשוב היה מתלמידיו הנודעים של [[המגיד ממזריטש']], ונמנה עם מפיצי תורת החסידות הגדולים בפולין ובאוקראינה. לאחר שכיהן כרב במספר קהילות, התמנה לרבה של ברדיטשוב בשנת תקל"ה (1775), ושם שימש עד פטירתו למשך 34 שנה. | ||
רבי לוי יצחק | רבי לוי יצחק התפרסם בכינוי "סנגורם של ישראל", בזכות אהבת ישראל העצומה שגילה ונטייתו המתמדת לזכות ולסנגר על כל יהודי. תפילותיו הבוערות, שיבחו של עם ישראל, וסיפורי הפלא שסבבו את דמותו הפכו אותו לדמות אהובה ומוערכת בעולם החסידות. | ||
היה מבעלי המחלוקת עם המתנגדים ("מתנגדים"), ונאלץ לעבור מעיר לעיר בשל ההתנגדות לחסידות, עד שמצא מנוחה בברדיטשוב. הוא נודע גם בלימודו העמוק בתורה ובתלמוד, ובפסיקותיו ההלכתיות. | |||
הספר | == מבנה הספר == | ||
ספר "קדושת לוי" הודפס לראשונה בשנת תקנ"ח (1798) בסלאוויטא, בחיי המחבר, אך אז כלל רק חלק מהתורות. המהדורה הראשונה כללה בעיקר דרושים על מועדים, בעיקר על חנוכה ופורים. | |||
המהדורה השנייה יצאה בשנת תקס"ו (1806) בזאלקווע, בה נוספו תורות נוספות. | |||
המהדורה השלישית והמקיפה ביותר יצאה בשנת תקע"א (1811) בברדיטשוב, שנתיים לאחר פטירת המחבר, על ידי שני בניו - [[רבי מאיר מברדיטשוב]] ורבי ישראל. מהדורה זו כללה את כל תורותיו של רבי לוי יצחק על התורה שנאספו מפי תלמידיו. | |||
הספר מחולק לחמישה שערים עיקריים: | |||
''' | '''שער ראשון - על התורה''' - תורות ודרושים על פרשיות התורה, מסודרים לפי סדר השבועות. זהו החלק המרכזי והמקיף ביותר בספר. רבי לוי יצחק היה נוהג לדרוש בשבת ובימים טובים, ותלמידיו רשמו את דבריו. | ||
'''שער שני - על אגדות דסבי דבי אתונא''' - ביאורים על אגדות תלמודיות, בעיקר אלו שעוסקות בסיפורי רבה בר בר חנה. רבי לוי יצחק מפרש את האגדות בדרך חסידית, ומגלה בהן רמזים לעבודת השם ולעניינים רוחניים. | |||
'''שער שלישי - "קדושות"''' - מאמרי חסידות על ימים טובים. חלק זה כולל את הדרושים על חנוכה ופורים שנקראים "ארבע קדושות" (ארבעה פרקים על פורים), וכן דרושים על ראש השנה, יום כיפור, סוכות, פסח, שבועות ועוד מועדים. | |||
''' | '''שער רביעי - על התלמוד''' - חידושי תורה ופירושים על סוגיות בתלמוד ועל דברי הראשונים. | ||
''' | '''שער חמישי - תורות אביו ובניו''' - חידושים וביאורים שנמסרו בשם אביו של רבי לוי יצחק (רבי מאיר), ובשם שני בניו (רבי מאיר מברדיטשוב ורבי ישראל). | ||
''' | בנוסף לשערים אלו, במהדורות מאוחרות נוספו: | ||
* '''פרקי אבות עם פירוש קדושת לוי''' - ביאורים חסידיים על משניות במסכת אבות | |||
* '''שש זכירות''' - ביאורים על ששת הדברים שיהודי חייב לזכור | |||
* '''מכתבים''' - איגרות שכתב רבי לוי יצחק לתלמידיו ולבני דורו | |||
== תורת החסידות בספר == | |||
=== אהבת ישראל וסנגוריה === | |||
הנושא המרכזי והבולט ביותר בספר "קדושת לוי" הוא אהבת ישראל וסנגוריה על עם ישראל. רבי לוי יצחק מבאר בכל מקום את מעלתם הגדולה של עם ישראל, את הקשר המיוחד שלהם עם הקב"ה, ואת השפעתם על העולמות העליונים. | |||
אפילו כאשר נראה שישראל חוטאים או נכשלים, רבי לוי יצחק מוצא להם זכויות ומסבירים בדרך חיובית. הוא רואה בכל יהודי, אפילו הפשוט ביותר, נשמה קדושה הקשורה בבורא. | |||
תפיסה זו של רבי לוי יצחק ביטאה באופן מובהק את גישת החסידות לעם ישראל, וזכתה להד עצום בקרב ההמונים. | |||
=== שמחה ודביקות === | |||
רבי לוי יצחק מדגיש את חשיבות השמחה בעבודת ה'. הוא מלמד שעל האדם לשמוח תמיד, גם כאשר עובר עליו ייסורים, כי הכל מאת השם יתברך לטובתו. | |||
הדביקות בה' היא מטרת האדם, ורבי לוי יצחק מראה כיצד להגיע אליה דרך שמחה, תפילה בכוונה, ולימוד תורה באהבה. | |||
== | === מעלת המצוות === | ||
הספר עוסק רבות בהסבר פנימיות המצוות, בטעמיהן הנסתרים, ובהשפעתן על העולמות העליונים. רבי לוי יצחק מגלה את הממד הרוחני והעמוק של כל מצווה, אפילו הפשוטה ביותר. | |||
=== תפילה === | |||
רבי לוי יצחק היה ידוע בתפילתו הלוהטת ובהתלהבותו העצומה בעבודת התפילה. בספרו הוא מבאר את עניין התפילה, את הכוונות הנדרשות, ואת הדרך להגיע לדביקות דרך התפילה. | |||
=== הצדיק והקהל === | |||
הספר עוסק גם במעמד הצדיק ובקשר בין הצדיק לבין הקהל. רבי לוי יצחק מסביר את תפקיד הצדיק כמנהיג רוחני, כמי שמתפלל עבור עמו, וכמי שמעלה את כלל ישראל. | |||
== השפעה והפצה == | |||
ספר "קדושת לוי" הפך במהרה לאחד הספרים האהובים והנלמדים ביותר בעולם החסידות. הספר זכה להערכה רבה לא רק בחסידות הפולנית והאוקראינית, אלא גם בקרב חסידי חב"ד וחסידויות אחרות. | |||
* [[לוי יצחק מברדיטשוב]] | === הערכת גדולי החסידות === | ||
* [[ | |||
* [[המגיד ממזריטש]] | גדולי החסידות בדורות הבאים השתעשעו בספר והעריכו אותו מאוד: | ||
* '''[[בעל התניא]]''' (רבי שניאור זלמן מלאדי) אמר: "אם הייתי עשיר, הייתי קונה את 'קדושת לוי' במשקלו זהב". הוא גם אמר שבעל קדושת לוי הוא "עומד בקנה אחד" בתפילתו, כלומר - מתפלל בדביקות מוחלטת. | |||
* '''[[האדמו"ר הזקן מחב"ד]]''' היה מוקיר מאוד את רבי לוי יצחק, ואמר עליו: "לוי יצחק פון ברדיטשוב ווייסט איך מען לערנט זיך מיט גאט" ("לוי יצחק מברדיטשוב יודע איך לומדים עם ה'"). | |||
* '''[[רבי נחמן מברסלב]]''' אמר: "רבי לוי יצחק הוא אוהב ישראל האמיתי". | |||
* בחסידות הפולנית והגליציאנית הספר נחשב לספר יסוד, והוא נלמד באופן קבוע בבתי מדרש רבים. | |||
=== סגולות הספר === | |||
בעולם החסידים מיוחסות לספר סגולות מיוחדות. רבים נוהגים ללמוד מהספר בקביעות, ומייחסים ללימוד זה כוח להמשכת ברכה והצלה. | |||
מסופר על חסידים שנהגו לשאת עמם עותק קטן של "קדושת לוי" כסגולה להצלחה ולשמירה. ישנן מהדורות קטנות במיוחד ("מיניאטורים") שהודפסו למטרה זו. | |||
במסורת החסידית מספרים שלימוד הספר מסוגל להעלות את הנשמה ולקרב את האדם לבורא. | |||
== מהדורות == | |||
הספר נדפס במהדורות רבות לאורך השנים: | |||
* '''מהדורה ראשונה''' - סלאוויטא, שנת תקנ"ח (1798), בחיי המחבר. כללה בעיקר דרושים על המועדים. | |||
* '''מהדורה שנייה''' - זאלקווע, שנת תקס"ו (1806). נוספו בה תורות נוספות. | |||
* '''מהדורה שלישית''' - ברדיטשוב, שנת תקע"א (1811), על ידי בניו. זוהי המהדורה המקיפה שכוללת את כל תורותיו על התורה. | |||
* '''מהדורה רביעית''' - למברג (לבוב), שנת תקע"ז (1817). | |||
* '''ורשה תר"נ''' (1890) - מהדורה על התורה. | |||
* '''ורשה תרנ"א''' (1891) - מהדורה נוספת על התורה. | |||
* '''מונקץ' תרס"ה''' (1905) - מהדורה כוללת שני חלקים ופרקי אבות. | |||
* '''ברדישטוב תרס"ח''' (1908) - על התורה והתלמוד. | |||
* '''ברדיטשוב תרפ"ז''' (1927) - מהדורה על התורה. | |||
* '''לובלין תרצ"ד''' (1934) - מהדורה על התורה. | |||
* '''ארצות הברית תש"ו''' (1946) - מהדורה על התורה. | |||
* '''ברוקלין תשכ"ח''' (1968) - מהדורה מחודשת. | |||
* '''מהדורת "הדרת חן"''' - שני כרכים, מהדורה מוגהת ומוערת, כוללת ציונים, הערות, מפתחות וליקוטים. זוהי מהדורה מדעית מקיפה. | |||
* '''מהדורת המכון לחסידות''' - מהדורה מדעית בעריכת פרופ' [[גדליה ניגאל]], עם הקדמות מפורטות, ציונים ומראי מקומות. | |||
* '''מהדורות עכשוויות''' - בעשורים האחרונים הודפסו עשרות מהדורות, כולל מהדורות מנוקדות, מהדורות "המבואר" עם פירושים בלשון קלה, ומהדורות מפוארות. | |||
== לימוד הספר == | |||
בחסידות נוהגים ללמוד מ"קדושת לוי" באופן קבוע. מנהג נפוץ הוא ללמוד את הפרשה מתוך הספר בכל שבוע. בבתי מדרש חסידיים רבים קיימות שיעורים קבועים ב"קדושת לוי". | |||
לפני חגים ומועדים נוהגים ללמוד את הדרושים הרלוונטיים מהספר, כהכנה לקראת החג. | |||
הספר נחשב לספר מתאים גם למתחילים בלימוד החסידות, בזכות לשונו היפה והבהירה יחסית, ובזכות המסרים החיוביים והמחזקים שבו. | |||
== קישורים נוספים == | |||
* [[רבי לוי יצחק מברדיטשוב]] | |||
* [[ברדיטשוב]] | |||
* [[המגיד ממזריטש']] | |||
* [[אהבת ישראל]] | * [[אהבת ישראל]] | ||
* [[ | * [[סנגורם של ישראל]] | ||
* [[חסידות פולין ואוקראינה]] | |||
* [[רבי מאיר מברדיטשוב]] | |||
== קטגוריה == | |||
[[קטגוריה:ספרי חסידות]] | [[קטגוריה:ספרי חסידות]] | ||
[[קטגוריה:אדמו"רים]] | [[קטגוריה:אדמו"רים]] | ||
[[קטגוריה:ספרי קבלה]] | |||
[[קטגוריה:מושגים יהודיים]] | |||
גרסה אחרונה מ־04:15, 5 בפברואר 2026
קדושת לוי הוא ספר חסידות מרכזי, מחיבוריו של רבי לוי יצחק מברדיטשוב (ת"ק-תק"ע; 1740-1809), שהיה אחד מגדולי מנהיגי החסידות בדור השלישי. הספר נחשב לאחד מספרי היסוד של החסידות, והוא מנוקד בעיקר באהבת ישראל, בסנגוריה על עם ישראל, ובביאור מעלתם הרוחנית.
על המחבר[עריכה]
רבי לוי יצחק בן מאיר מברדיטשוב היה מתלמידיו הנודעים של המגיד ממזריטש', ונמנה עם מפיצי תורת החסידות הגדולים בפולין ובאוקראינה. לאחר שכיהן כרב במספר קהילות, התמנה לרבה של ברדיטשוב בשנת תקל"ה (1775), ושם שימש עד פטירתו למשך 34 שנה.
רבי לוי יצחק התפרסם בכינוי "סנגורם של ישראל", בזכות אהבת ישראל העצומה שגילה ונטייתו המתמדת לזכות ולסנגר על כל יהודי. תפילותיו הבוערות, שיבחו של עם ישראל, וסיפורי הפלא שסבבו את דמותו הפכו אותו לדמות אהובה ומוערכת בעולם החסידות.
היה מבעלי המחלוקת עם המתנגדים ("מתנגדים"), ונאלץ לעבור מעיר לעיר בשל ההתנגדות לחסידות, עד שמצא מנוחה בברדיטשוב. הוא נודע גם בלימודו העמוק בתורה ובתלמוד, ובפסיקותיו ההלכתיות.
מבנה הספר[עריכה]
ספר "קדושת לוי" הודפס לראשונה בשנת תקנ"ח (1798) בסלאוויטא, בחיי המחבר, אך אז כלל רק חלק מהתורות. המהדורה הראשונה כללה בעיקר דרושים על מועדים, בעיקר על חנוכה ופורים.
המהדורה השנייה יצאה בשנת תקס"ו (1806) בזאלקווע, בה נוספו תורות נוספות.
המהדורה השלישית והמקיפה ביותר יצאה בשנת תקע"א (1811) בברדיטשוב, שנתיים לאחר פטירת המחבר, על ידי שני בניו - רבי מאיר מברדיטשוב ורבי ישראל. מהדורה זו כללה את כל תורותיו של רבי לוי יצחק על התורה שנאספו מפי תלמידיו.
הספר מחולק לחמישה שערים עיקריים:
שער ראשון - על התורה - תורות ודרושים על פרשיות התורה, מסודרים לפי סדר השבועות. זהו החלק המרכזי והמקיף ביותר בספר. רבי לוי יצחק היה נוהג לדרוש בשבת ובימים טובים, ותלמידיו רשמו את דבריו.
שער שני - על אגדות דסבי דבי אתונא - ביאורים על אגדות תלמודיות, בעיקר אלו שעוסקות בסיפורי רבה בר בר חנה. רבי לוי יצחק מפרש את האגדות בדרך חסידית, ומגלה בהן רמזים לעבודת השם ולעניינים רוחניים.
שער שלישי - "קדושות" - מאמרי חסידות על ימים טובים. חלק זה כולל את הדרושים על חנוכה ופורים שנקראים "ארבע קדושות" (ארבעה פרקים על פורים), וכן דרושים על ראש השנה, יום כיפור, סוכות, פסח, שבועות ועוד מועדים.
שער רביעי - על התלמוד - חידושי תורה ופירושים על סוגיות בתלמוד ועל דברי הראשונים.
שער חמישי - תורות אביו ובניו - חידושים וביאורים שנמסרו בשם אביו של רבי לוי יצחק (רבי מאיר), ובשם שני בניו (רבי מאיר מברדיטשוב ורבי ישראל).
בנוסף לשערים אלו, במהדורות מאוחרות נוספו:
- פרקי אבות עם פירוש קדושת לוי - ביאורים חסידיים על משניות במסכת אבות
- שש זכירות - ביאורים על ששת הדברים שיהודי חייב לזכור
- מכתבים - איגרות שכתב רבי לוי יצחק לתלמידיו ולבני דורו
תורת החסידות בספר[עריכה]
אהבת ישראל וסנגוריה[עריכה]
הנושא המרכזי והבולט ביותר בספר "קדושת לוי" הוא אהבת ישראל וסנגוריה על עם ישראל. רבי לוי יצחק מבאר בכל מקום את מעלתם הגדולה של עם ישראל, את הקשר המיוחד שלהם עם הקב"ה, ואת השפעתם על העולמות העליונים.
אפילו כאשר נראה שישראל חוטאים או נכשלים, רבי לוי יצחק מוצא להם זכויות ומסבירים בדרך חיובית. הוא רואה בכל יהודי, אפילו הפשוט ביותר, נשמה קדושה הקשורה בבורא.
תפיסה זו של רבי לוי יצחק ביטאה באופן מובהק את גישת החסידות לעם ישראל, וזכתה להד עצום בקרב ההמונים.
שמחה ודביקות[עריכה]
רבי לוי יצחק מדגיש את חשיבות השמחה בעבודת ה'. הוא מלמד שעל האדם לשמוח תמיד, גם כאשר עובר עליו ייסורים, כי הכל מאת השם יתברך לטובתו.
הדביקות בה' היא מטרת האדם, ורבי לוי יצחק מראה כיצד להגיע אליה דרך שמחה, תפילה בכוונה, ולימוד תורה באהבה.
מעלת המצוות[עריכה]
הספר עוסק רבות בהסבר פנימיות המצוות, בטעמיהן הנסתרים, ובהשפעתן על העולמות העליונים. רבי לוי יצחק מגלה את הממד הרוחני והעמוק של כל מצווה, אפילו הפשוטה ביותר.
תפילה[עריכה]
רבי לוי יצחק היה ידוע בתפילתו הלוהטת ובהתלהבותו העצומה בעבודת התפילה. בספרו הוא מבאר את עניין התפילה, את הכוונות הנדרשות, ואת הדרך להגיע לדביקות דרך התפילה.
הצדיק והקהל[עריכה]
הספר עוסק גם במעמד הצדיק ובקשר בין הצדיק לבין הקהל. רבי לוי יצחק מסביר את תפקיד הצדיק כמנהיג רוחני, כמי שמתפלל עבור עמו, וכמי שמעלה את כלל ישראל.
השפעה והפצה[עריכה]
ספר "קדושת לוי" הפך במהרה לאחד הספרים האהובים והנלמדים ביותר בעולם החסידות. הספר זכה להערכה רבה לא רק בחסידות הפולנית והאוקראינית, אלא גם בקרב חסידי חב"ד וחסידויות אחרות.
הערכת גדולי החסידות[עריכה]
גדולי החסידות בדורות הבאים השתעשעו בספר והעריכו אותו מאוד:
- בעל התניא (רבי שניאור זלמן מלאדי) אמר: "אם הייתי עשיר, הייתי קונה את 'קדושת לוי' במשקלו זהב". הוא גם אמר שבעל קדושת לוי הוא "עומד בקנה אחד" בתפילתו, כלומר - מתפלל בדביקות מוחלטת.
- האדמו"ר הזקן מחב"ד היה מוקיר מאוד את רבי לוי יצחק, ואמר עליו: "לוי יצחק פון ברדיטשוב ווייסט איך מען לערנט זיך מיט גאט" ("לוי יצחק מברדיטשוב יודע איך לומדים עם ה'").
- רבי נחמן מברסלב אמר: "רבי לוי יצחק הוא אוהב ישראל האמיתי".
- בחסידות הפולנית והגליציאנית הספר נחשב לספר יסוד, והוא נלמד באופן קבוע בבתי מדרש רבים.
סגולות הספר[עריכה]
בעולם החסידים מיוחסות לספר סגולות מיוחדות. רבים נוהגים ללמוד מהספר בקביעות, ומייחסים ללימוד זה כוח להמשכת ברכה והצלה.
מסופר על חסידים שנהגו לשאת עמם עותק קטן של "קדושת לוי" כסגולה להצלחה ולשמירה. ישנן מהדורות קטנות במיוחד ("מיניאטורים") שהודפסו למטרה זו.
במסורת החסידית מספרים שלימוד הספר מסוגל להעלות את הנשמה ולקרב את האדם לבורא.
מהדורות[עריכה]
הספר נדפס במהדורות רבות לאורך השנים:
- מהדורה ראשונה - סלאוויטא, שנת תקנ"ח (1798), בחיי המחבר. כללה בעיקר דרושים על המועדים.
- מהדורה שנייה - זאלקווע, שנת תקס"ו (1806). נוספו בה תורות נוספות.
- מהדורה שלישית - ברדיטשוב, שנת תקע"א (1811), על ידי בניו. זוהי המהדורה המקיפה שכוללת את כל תורותיו על התורה.
- מהדורה רביעית - למברג (לבוב), שנת תקע"ז (1817).
- ורשה תר"נ (1890) - מהדורה על התורה.
- ורשה תרנ"א (1891) - מהדורה נוספת על התורה.
- מונקץ' תרס"ה (1905) - מהדורה כוללת שני חלקים ופרקי אבות.
- ברדישטוב תרס"ח (1908) - על התורה והתלמוד.
- ברדיטשוב תרפ"ז (1927) - מהדורה על התורה.
- לובלין תרצ"ד (1934) - מהדורה על התורה.
- ארצות הברית תש"ו (1946) - מהדורה על התורה.
- ברוקלין תשכ"ח (1968) - מהדורה מחודשת.
- מהדורת "הדרת חן" - שני כרכים, מהדורה מוגהת ומוערת, כוללת ציונים, הערות, מפתחות וליקוטים. זוהי מהדורה מדעית מקיפה.
- מהדורת המכון לחסידות - מהדורה מדעית בעריכת פרופ' גדליה ניגאל, עם הקדמות מפורטות, ציונים ומראי מקומות.
- מהדורות עכשוויות - בעשורים האחרונים הודפסו עשרות מהדורות, כולל מהדורות מנוקדות, מהדורות "המבואר" עם פירושים בלשון קלה, ומהדורות מפוארות.
לימוד הספר[עריכה]
בחסידות נוהגים ללמוד מ"קדושת לוי" באופן קבוע. מנהג נפוץ הוא ללמוד את הפרשה מתוך הספר בכל שבוע. בבתי מדרש חסידיים רבים קיימות שיעורים קבועים ב"קדושת לוי".
לפני חגים ומועדים נוהגים ללמוד את הדרושים הרלוונטיים מהספר, כהכנה לקראת החג.
הספר נחשב לספר מתאים גם למתחילים בלימוד החסידות, בזכות לשונו היפה והבהירה יחסית, ובזכות המסרים החיוביים והמחזקים שבו.
קישורים נוספים[עריכה]
- רבי לוי יצחק מברדיטשוב
- ברדיטשוב
- המגיד ממזריטש'
- אהבת ישראל
- סנגורם של ישראל
- חסידות פולין ואוקראינה
- רבי מאיר מברדיטשוב